(Minghui.org)

עוד מאז היותי ילד, אני מרותק מהתופעה המופלאה, הנקראת יקום. במשך השנים שהצ'י-גונג היה פופולארי, השתוקקתי להיות מסוגל ללמוד את כל הסוגים השונים. יום אחד, בעודי משוטט ביריד ספרים, נתקלתי במקרה בספר עם עטיפה נחמדה מאוד. הוא לא היה יקר, אז קניתי אותו, ומהרגע שהתחלתי לקרוא בו, לא הייתי מסוגל להניח אותו. גיליתי שהספר מכיל את החוק הגדול ואת הדרך הגדולה. מאז, הייתי נחוש לטפח עד הסוף ולשוב הביתה.

המורה אמר: (תרגום זמני לא רשמי)

"אז הדרך בה מופץ הפא הזה היא לחלוטין מלב אל לב, ומאדם לאדם" (הרצאות פא הבודהא של הפאלון בארצות הברית, הרצאת הפא בפגישה בניו יורק).

אשתי, ילדיי, חמותי וגיסי, כמו גם גיסתי ואימה, התחילו לתרגל פאלון דאפא, בזה אחר זה. ארגנו קבוצת לימוד פא בביתי. אשתי ואני הפכנו סייעים באתר תרגול. תוך זמן קצר, גדל מספר אתרי התרגול מאחד לתשע, ומספר האנשים הבאים לביתי ללמוד את הפא, צמח לקבוצה של יותר משבעים אנשים. לא הרגשתי עייפות, למרות שעבדתי מבוקר עד לילה. בשל המספר הרב של מתרגלים, רכשתי בכספי ספרי דאפא, כך שכאשר יגיעו אנשים עם קשר גורלי, הם יוכלו לקרוא את הספרים מיד. כמו כן, הוספתי בהדרגה ציוד לאתרי התרגול. במסלול הטיפוח שלי עשיתי טעויות קשות מעת לעת, או הלכתי בכיוונים מוטעים. כאשר הגיע יולי 1999, היו לי עדיין החזקות רבות לשחרר.

אני זוכר עדיין שבבוקר ה-21 ביולי, 1999, הגיע נציג מהמשרד השכונתי לאתר התרגול שלנו, כדי לחקור אותנו. הייתי טוב למדי בדיבורים, אולם רגליי רעדו במשך החקירה. לאחר ה-20 ביולי, תחת לחץ עצום, התחילו לעלות על פני השטח החזקות שעדיין לא שחררתי, ובייחוד פחד. בתקופה ההיא הייתה לי מועקה בלב, וחשתי שנעשה אי-צדק: "אנו עושים כל שביכולתנו בכדי להיות אנשים טובים. מדוע נוהגים בנו באופן זה?".

הסוכנות לביטחון ציבורי, תחנת המשטרה, משרד המנהלה השכונתי, יחידות עבודה, כמו גם חברים וקרובים, הגיעו כולם לדבר איתי. הם ביקשו ממני להתוודות על "מעשיי הרעים" לכאורה, למסור להם את ספרי הפאלון דאפא שלי, לכתוב הצהרה המבטיחה שלא אתרגל יותר פאלון גונג, ולהבטיח לא לעתור למען הפאלון גונג. זה נמשך עוד ועוד ללא הפסקה. בזמן ההוא, איבדתי קשר עם מתרגלים אחרים. התקשורת בסין שימשה כולה לפברוק שקרים, והייתה כלי להתקפות מרושעות כנגד הפאלון דאפא. המדינה נכנסה לתקופה חשוכה מאוד. בגלל הפחד שלי, ביקשתי ממישהו לכתוב עבורי הודאה, מסרתי מספר ספרי פאלון דאפא, ואפילו הבטחתי לא לתרגל פאלון גונג. היו אלה דברים שמתרגל דאפא לא צריך לעשות לעולם. אפילו עכשיו אני מרגיש עצב, בכל פעם שאני חושב על הדברים שעשיתי.

