(Minghui.org)

1 בפברואר, ‏2003

באמצע חודש אפריל, 2002 מתרגלת הדאפא, צ'ו הונג-רונג וכלתה ממחוז שולינג שבפרבר   ג'ואן-גה בעיר דאליאן בפרובינציה ליאונינג נעצרו ונשלחו למחנה העבודה בכפיה מסנג'יה   בעיר שנג-יאנג שבפרובינציה ליאונינג לעבודות בכפיה. הנכד עוד לא היה בן שנתיים.    באותו הערב, משטרת המחוז קיבלה פקודות מרשויות גבוהות לפרוץ לביתה של צ'ו הונג-רונג,    לבזוז אותו בצורה בלתי חוקית ולעצור אנשים. הילד התעורר מההמולה ובכה לאמו. המשטרה   דחפה את האם ואת חמותה מחוץ לדלת בעיצומן של צעקותיו של הילד הקטן ואז הכריחה אותם   להיכנס למכונית המשטרה.

האם וסבתו נלקחו מהילד והאב וסבו לא היו מסוגלים לטפל בו. הם לא ידעו איך לבשל.    בהתחלה, שכנים טובי לב הביאו כמה ארוחות לילד הקטן, אבל הוא תמיד חשב על אמו ובכה   בשנתו לעיתים קרובות. ההשפעה על ליבו הקטן הייתה מזיקה. במשך היום, כשהילד ראה   עלמה צעירה עוברת הוא היה קורא לגברת "אימא". כששמע את הילד הקטן בוכה   בצורה זו, הסב לא יכל לעצור את דמעותיו.

צ'ו הונג-רונג ואשתו של בנה לא הפרו את החוק. הן נרדפו רק מכיוון שתרגלו פאלון   גונג, היו בנות-אדם טובות, טהרו את עצמן לפי "אמת, חמלה, סובלנות" ואמרו   את האמת. הנשים החפות מפשע הללו נעצרו בצורה לא חוקי ונשפטו. בערב השנה הסינית   החדשה שהוא זמן לאיחוד של כל המשפחה, הילד המסכן הזה לא יכל אפילו לראות את אמו.