ניצול הדאפא הוא חטא בלתי נסלח

(Minghui.org)

לפני מספר ימים זועזעתי לגלות שלמעשה נתתי מחסה למנטליות המושחתת של ניצול הדאפא.

בחיי היום יום שלי הייתי מעורב בעבודת תיקון-פא על ידי הבהרת האמת, שליחת מחשבות נכונות, למידת הפא ותרגול התרגילים. אולם המוטיבציה הבסיסית שלי היתה לנצל את הדאפא ואת המורה במטרה להשיג שיפור ושלמות, במקום כדי להגן על הדאפא ועל המורה, לאמת את הפא ולהציל יצורים חיים.

המורה אומר:

" אז זה גורם לבעיה שמתבטאת בין האנשים הרגילים. לדוגמא, חלק מהאנשים, שהתנגדו לדאפא או לא האמינו בדאפא במקור, גם הם באו ללמוד ולתרגל בדאפא. הדאפא יכול להציל את כל היצורים החיים ואינני מתנגד לאף אחד שיבוא ללמוד אותו. למעשה לימדתי את הפא למען כל היצורים החיים. הנקודה הקריטית היא שאנשים אלו לא מתייחסים אלי בלבם כאל המאסטר האמיתי שלהם. המטרה, שבגללה הם באו ללמוד את הדאפא, היא להשתמש בו כדי שיגן על הדברים בלבם שהם לא מסוגלים לוותר עליהם, או על דברים של דת, או על האלוהות שבלבם. זאת התנהגות של גניבת הפא. הרצון לנצל את הדאפא כשלעצמו הוא חטא שלא ניתן למחילה. אבל אצל חלק מהם, הצד האנושי של מחשבתם לא כל-כך ברור, לכן אני כל הזמן משגיח עליהם." ("את הדאפא אי אפשר לנצל", "יסודות להתקדמות במרץ")

במבט לאחור, הייתי פעם אדם שנהג להתנגד לדאפא. כבר בקיץ 1996 ראיתי את תמונות תרגילי הפאלון גונג של המורה, אבל לא האמנתי שטובה כלשהי תוכל לצמוח מכמה תנועות צ'יגונג. היתה גם הדעה האנושית שלי שהאיורים הודפסו באיכות רעה. כיוון שנשלטתי על ידי קארמת-המחשבות שלי, אפילו קיללתי את המורה. אבל המורה לא נטש אותי או הפסיק לדאוג לי. בתחילת שנת 1997 קראתי את ג'ואן פאלון וחשתי טוב לגביו, למרות שעדיין לא יכלתי לוותר על החזקות שונות. רק אחרי חודש של חישוב ההפסדים והרווחים החלטתי סוף כל סוף לטפח בדאפא. הבאתי איתי החזקות בסיסיות רבות אל תוך הטיפוח תרגול, בייחוד את המנטליות של לנצל את הדאפא. אבל הצד האנושי של לבי היה "לא כל-כך ברור" (מ"את הדאפא אי אפשר לנצל"). הנושא הוצג לפני במרץ 1999, ברגע שהמורה פרסם את המאמר הזה. באותו זמן עדיין לא קיבלתי את המאמר, למרות שלפני כן תמיד קיבלתי את המאמרים של המורה בזמן. אחרי חודש קיבלתי את המאמר ממתרגל עמית. אף על פי כן, לא האמנתי שהיו לי דברים של דת או אלוהים בלבי שלא יכלתי לשחרר, ו"ללא דרך טיפוח שנייה" שנידון בספר הדאפא, ג'ואן פאלון, כבר לא היה סוגיה בשבילי. אז אחרי תהיות, החלטתי שאני לא מנצל את הדאפא.

"למעשה באמת יש אנשים שנכנסו באופן זה ששינו לגמרי את התפיסה המקורית והפכו להיות תלמידים נחושים של הדאפא שמטפחים בפועל. אבל באמת יש עדיין אנשים שלא רוצים להשתנות ומתברברים במשך תקופה ארוכה בתוך הדאפא. למען יציבות הדאפא בעולם האנושי, אינני יכול להרשות שימשיכו, אז הם באמת יפסידו את ההזדמנות. אמרתי שהשינויים החיצוניים הם בשביל להראות לאחרים. השאלה אם תוכל להינצל תלויה בשינויים ובהתעלות של לבך. אם השינויים לא מתרחשים שם אז אי אפשר להשתפר ולא תוכל להשיג שום דבר. למעשה בגלל שקראתם את "ג'ואן פאלון", השגתם מעט תועלת על פני השטח של הגוף האנושי. חוץ מזה לא השגתם שום דבר. מה תוכלו להשיג עם מחשבה כה רעה?" (מ"את הדאפא אי אפשר לנצל", "יסודות להתקדמות במרץ")

