הפגישה השנייה עם השופט בקשר לתביעה כנגד ג'יאנג זמין נדחתה על-ידי בקשת פרקליט התביעה

(Minghui.org)

אחרי שפרקליט התביעה ביקש זמן נוסף להכנה, השופט הסכים לדחות את הפגישה השניה עד ה-13 באפריל, 2003.

ב-13 בינואר, 2003, בבית המשפט המחוזי שבצפון אילינוי התקיימה ישיבה לקביעת לוח זמנים ושימוע על אופן הגשת ההתנגדויות בתביעה שהוגשה כנגד ג'יאנג זמין על-ידי מתרגלי פאלון גונג שנרדפו. גם הישיבה וגם השימוע הסתיימו בהצלחה לפני הצהרים. הפרקליט מטעם התביעה ביקש 60 ימים להכנת חומר למשפט. כך הפגישה השניה נקבעה תחילה ל-13 במרץ, 2003.

התביעה כנגד ג'יאנג זמין ו"משרד 610" מולאה בחודש אוקטובר של שנת 2002, על-ידי שבעה מתרגלי פאלון גונג, בשם עצמם ובשם מגזר גדול יותר, בגלל פשעים כנגד האנושות, עינויים, מוות והוצאה להורג שלא בצדק ורצח עם. התביעה מכסה את הרדיפה השיטתית של כל האנשים שמאמצים את העקרונות הרוחניים של פאלון גונג בסין. לתובע יש סמכות משפטית על ג'יאנג זמין, על אף מעמדו כראש המדינה בגלל חוק בינלאומי ובמיוחד האמנה כנגד רצח-עם פוטרת מחסינות של ראש מדינה את הפעולות הללו שיוצרות רצח עם.

הרפובליקה העממית של סין אישרה את האמנה כנגד רצח-עם ב-8 לאפריל, 1983. כחתומה על האמנה, היא מחויבת לפעול על-פי עקרונותיה. למרות אישור האמנה כנגד רצח-עם, נשיאה, "משרד 610", פקידי ממשלה ופקידי המפלגה הקומוניסטית בדרגות גבוהות אחרות ביצעו מעשים של רצח-עם והפרות בוטות של האמנה עם קשר למערכת הרדיפה והדיכוי שהם מנהלים כנגד מתרגלי פאלון גונג מאז 1999. מחיר-הדמים הוא גבוה ביותר, כנראה גבוה יותר אפילו מהדיווחים על מוות לא-טבעי באתרי האינטרנט של פאלון גונג, מאחר שהדיווחים על מיתות רבות נחסמו על-ידי מצור האינטרנט של ממשלת סין. עינוי אכזרי הוא גם דבר שבשגרה, כולל הלם חשמלי למתרגלים, צינוק מים ומניעת שינה; צריבה בברזל מלובן ושריפה; חשיפתם לחום וקור לתקופות ארוכות של זמן; אילוצם לבצע משימות פיזיות מפרכות וצורות אחרות של עינוי כמו ספסל הנמר, עינוי שבו מתרגלים מאולצים לשבת ללא תנועה על שרפרף קטן רק כמה סנטימטרים מהאדמה. נמנה מספר עצום של מקרים כאלו. יותר מכך, משטרו של ג'יאנג שלח מספר גדול של מתרגלים בריאים לחלוטין לבתי-חולים לחולי-נפש שם הזריקו להם סמים משני-תודעה וגרמו להם נזק פסיכולוגי חמור. המעשים הנ"ל מפרים בברור את האמנה כנגד רצח-עם.

לפי הגדרת האמנה כנגד רצח-עם: "רצח-עם כולל, אך אינו מוגבל למעשים הבאים המבוצעים עם הכוונה להשמיד קבוצה אתנית, גזעית או דתית בשלמותה או בחלקה כדלקמן: הרג חברים בקבוצה; גרימת נזק מנטלי או פיסי חמור לחברים בקבוצה; הטלה בכוונה תחילה על קבוצה תנאי מחייה הנועדים להביא הרס פיסי מלא או חלקי."

דיווחים אמינים מצד שלישי מאמתים את הטענות הללו. הדו"ח השנתי של משרד החוץ של ארה"ב על חופש דת בינלאומי בשנת 2001, מאשר שמעל 200 מקרי מוות של מתרגלי פאלון גונג התרחשו כתוצאה מעינוי שנגרם בזמן ששהו במעצר והיו כפופים לסמכותם של פקידי ממשלה. בארה"ב דוחות על מצב זכויות האדם ובמיוחד בדו"ח השנתי על חופש הדת הבינלאומי, כמו גם בדיווחים שהונפקו על-ידי ארגוני זכויות אדם לא ממשלתיים שעורכים מעקב אחרי קבוצות כגון Amnesty international וHuman Rights Watch, אומרים שהפרת זכויות האדם החמורה שמתבצעת כנגד מתרגלי פאלון גונג היא מאמץ לחסל אותם ולהכחיד לחלוטין את קיום הפאלון גונג בסין. לאחרונה, "מוחות מסוכנים: פסיכיאטרייה פוליטית בסין היום", דו"ח שהופק על-ידי Human Rights Watch והמוסד לפסיכיאטרייה שבג'נבה, מצא ש: "מספר גדול מהמתרגלים העצורים של הקבוצה נשלחו בכפייה לבתי-חולים לחולי-נפש על-ידי רשויות הביטחון", ומתעדים את הטיפולים ככוללים את היותם כפופים לטיפול בתרופות לא-מתאימות, נתונים בסגר פסיכיאטרי לתקופות ארוכות כשהם מרותקים למיטות בתי-חולים וסגורים בחדרי בית-חולים חשוכים. את היותם נתונים לשטיפת מוח באמצעות זרם חשמלי המועבר דרך המוח למשך תקופה מסוימת ושיטות טיפול כואבות אחרות.

כל הפעולות הללו וצורות דומות של טיפול התעללותי ביותר בוצעו מאז 1999 כחלק מהמערכה השיטתית שהותחלה על ידי הנשיא ג'יאנג זמין ו"משרד 610", כדי לדכא ולחסל את פאלון גונג כתרגול רוחני בסין ולהעניש ולהרתיע מתרגלים של פאלון גונג במיוחד בגלל תרגולם ואמונותיהם הרוחניות.

במעשים הללו, משטרו של ג'יאנג זמין רוקן משאבים אדירים ולא חסך באמצעים כדי לחסום מידע בסין ומחוץ לסין. בשעה שעשה כל דבר שניתן כדי לשמור על אינפורמציה לגבי הרדיפה מלהיחשף. משטרו של ג'יאנג טוען בעת הנוכחית להיות "התקופה הטובה ביותר לזכויות האדם בסין", ויוצר חזות המשטה בציבור. המשטר החריף את מאמציו לעצור, לענות, להשמיץ ולכלוא את מתרגלי הפאלון גונג הללו שחשפו באומץ ופרסמו את האמת לגבי הרדיפה.