לא היה ספק בלבי, כי אסור לי להתערער לרגע, בנחישות שלי לטפח דאפא בהתמדה. מאוחר יותר הבנתי, שהסביבה לא הייתה חייבת להיות תמיד כפי שהייתה, אז יצרתי קשר עם מתרגלים אחרים וארגנתי תריסר ועידות להחלפת התנסויות. באמצעות לימוד מתמיד של ספרי הפאלון דאפא והחלפת התנסויות, שיפרנו כולנו את הבנתנו בנוגע לעקרונות הפא. היו מתרגלים שהלכו בקביעות מביתי לבייג'ינג וחזרו לספר לנו על ההתנסויות, שלהם בשחרור ההחזקות לחיים ולמוות. הן היו מרגשות ביותר. זכורה לי עדיין מתרגלת שבאה מאזור כפרי. היא תפסה את ידי ואמרה, כשדמעות בעיניה: "חשבתי שהייתי היחידה שמתרגלת עדיין פאלון דאפא, ולא העליתי על דעתי שמתרגלים רבים כל כך עדיין מטפחים. אני מרגישה כל כך מאושרת".

מתרגלת אחרת, שהגיעה מעיירה קטנה באזור הגבול הצפוני, הלכה לבייג'ינג לעתירה שקטה, מיד לאחר החלפת ההתנסויות. היא חזרה שבוע לאחר מכן. למרות שהיא איבדה בסביבות 20 ק"ג, היא הייתה במצב רוח מרומם. היא נעצרה בבייג'ינג, אך לא חשפה את זהותה. היא הנהיגה שביתת רעב, וארגנה ועידות להחלפת התנסויות. בתבונה רבה דיברו המתרגלים עם המשטרה וסיפרו להם מה באמת קרה למתרגלי פאלון דאפא. לבסוף הם זוכו ושוחררו. אולם, בתקופה ההיא עדיין היה לי פחד חזק מאוד. בכל פעם שרציתי להחליף התנסויות עם מתרגלים אחרים, נהגתי לבחור במלון בפרברי העיר, משום שחשבתי שיהיה זה בטוח יותר. פעם אחת הגיע מתרגל לביתי, כדי לקחת מאמר חדש של המורה. חשבתי שהייתה זו משטרה, אז לא פתחתי את הדלת.

עם הלימוד של ספרי הפאלון דאפא והחלפת ההתנסויות, שחררתי בהדרגה את הפחד שלי. במשך תקופת זמן זו, נערכו בביתי שלוש פעמים חיפושים לא חוקיים. הם החרימו את המחשב ואת המדפסת שלי. בהתחלה לא ידעתי שאל לנו לשתף פעולה עם הרוע, אז עניתי על כל השאלות שהעלו השוטרים, בצורה הטובה ביותר שיכולתי. למרות שלא נגרם נזק לחבריי המתרגלים, הרגשתי שהתנהגותי לא הייתה נכונה. ככל שעבר הזמן, למדתי מה אני יכול לעשות. הייתי נתון תחת מעצר בית ביחידת העבודה שלי במשך חודשיים, והוחזקתי באופן לא חוקי במרכז מעצר, במשך שלושה חודשים.

תקרית אחת זעזעה אותי באמת. מתרגלת סיפר למשטרה, לאחר שנעצרה, שהיא קיבלה חומרי פאלון דאפא ממני. הסוכנות לביטחון ציבורי, חשבה שתפסה "דג שמן". כאשר הם עצרו אותי, הם קשרו את ידיי באזיקים מאחורי גבי למשענת של כיסא, כך שלא אוכל לא לשבת ולא לעמוד. הוכיתי גם במקל עץ, וזה כאב מאוד; אבל ההכרה העיקרית שלי נשארה צלולה ביותר. ידעתי שלעולם לא אשתף פעולה עם דרישות הרוע, ולא אספק לו את זממו. באותו הזמן לא ידעתי על שליחת מחשבות נכונות, כך שבמצב קשה זה, פשוט שתקתי, ולא אמרתי דבר. כתוצאה מכך, הם הפסיקו פתאום את המכות. הם אמרו, "בשביל מה להכות אותך?". כך שהגישה שלהם השתנתה במהירות. היה זה בדיוק כפי שאמר המורה שלנו בג'ואן פאלון "אתם באמת תגלו:

"אחרי שעוברים עצי ערבה מוצלים, יהיו פרחים זוהרים ועוד כפר מלפנים!'".