חוץ מששת החודשים הראשונים שאחרי קבלת הפא, במהלכם היתה לי את השמחה של "אלה שקבלו אותו שמחים על כך." כפי שכתב המורה ב"להתקבל כתלמיד אצל המורה", במהלך שש השנים שלאחר מכן, הטיפוח תרגול שלי סבל רבות. הייתי מודע לסבל שנבע מכך שלא עשיתי כל שיפור, אפילו אחרי שלמדתי את הפא במשך זמן רב. פעמים רבות, אפילו אחרי שקראתי את הספר "ג'ואן פאלון" מהתחלה עד הסוף, לא ראיתי כל שינוי. במשך זמן ארוך, רציתי להפטר מהחזקות רבות, ולמרות שידעתי שעלי להתמיד, אף פעם לא יכלתי לעשות זאת. התנסיתי בשינויי מצב רוח קיצוניים ופעמים רבות מצאתי את עצמי לא מסוגל לתרגל את התרגילים בגלל מצב הרוח הרע שלי. אני מה"מתברברים במשך תקופה ארוכה בתוך הדאפא" שהמורה דיבר עליהם במאמר "את הדאפא אי אפשר לנצל", וניהלתי מנטלית משא ומתן עם המורה, "הייתי נחוש ועשיתי עבודת דאפא, כך שעליך להעלות את הרמה שלי; אם איני נחוש, אתה כבר לא תצטרך לדאוג לי." ההתבטאויות החיצוניות של זה היו כדלקמן: עמיתי המתרגלים כולם החשיבו אותי כמטפח עלוב. שכבתי כשלמדתי את הפא או הקשבתי להרצאות המורה, בהפגנת חוסר כבוד לדאפא, ובני המשפחה שלי התנגדו לדאפא והתנגדו ללימוד הפא שלי. אחרי ה-20 ביולי 1999, חוויתי קשיים רבים והטיפוח שלי עבר מעקף רציני.

התקופה שבין ה-20 ביולי 1999, וסוף שנת 2001, סימנה את הימים האפלים ביותר של דרך הטיפוח שלי. מחד, רק רציתי להשיג משהו מהדאפא, אך לא הייתי מוכן לוותר על שום דבר. זו הסיבה שהמורה לא היה בעמדה לטפל בי. מאידך, הכוחות הישנים בחנו אותי באכזריות. הכוחות הישנים השתמשו בהחזקות שלי כדי ליצור לי קשיים עצומים, במטרה להרוס אותי. פעמים רבות ננעלתי במוסדות פסיכיאטריים, מרכזי מעצר וכיתות שטיפת מוח, ובמספר רב של פעמים נאלצתי לעזוב את הבית כדי להימנע מרדיפה. אבל אף אחד מהקשיים לא גרם לי לזהות את ההחזקה שלי לניצול הדאפא.

המנטליות של ניצול הדאפא היא חטא בלתי נסלח. לדוגמה, בכל פעם שנכשלתי במבחן התשוקה בחלומותי, או שישנתי יתר על המידה והחמצתי את התרגול שלי, אז עם ההחזקה של לנצל את הדאפא, האשמתי את המורה. ברגע שהבנתי שלא אוכל להשיג שום דבר, ההחזקה לניצול הדאפא גרמה לי להפיל זאת על המורה ועל הדאפא. (ניתן לבלבל בקלות בינה לבין קארמת-מחשבות.) אחרי ה-20 ביולי, 1999, כשתוכניות הטלוויזיה התחילו להשמיץ את המורה בצורה איומה, חשבתי שהם היו רק מבחן כדי לבדוק האם אני נחוש בדאפא; ואם האנשים האלה שהשמיצו את המורה רוצים להשמיד את עצמם, אז בואו ניתן להם לעשות זאת -- איך זה קשור אלי? המחשבה על הצלת כל היצורים החיים והגנה על הדאפא ועל המורה לא עלתה בדעתי. לפעמים אפילו היתה לי את המחשבה הכרוכה בחטא הזאת, דהיינו, על איך אני אתנהג במקרה שהמורה יחזור לסין. נקודת המבט שלי היתה מבוססת לגמרי על התשוקה שלי להעלות את רמתי, והמחשבה על הגנה על המורה מעולם לא עלתה בדעתי.

ניצול הדאפא דומה מאוד בבסיסו להתבטאות של הכוחות הישנים, שגם מכבדים את המורה לחלוטין. למרות שהמורה נתן להם הרצאות-פא פעמים רבות, בכל זאת, כפי שכתב ב"את הדאפא אי אפשר לנצל":

"הנקודה הקריטית היא שאנשים אלו לא מתייחסים אלי בלבם כאל המאסטר האמיתי שלהם."

