המשטרה סוחרת בסמים ומענה מתרגלי דאפא במחנה לעבודת כפייה סאן-שווי, פרובינציית גואנג-דונג

(Minghui.org)

מאת: מתרגל דאפא מסין

אנשי המשטרה במחנה לעבודת כפייה סאן-שווי של פרובינציית גואנג-דונג עינו את המתרגל   צ'ן באו-צא בהרבה שיטות אכזריות. צ'ן היה תושב טיאו-ג'יו, בעיירת מין-נאן, אי דונג-האי,    עיר ג'אן-ג'יאנג. השוטרים הכריחו אותו לשבת ישיבה שפופה מולם במשך זמן ארוך, אפילו   כשראשו כוסה בטיפות זעה. הם הכו אותו בראש באופן אכזרי לעתים קרובות. כשצ'ן ביקש   ללכת לשירותים, שלושה שוטרים סירבו. הם לעגו לו: "האם אתם המתרגלים של פאלון   גונג לא יודעים להתאפק?"

בימי חורף כשמזג האוויר היה קר מאוד, הם הכריחו מתרגלים לעמוד ברוח קרה. במזג   אוויר חם מאוד, עם טמפרטורה גבוהה עד 38~39 מעלות, הם הורו מתרגלים לרוץ במשך כל   היום, לא הרשו להם להשתמש בשירותים או לשתות מים.

אני נשלחתי למחנה לעבודת כפייה סאן-שווי ב-2001. תוך מספר ימים לאחר שלקחו אותו   לשם, גיליתי שהנרקומנים שבמחנה קנו ומכרו סמים. כשנפגשים עם האורחים שלהם, הנרקומנים   מופרדים מהמבקרים במחיצת זכוכית. הם מדברים אחד עם השני דרך טלפון ותחת השגחה קפדנית.    איך הם יכלו להשיג את הסמים האלה? חלק מהמתרגלים דיווחו על סוחרי הסמים לשוטרים,    אבל השוטרים מנעו מהמתרגלים לדבר בגלוי. מדוע? השוטרים היו מעורבים.

המתרגל ליאנג שואו-לין כתב ביומן שלו על ההתנהגויות הבלתי חוקיות השונות של השוטרים,    כמו להכות אנשים, למכור סמים ולשחד שוטרים בתפקיד עם אלפי יואן (מטבע סיני, המשכורת   החודשית של עובד סיני עירוני ממוצע היא בערך 500 יואן). כתוצאה מכך, הם מנעו ממנו   לכתוב.

קרובי משפחה רבים של הנרקומנים ציפו שהם יוותרו על התמכרויות שלהם בזמן שהם נמצאים   במחנה העבודה. למרבה הצער, אנשי המשטרה שסחרו בסמים גרמו להם לסטות יותר.

המתרגל שינג ביי-שונג מעיר ג'יה-יאנג, ליו פאנג-פיי ממחוז לונג-מן וצאי ממחוז   דיאן-מאי סבלו מכות ושוקים חשמליים עם עלות חשמליות. השוטרים נעלו אותם בתאים קטנים   וקשרו את הידיים שלהם באזיקים בשני הצדדים והתחילו לענות את המתרגלים עם אלות חשמליות.    אנשי המשטרה צחקו עם פנים מעוותות כשהם עינו את המתרגלים. כשהוציאו את המתרגלים   שעונו עם אלות חשמליות מהתאים הקטנים, הידיים שלהם היו נפוחות באופן חמור, דבר   שנובע מכך שהם היו עם אזיקים במשך זמן ארוך. הפנים שלהם נפוחות כאילו הם סבלו מבצקת   ויש כתמים גדולים מדם על גופם. כדי להסתיר את הפשעים האכזריים, השוטרים הורו את   המתרגלים לא לדבר על העינויים שהם סבלו. אחרת הם יסבלו עינויים חמורים יותר.