האירגון העולמי לחקירת רדיפת הפאלון גונג (WOIPFLG), מכריז על הקמת ה-"וועדה לחקירת הפשעים של 'משרד 610' של סין, ברדיפת הפאלון גונג"

(Minghui.org)

מאת הארגון העולמי לחקירת רדיפת הפאלון גונג

1. רקע

"משרד 610" של סין, הנקרא באופן רשמי, "המשרד של צוות ההנהגה לטיפול בסוגיית הפאלון גונג", שואב את שמו מתאריך הקמתו: 10 ביולי, 1999. זהו המוסד הגבוה ביותר בממשלה הסינית, הממונה על תכנון ויישום המערכה לרדיפת הפאלון גונג. זהו ארגון טרור שנוסד באופן מיוחד, במטרה לדכא ולרדוף מתרגלי פאלון גונג חפים מפשע, הדוגלים בעקרונות של "אמת, חמלה, סובלנות". ממשרד זה מתחילה הרדיפה השיטתית והמתוכננת בקפידה, שמטרתה לחסל את הפאלון גונג ואת מתרגלי הפאלון גונג, באמצעות אלימות ובאמצעים פסיכולוגיים.

"משרד 610" נוסד על-ידי הוועדה הקומוניסטית המרכזית של סין. העומד בראשו הוא ראש הממשלה לשעבר, לי לאנגינג, וסגניו הם המזכיר הפוליטי-משפטי, לואו גאן, ושר התעמולה, דינג גואנגן. בטיפול בסוגיית הפאלון גונג, יש ל-"משרד 610" לא רק סמכות מעל מערכות החוק, המפלגה והממשלה, מעל כוחות הביטחון הציבורי, גופי פיקוח ובתי המשפט, משרדי המשפטים וכל הרשויות הממשלתיות האחרות, אלא גם סמכות ושליטה על ארגוני תקשורת וחדשות, באזורים השונים. המשרד, שנוסד כישות עצמאית ומאורגנת בקפידה, מתפרס על כל רמות הממשל, מהמרכזית למקומית, מלמעלה למטה, ופועל ככוח מפקדה למשטרו של ג'יאנג זמין, כשתפקידו לרדוף בשיטתיות את הפאלון גונג, ואת הציבור החף מפשע. "משרד 610" מתכנן, מנהל, ומשתתף ישירות במערכה הבלתי חוקית של המשטר, שרודף, משמיץ, ומפיץ שמועות נגד הפאלון גונג, ונגד מתרגלי פאלון גונג. המדיניות של "משרד 610", המיישמת מאז תחילת הרדיפה את פקודותיו של מנהיג סין, ג'יאנג זמין - "קלקלו את המוניטין שלהם, חסלו אותם כלכלית והשמידו אותם פיסית", "אם הם הוכו למוות, קראו לזה התאבדות", ו-"שרפו מיד את הגופה, מבלי לבדוק את זהותה" - באה לידי ביטוי בתיאום, תמיכה, וביצוע ישיר של רצח עם נפשע, במסגרת הדיכוי והרדיפה של הפאלון גונג. תפקיד ההרס וההשחתה, שמבוצע על-ידי "משרד 610" - ארגון טרור - איננו פחות מהפשעים שבוצעו על-ידי הגסטאפו, תחת הוראותיו של היטלר, ברדיפתם את העם היהודי, במשך השואה במלחמת העולם השנייה.

פעולתו הראשונה של "משרד 610", לאחר היווסדו, הייתה להכתיב לתקשורת ההמונים ולתקשורת הרשמית, לנהל מערכה של תעמולה להשמצת הפאלון גונג, ולהוליך את הציבור הרחב שולל, תוך שטיפת מוחו של ההמון הסיני כולו. משהחלה התעמולה לעורר יותר ויותר חשד, פנה "משרד 610" להמצאות זדוניות של מאורעות (כמו למשל מה שמכונה מקרה "ההצתה העצמית בטיאננמן", הנחקר כעת על-ידי הארגון העולמי לחקירת רדיפת הפאלון גונג), ולהגברת התעמולה חסרת הרסן בתקשורת הרשמית. בנצלו את הטבע האדיב של האנשים, הוא מעורר אצלם שנאה כנגד הפאלון גונג, מרמה את הציבור, וגורם לו להעלים עין או להשתתף ברדיפה, המתבצעת על-ידי ג'יאנג זמין ולואו גאן. כיום, מתעקש "משרד 610" למנוע מארגוני תקשורת בינלאומיים עצמאיים וממוסדות אחרים, לבצע חקירות עצמאיות ולאמת את פרטי האירועים שהוא מפרסם.