במקום זאת, הם מנצלים את המאסטר ואת הדאפא במטרה להשיג את מטרתם. אני חושב שארבע פסקאות הציטוט הבאות מתקשרות לנושא הזה במיוחד.

"במשך התקופה של התנוונות והרס, לישויות היקום הישן עדיין יש את טבע הבודהא. אולם, בזמן שהרקיע הגדול נמצא בתקופה של התפוררות, אף ישות לא יכולה לברוח, וגורל זה הוא בלתי נמנע. אז באשר לטבע הבודהא של ישויות היקום הישן, זה בלתי אפשרי להביא להם כל תקווה לגבי תמיכה בקיומם. המורה הגיע, הביא אתו את הפא המקורי ביותר, המושלם ביותר, והכל מקיף ונכנס לתוך התקופה הזו של ההיסטוריה של היקום שכבר קרובה לשלב של התפוררות. דבר זה יצר את הגורל של כל הישויות ביקום הישן, כמו גם את הבסיס השלם עבור הישויות שיהיו מסוגלות להכנס ליקום החדש-לחלוטין. זה היה המורה שהביא את התקווה לחיים לישויות היקום הישן, וזה היה המורה שהעניק לישויות היקום הישן את האפשרות להכנס לעתיד שאין לו קשר לעבר שלהם." ("לשיר שבחים על המאסטר ועל הדאפא (עם הערה של המאסטר")

" אז ישויות היקום הישן, והכוח הזה שנוצר על ידי היקום הישן, עשו הערכה למורה ודאפא באמצעות שימוש בדרך החשיבה והתבונה המעוותות וצרות האופקים שלהם, והם מעולם לא יכלו להגיע לנקודת המבט הנכונה לגבי מערכת היחסים בין המורה, תיקון הפא, הדאפא ומטפחי הדאפא. הם אפילו מגיעים עד לניסיון להשפיע בעורמה על המורה, ובאופן חמור מכשילים את תיקון הפא בכוונה לכפות את מה שהם רוצים על הדאפא החדש-לחלוטין." ("לשיר שבחים על המאסטר ועל הדאפא (עם הערה של המאסטר")

המורה כתב,

"יש נושא אחר, שהוא, שלאחרונה הופיעו אצל תלמידים בודדים מצבים לא נכונים והבעיה היא גם די חמורה. זה גם נובע מסוגים רבים של סיבות. אחת הסיבות העיקריות היא שמכיוון שהרמה שלכם עלתה והמאסטר דיבר על סטטוס הפרי שתשיגו, הפכתם יותר נועזים ואתם מרגישים שהפכתם לחזקים - אני יכול לתאר את זה רק עם הביטויים הנמוכים האלה של בני האדם, כי אין מילים מתאימות כדי לתאר את זה. לכן היו אנשים שהציעו: 'אין צורך עוד לכבד את המאסטר. אנחנו צריכים לפעול רק לפי הפא ונתייחס לפא כאל המאסטר.'" ("הרצאת הפא בוועידת הפא במערב ארה"ב בחג הפנסים בשנת 2003")

"כל מה שאני עושה היום במהלך תיקון הפא, כל מה שאני רוצה, לומר את זה בפשטות זו בחירה של היקום העתידי וצורך של היקום העתידי. (מחיאות כפיים) עבור יצורים חיים של היקום הישן, וזה כולל את כל האלמנטים החיים, בעניין הזה של תיקון הפא, בתוך הבחירה שלי, כל היצורים החיים משלימים אותו לפי הבחירה שלי ותורמים את הרעיונות הטובים ביותר שלהם - לא כדי לשנות את מה שאני רוצה, אלא כדי להשלים אותו לפי מה שאמרתי - זוהי המחשבה הטובה ביותר שיכולה להיות ליצורים החיים ביקום. (מחיאות כפיים) אבל הכוחות הישנים לא פועלים ככה. הם מתייחסים לבחירה שלהם כמהותית ומתייחסים לכל מה שאני עושה כהשלמה של כל מה שהם רוצים - זה לגמרי הפוך. אינני רוצה לקבוע להם חטאים גדולים מדי. ברגע זה אינני רוצה לתת שמות לחטאים שלהם. אבל זה בהחלט מוטעה ובהחלט לא יכול להיות ככה." ("הרצאת הפא בוועידת הפא במערב ארה"ב בחג הפנסים בשנת 2003")

אחרי שזיהיתי את המצב הנ"ל, ההחזקה שלי לפחד שככה, והמצב הכללי שלי גם השתפר לטובה. בני משפחתי כבר אינם מתנגדים לי כל כך בנוגע ללימוד הפא. במספר הימים האחרונים האלה, האפקט של הבהרת האמת שלי היה טוב יותר, עם מספר אנשים עקשנים מאוד ששינו את דרך חשיבתם.

---