"למה הם עושים את זה?"

תלמיד דאפא מישראל מבהיר את האמת על הפאלון דאפא בזמן שהותו באוקראינה

לא מזמן נסעתי לאוקראינה בעניין פרטי. ניצלתי שהות זאת להבהיר את האמת על הפאלון דאפא.

בפנימיית ילדים מחוננים בזפורוז'יה העברתי סדנה של פאלון דאפא. המורה לספורט הצטער שלא יוכל להצטרף לסדנה, והמנהלת אמרה שהיא תקרא את החומר שנתתי לה על הפאלון דאפא. בסדנה חילקתי עיתונים ופרוספקטים על השיטה, והראיתי לתלמידים תמונות ממגזין COMPASSION ואלבומי תמונות מפעילויות בישראל.

לפני הסדנה אמרו לי שצריך להיות רציני וקשוח עם הילדים, אבל כשהתחלתי לדבר על הדאפא השתרר שקט. הם הקשיבו קשב רב להסברים על הרדיפה.

בנסיעה הארוכה באוטובוס לקייב, הייתי קצת עצוב שבתקופת שהותי לא פגשתי אף סיני. קיוויתי שבנמל התעופה בקייב אפגוש סינים ואעביר להם חומר בסינית. אחרי כשעתיים, בעיר דנייפרופטרובק, נכנס מישהו שנראה סיני וישב לפני. אמרתי לו: "ני האו" (ברכת שלום בסינית) והוא ענה לי, אז נתתי לו פרוספקט בסינית עם מידע על הדאפא. הוא שאל: "מאיפה יש לך את זה?" ואני עניתי שמישראל. הוא שאל איפה זה. עניתי בסינית "אני ישראלי" והוא הנהן שהוא מבין. הראיתי לו את החולצה הצהובה עם הכתובת בסינית "פאלון דאפא" ו"אמת, חמלה סובלנות" בסינית, בעברית ובאנגלית. הוא שאל איפה אפשר לקנות חולצה כזאת, אמרתי לו: "החולצה מעניינת אותך? היא שלך!" ונתתי לו אותה. הוא שאל: "אפשר ללבוש אותה?". אמרתי שאולי צריך לכבס אותה, והוא אמר שזה כלום ולבש אותה.

הוא קרא את הפרוספקט ואמר ששם כתוב שבסין הורגים אנשים שלומדים פאלון דאפא, שהוא קרא על זה בעיתון אבל לא האמין שכך קורה בסין.

הוא סיפר שהוא גר באוקראינה כמה שנים ושמע שהפאלון דאפא הוא טוב, אבל ברדיפה הזאת הוא לא האמין. הוא יודע שג'יאנג זמין רע, אבל במקומו יש מישהו אחר.

הוצאתי את התמונות. הסברתי לו שהרדיפה היום עוד יותר גרועה למרות שהנשיא התחלף. הראיתי לו את מגזין COMPASSION באנגלית. הוא קרא כמחצית והניח בצד. אני בחנתי אותו כל הזמן איך הוא מתקרב לאמת. נתתי לו לשמוע בטייפ את מוסיקת הפאלון דאפא "פודו" ו"ג'ישי" והוא התרכז במוסיקה בעצימת עיניים. ראיתי שהוא מתרגש עמוקות. הוא החזיר את הטייפ והמשיך להתבונן בתמונות. הורדתי מהתיק סיכה של "S.O.S לעצור את הרדיפה" באנגלית ואמרתי לו שזה בשבילו. הוא שאל בכאב: "למה הם עושים ככה?" והתחיל לבכות. באותו רגע הוא שם את הסיכה על החולצה הצהובה ואמר שהוא עבד ארבע שנים במשטרה הסינית ובשנת 1992 עזב את המשטרה. הוא המשיך להתבונן בתמונות ואמר שיש לו חברים סינים בעיר דנייפרפטרובק. נתתי לו חומר בסינית.

לפני שירדתי מהאוטובוס בנמל התעופה אמרתי לו: "תגיד לכל הסינים שאתה מכיר את האמת על הפאלון דאפא". שמחתי שהוא ספג את המידע על הפאלון דאפא לתוך הנפש. עוד נפש חיה אחת ניצלה.

בנמל התעופה, כשקראתי את הספר "ג'ואן פאלון" ניגש אלי מישהו ושאל: "מה זה? פאלון דאפא?" עניתי שכן והראיתי לו שעל המעיל שלי רקום בגדול "פאלון דאפא". הוא קרא לאשתו ואמר לה בהתרגשות: "תסתכלי, תסתכלי, פאלון דאפא!". הוא סיפר שלפני 3 שנים הוא למד פאלון דאפא בלונדון ולא המשיך. הראיתי לו את המגזין והתמונות, והוא שאל: "מה אני צריך לעשות עכשיו?". אמרתי לו: "אף פעם לא מאוחר להתחיל מההתחלה. המורה לי (הונג-ג'י) אומר לנו לקרוא בקביעות את הספר "ג'ואן פאלון" ולקרוא אותו שוב ושוב. זה העיקר. כדי שתוכל להגיע לשלמות מלאה. וגם צריך לעשות תרגול".

סיפרתי לו על הרדיפה, ושאנחנו צריכים לספר לאנשים את האמת ולאמת את הפא. הוא אמר: "כן כן, כשאחזור אני צריך לחזור ללמוד פאלון דאפא". לחצתי לו את היד חזק.