מאוחר יותר קראתי את המאמר החדש של המורה, "המחשבות הנכונות של תלמידי הדאפא הן בעלות עוצמה חזקה" (יסודות להתקדמות במרץ II). המורה כתב:

"כתלמיד דאפא, בזמן שאתה סובל מרדיפה, מדוע לפחד מהאנשים הרעים? עיקר הבעיה הוא שיש החזקות, ולא, אל תסבול באופן פסיבי והתעמת עם הרוע בעזרת המחשבות הנכונות כל הזמן. לא משנה מה המצב, אל תשתף פעולה עם הדרישה, ההוראה, או הפקודה של הרוע. אם כל אחד יעשה כך - הסביבה לא תהיה כזו".

מפסקה זו התעוררתי לעובדה, שלרוע לא הייתה כל זכות לבחון אותי, משום שטבע המחשבות הנכונות שלי היה חזק.

זכור לי שבסוף שנת 2000, הלכו מתרגלים רבים לעתור בבייג'ינג. במוחי התנהל מאבק קשה ביותר. חלמתי אפילו שמישהו כינה אותי פחדן. התעוררתי לעובדה שעלי לעשות כל שביכולתי בכדי לאמת את הפא, להבהיר את האמת, להציל יצורים חיים, ולהיות תלמיד דאפא ראוי בתקופת תיקון הפא. למרות שהיו לי עדיין החזקות רבות לשחרר, הייתי נחוש לטפח עד הסוף. ראשית, שילמתי למדפסות ניידות ולחלקי חילוף, עבור חבריי המתרגלים. כאשר היה מחסור בחומרי הבהרת האמת, רכשתי מדפסות מהירות וצורבי תקליטורים, והשתמשתי במומחיות שלי במחשבים, בכדי לעשות את שעלי לעשות. הוצאתי את כל חסכונותיי על הבהרת האמת. במקום העבודה שלי היו מבחנים תמידיים לשין-שינג (טבע המחשבה והלב; טבע מוסרי) שלי. באמצעות הלימוד של ספרי הדאפא, שיפרנו את רמת הבנתנו את עקרונות הפא, ושיתפנו פעולה בהרמוניה הולכת וגדלה.

במהלך השנה האחרונה, חשתי באופן חד יותר, שהרוע נחלש ככלל, ושהמצב משתפר. אולם הרוע מנסה נואשות להשתמש בהשמטות שלנו, בכדי להפריע לנו. על-פי ההבנה שלי, להבין את הטבע האמיתי שלהם, זה להכחיד אותם. אולם, התנאי המוקדם הוא שיהיו לנו מחשבות נכונות חזקות. השנה הבסתי מספר ניסיונות רדיפה, באמצעות המחשבות הנכונות.

למשל, באוקטובר האחרון הצליחה יחידת העבודה שלי, לגרום לי להישלח למרכז לשטיפת מוח. השתמשתי בהזדמנות זו, בכדי להבהיר את האמת לסגל במקום, ושלחתי מחשבות נכונות. השתמשתי בתבונה שלי, כדי להציג את האיכויות המוסריות הטהורות של מתרגל פאלון דאפא. משום שמספר אנשים במשפחתי מתרגלים, וכל הקרובים שלי יודעים את האמת על כך שהפאלון דאפא טוב, הם דרשו מיחידת העבודה שלי ומ-"משרד 610" [סוכנות שהוקמה על-ידי הממשל הסיני, במיוחד בשביל לרדוף את הפאלון גונג, בעלת עוצמה והשפעה מוחלטות על כל רמות הממשל והמפלגה, כמו גם על המערכת הפוליטית והמשפטית] לשחרר אותי. כאשר חבריי המתרגלים המקומיים שמעו על החדשות, הם עזרו כולם, באמצעות שליחת מחשבות נכונות. כתוצאה מכך נכשל לבסוף הרוע, ושבעה ימים מאוחר יותר, נאמר לי שאני יכול ללכת הביתה. היה זה בדיוק כפי שאמר המורה ב-"הרצאת פא בוועידת הפא בפילדלפיה, ארה"ב, בשנת 2002",

