(Minghui.org)
במשך ארבע שנות הרדיפה המתמשכת, פקידים מ"משרד ה-610" ושוטרים בעיר פנגג'ואו, פרובינציית סיצ'ואן, התייחסו למתרגלי פאלון גונג באכזריות חסרת רחם, עצרו ואסרו אותם באופן לא חוקי, שמו אותם במחנות עבודה, ודנו אותם לכלא. נכון לעכשיו, חמישה מתרגלים נרדפו למוות ורבים אחרים אולצו לעזוב את ביתם.
בעת הנוכחית, ישנם יותר מ-20 מתרגלים שהנם עצורים ועוברים עינויים כבר במשך יותר משנה בכיתת שטיפת המוח שלשכת הביטחון הציבורי של פנג-ג'ואו עורכת.
בליל ה-30 ליולי 2002, פקידים מ"משרד ה-610" יחד עם פקידים ממשלת המחוז המקומית ושוטרים מתחנת-המשנה המקומית בזזו באופן לא חוקי את בתיהם של המתרגלים. בלי להראות כל אמצעי מזהה או מסמכים, הם שברו חלונות וריסקו דלתות, בעצרם יותר מ-40 מתרגלי דאפא ושלחו אותם בכפיה לכיתת שטיפת המוח שנערכה על ידי לשכת הביטחון הציבורי של פנגג'ואו.
לכמה מתרגלים אפילו לא היה זמן לנעול את נעליהם לפני שנגררו אל מחוץ למיטתם. חרף קללות פקידי ה-"610", איומיהם וההכאות האכזריות, הם לא יכלו להסיט את המתרגלים מאמונתם החזקה בדאפא. המתרגלים מחו על היחס בעריכת שביתות רעב. כשחייהם של יותר מעשרה מתרגלים היו בסכנה, השוטרים שלחו אותם לבית החולים הפסיכיאטרי של העיר פנגג'ואו לטיפול בזריקות, במהלכו נכפתו ידי ורגלי המתרגלים למיטות.
במזימה שנבדתה על ידי פקיד "610", מר יאנג ג'יאנהוא, קבוצה מ"משרד ה-610" מיהרה לפתע לבית החולים הפסיכיאטרי. מר לואו קה, פקיד של "משרד ה-610", שלף פיסת נייר וקרא את הכתוב עליו בקול לכל המתרגלים שקיבלו זריקות נגד רצונם.
"כדי להגיע לשלמות, אנו מסרבים לאכול כיוון שהמאסטר שלנו אמר לנו לא לאכול. אם אנו נמות, אין לזה קשר ל'משרד ה-610', לממשלה, או לבית החולים." ואז הוא ניסה להכריח כל מתרגל להטביע טביעת אצבע על ה"הסכם".
מתרגלי הדאפא מחו בכך שציינו: "המאסטר שלנו מעולם לא אמר לנו לא לאכול. אנו עורכים שביתת רעב כיוון שאנו רוצים למחות על המעצר הלא חוקי שלנו ומבקשים את שחרורנו המיידי." לואו קה, יחד עם מר וואנג דונג ואחרים, פתחו בכוח את ידיהם של מתרגלי הדאפא כדי לקבל את טביעות האצבע. באותו זמן הם הכו מתרגלים וצעקו, "זו ההצהרה שלכם. אתם רציתם למות בעצמכם, ואתם הטבעתם את טביעות האצבע על הנייר בעצמכם. אם תמותו, אין לזה שום קשר למשרד שלנו, לממשלה, או לבית החולים!" ואז עזבו במהרה. איתם הייתה אישה שאמרה, "אתם יכולים פשוט למות! להרעיב את עצמכם היא הדרך הכואבת ביותר. אתם יכולים פשוט להרוג את עצמכם לאט!"
כשהמתרגלים היו ביום ה-85 לשביתת הרעב שלהם, מצבם הגופני היה כה חמור שבנקודה זו אף רופא או אחות לא יכלו לתת להם עוד זריקות. באותו זמן פקידי "610" קיבלו את הודעת האישור מראש העיר של פנגג'ואו, המצווה על הרופאים להתחיל בהאכלה בכפיה שלהם. בראותם את חומרת המצב, הרופאים דיווחו שהם מפוחדים מדי מכדי למלא אחר הפקודות, עקב הסבירות לתאונות פטאליות. למרות זאת, פקידי "610" התעקשו על האכלתם בכפיה ואמרו: "אם הם מתים, פשוט שלחו אותם לשריפה!"
במהלך כיתת שטיפת המוח, כמה מתרגלים נשלחו למחנות עבודה, כמה הוכו ועונו באופן זה שהשתעלו דם או שהפרישו דם בצואתם. כמה עונו עד לנקודה בה הפכו למשותקים, גוססים או נזקקים לחמצן כדי להתאושש. פקידי "610" ורופאים פחדו שהם ימותו בבית החולים, כך שהמתרגלים שוחררו.
במשך הזמן הזה, גברת ליאו מינגפאנג, סגן המנהל של בית החולים הפסיכיאטרי (אשתו של מנהל בית החולים הפסיכיאטרי), יחד עם אחרים, קיללה והכתה את המתרגלים. עד עכשיו, עדיין ישנם יותר מ-20 מתרגלים העצורים בכיתת שטיפת המוח ובבית החולים הפסיכיאטרי, סובלים מעינויים לא אנושיים. הם אינם מרשים לאף קרוב לבקר אותם.
בבוקר ה-25 ליולי של השנה, מאו יונגשין ווואנג בינג, שני שוטרים מתחנת המשטרה גואנגואו של מחוז ג'יולונג בעיר פנגג'ואו, פרצו לביתה של בת-הכפר, גברת יאנג ג'ייינג בכפר לונגפונג שבעיר פנגג'ואו, בלי שהראו כל אמצעי זיהוי, ולקחו אותה משם. כמה ימים מאוחר יותר, מאו יונגשין וואנג בינג הציגו לבעלה של גברת ג'אנג, יואן וונג'ון הודעה על משפט, בה גילם והשכלתם של גברת יאנג ובעלה היו לא נכונים. הם עצרו באופן לא חוקי את גברת יאנג לשנה אחת של חינוך מחדש דרך עבודה במחנה עבודה ואת מר יואן ל-18 חודשים של חינוך מחדש דרך עבודה מחוץ למחנה עבודה. בני המשפחה של יאנג ושכניה מחו בחריפות והתנגדו לרדיפה כך שהשוטרים הותירו את ההודעה מאחור וברחו בחופזה.
אנשים אחראים:
(כל הזכויות שמורות לאתר Minghui.org) Copyright © 2024 Minghui.org. All rights reserved