"לא משנה אם זה בתוך סין או מחוצה לה, למרות שיש עדיין חיים רבים שרומו על ידי התעמולה הרעה, באופן כללי הרוע שבממדים אחרים והכוח החיובי כבר לא באיזון – הכוח החיובי כבר הכריע את כף המאזניים עד לנקודה הנמוכה ביותר. באשר ליצורים הרעים, הם כבר לא יכולים לעמוד בזה"

"תלמידים של תיקון הפא, הרדיפה כבר הגיעה לשלב הזה, הדאפא כבר הגיע לשלב הזה בתיקון הפא, ממה אנחנו מפחדים עוד? האם לא ראיתם בבירור את העתיד שלכם? לכן לגבי היצורים הרעים ולגבי התכנונים שלהם, כל עוד המחשבות הנכונות שלכם חזקות דיין, תוכלו להכחיש אותם, לדחות אותם ולגרום להם לא לתפקד.

לפני זמן לא רב, בזמן שנערכה בנייה מחדש ליחידת העבודה שלי, שמרתי על מחשבות נכונות, נקטתי בגישה נכונה, ולא נלחמתי עם אחרים על תפקידים. כתוצאה מכך חזרתי לעבודתי המקורית, והתאפשר לי לבוא במגע עם מספר רב יותר של אנשים בעלי קשר גורלי, ולקבל העלאה בשכר. בד בבד, הצגתי איכויות של מתרגל דאפא לעמיתיי. בתהליך הבחינה וההערכה, נקטו המנהיגים העיקריים בעמדה ברורה, והתנגדו בהחלטיות לניסיון של חבר או שניים בקבוצת ההערכה, להשתמש בנושא של הפאלון גונג, כדי למנוע ממני להשתתף בבחינות ובהערכות. מתקרית זו הבנתי שכמתרגל, הדרך בה אתמודד עם עבודתי, משפחתי, היחסים עם עמיתים ועם קרובים, ועם סוגיות חברתיות אחרות, היא המפתח, על-פיו יוחלט כמה טוב אוכל להשלים את הדאפא ללא פגם, ולהפיץ את הפא. המורה שלנו אמר ב-"הרצאת הפא בוועידת הפא הקנדית בשנת 2001" (מדריך להפלגה),

"אני יודע שכולכם עובדים קשה מאוד. אתם צריכים לעבוד, ללמוד, יש לכם חיי משפחה ופעילויות חברתיות, ובאותו הזמן אתם צריכים לדאוג למשפחה, לעשות היטב את העבודה שלכם, ובנוסף אתם צריכים גם ללמוד היטב את הפא ולתרגל היטב את התרגילים וגם להבהיר את המצב האמיתי. זה קשה! זה קשה במובן של זמן ושל תנאים כלכליים. זה קשה, כך שתפגינו את המוסריות האדירה שלכם; זה קשה, כך שזו הזדמנות טובה להקים את המוסריות האדירה. יוצא מן הכלל! כיוון שאתם מטפחים, למרות הקושי, עליכם לפעול יותר טוב".

עלי לעשות היטב, את הדברים שלא עשיתי טוב כל כך בעבר, לתקן את כל ההשמטות שהיו לי, ולעשות עבודה טובה בדברים שאנשים רגילים עושים, כדי להשלים את הדאפא, ולעשות כל דבר ברמה של האנשים הרגילים בצורה מושלמת. המפתח לכל זה הוא לארגן את הזמן באופן דחוס מספיק, כך שניתן יהיה ללמוד את הפא, לתרגל, לשלוח מחשבות נכונות, ולפעול אפילו טוב עוד יותר בהבהרת האמת.

הייתי סייע, כך שהכרתי מתרגלים רבים. מספר רב מביניהם עדיין לא יצא החוצה. חשבתי שככלות הכול, הם הרי תרגלו קודם לכן, אז חשוב שהם לא יפספסו הזדמנות זהב זו, המתרחשת אחת לעשרות מיליוני שנים. בגלל מחשבה זו, תכנן המורה שלנו את הדברים, כך שיהיו לי הזדמנויות רבות להיתקל בהם. עשיתי כל שביכולתי בכדי לספר להם על התפתחות הפאלון דאפא, הן בבית והן בחו"ל, ולעורר אצלם התלהבות, בהתאם למצבם הקונקרטי. לאלה שנחושים בטיפוח, הייתי מבטיח לשלוח מהר ככל הניתן מאמרים, שפורסמו באתר האינטרנט clearwisdom, ועבור אלה שרצו להבהיר את האמת, הייתי מכין את החומרים.

לפני יומיים חלמתי שהשתתפתי בוועידה להחלפת התנסויות. מקום המפגש היה גדול מאוד, ובכל זאת, רק כשליש מהכיסאות היה תפוס. כאשר התעוררתי הבנתי, שהסיבה לכך שלא כל המושבים היו מלאים, הייתה שמתרגלים רבים סביבנו, זקוקים עדיין לתמיכתנו. אנחנו חייבים להעריך את תקופת הזמן הנוכחית, לפני שתיקון הפא מגיע לעולם האנושי הזה.

למרות שבהשוואה לאלה המטפחים בנחישות, יש לי עדיין החזקות רבות, ועלי לעבור דרך ארוכה, אעשה כמיטב יכולתי להיפטר מהחסרונות שלי, ללמוד יותר את הפא, לשלוח מחשבות נכונות לעיתים תכופות יותר, לעמוד בקצב תהליך תיקו הפא של המורה שלנו, ולהתקדם במרץ במסע הביתה.

אנצל הזדמנות זו להביע את תודתי לחמלה האינסופית של המורה שלנו, שהראה לנו שוב ושוב את הדרך להתקדם, ותיקן את הסטיות שלנו; חיזק אותי ללא הרף, בכדי לעזור לי לעבור את הקשיים; ועשה נפלאות ומנע אסונות. אני מודה גם לאתר המינג-הוויי (minghui.org, באנגלית: clearwisdom.net - המתרגם) על הדיווחים התקופתיים בנוגע להתפשטות והתפתחות הפא, בסין ומחוצה לה, ובנוגע למסלול תיקון הפא. כל מאמר הוא כמו החלפת התנסות פא, ממנו אני יכול לראות את החסרונות שלי, וללמוד על ההבדלים. אני גם מודה לחבריי המתרגלים שסביבי. הם הגישו לי עזרה חסרת אנוכיות בכל פעם שסבלתי מקשיים, וסיפקו לי סביבה התומכת בהתקדמותי.

זוהי התנסותי האישית, אנה היו רחומים מספיק, וחוו את דעתכם.

הערת העורך: התהליך של ההקמה, ולאחריה ההתפתחות ההדרגתית של אתרי האינטרנט minghui/clearwisdom, השקידה המתמדת של מתרגלי דאפא בסין ומחוצה לה, והקיום היציב של אתר המינג הוויי, משמשים עדות למתרגלי דאפא סביב העולם, המאמתים את הפא עם המורה, מתמידים בטיפוח, ומבהירים את האמת בחוסר אנוכיות, בכדי להציל את כל היצורים החיים. היינו רוצים לנצל הזדמנות זו, ולהביע את תודתנו לכל מתרגלי הדאפא, ששלחו מאמרים מאז הוקם האתר, ביוני 1999. אנו מודים למתרגלים בסין שהעמידו עצמם תחת סכנת מעצר, עונשי מאסר או שליחה למחנות עבודה בכפייה, או סיכנו את משפחתם בפיצול או ברצח, ושהתגברו על סוגים שונים של מכשולים.

"צעדו קדימה יחד, עתיד זוהר מונח לפנינו". ("בהרמוניה עם הפא", הונג יין).