במשך שלוש וחצי השנים האחרונות, ביצע "משרד 610" באכזריות, סוגים שונים של פקודות סודיות, שנתן ג'יאנג זמין במטרה לדכא את הפאלון גונג. למשל, בתחילת שנת 2002, כינס ליו ג'ינג, איש "משרד 610" המרכזי, פגישה בבית ההארחה "נאנהו", בצ'אנגצ'ון, בכדי לדון בדיכוי הפאלון גונג באזור. היה זה בפגישה זו, שליו ג'ינג הוציא את הפקודה ל-"השמדה מוחלטת" ו-"לירות כדי להרוג", כנגד מתרגלי הפאלון גונג. פקודות אלו הובילו לעינויים אכזריים ובלתי מרוסנים, ואפילו לרציחתם של מתרגלי פאלון גונג, על-ידי המשטרה המקומית. "משרד 610" המקומי, גם קובע ישירות את מה שמכונה "תביעה", "משפטים" ו-"הכרעות דין", של מתרגלי הפאלון גונג. במשך למעלה משלוש שנים, אומתו על-ידי ארגוני זכויות אדם ועל-ידי מרכז המידע של הפאלון דאפא, 526 מקרים של מתרגלי פאלון גונג שעונו למוות, אולם על-פי דיווחים פנימיים מסוכנות הביטחון הציבורי של סין, מחיר הדמים האמיתי כבר הגיע, באוקטובר 2001, ללמעלה מ-1,600 מקרי מוות. אלפי מתרגלי פאלון גונג נשלחים בכפייה למוסדות לחולי נפש, שם הם סובלים מחבלות גופניות ונפשיות, כתוצאה מזריקות של כמויות גדולות של תרופות, שהורסות את מערכת העצבים המרכזית. מעל 6,000 מתרגלים נשפטו באופן בלתי חוקי, ולמעלה מ-100,000 מתרגלים, סובלים באופן בלתי חוקי מ-"חינוך מחדש" באמצעות עבודה.

באותה העת, מורה "משרד 610" לוועדות פוליטיות-משפטיות שונות, ברמת הנפות והמחוזות, להקים "כיתות לשטיפת מוח", המשתמשות בכוח בכדי לבצע שטיפת מוח, לאלה המסרבים להתנער מהפאלון גונג. אלה שאינם נכנעים, נשלחים למחנות עבודה, לבתי חולים לחולי נפש, ולמתקנים לגמילה מסמים, להמשך הרדיפה. יתר על כן, מגביר "משרד 610" את הרדיפה הכלכלית שלו נגד מתרגלי הפאלון גונג, ומטיל כנסות גבוהים, הנעים מאלפי יואנים לעשרות אלפי יואנים.

"משרד 610" לא רודף רק את מתרגלי הפאלון גונג, אלה גם מרחיב את הרדיפה, וכולל בני משפחה, חברים, עמיתים לעבודה ושכנים. אם אחד מבני המשפחה מתמיד בתרגול פאלון גונג, עלולים בני משפחה אחרים לאבד את עבודתם, להיות מסולקים מבית הספר, או אפילו להישלח ל-"כיתות לשטיפת מוח". אם במקום העבודה יש מתרגלי פאלון גונג, המתמידים בתרגול או הולכים לבייג'ינג לעתור, עלולה ההנהלה לסבול מצעדי ענישה, מפיטורים או מקנסות. יתר על כן, עלול הדבר אף להשפיע על מקום העבודה כולו, בהערכות הביצוע, בבונוסים וכו'. הארגון אפילו אימץ את השיטה של ערבויות על-פי השתייכות; אם עוזבים מתרגלי פאלון גונג את המחוז שלהם בכדי לעתור, יוענשו אנשי משטרה בתחנות המשטרה המקומיות, ועלולים יהיו לאבד את משרותיהם. באופן דומה, יוטלו על פקידי הממשלה המקומיים קנסות, והם אף עלולים יהיו להיות מועברים מתפקידיהם.

"משרד 610" מעורר תנועת המונים כלל ארצית, בסגנון המהפכה התרבותית, כופה על האוכלוסייה כולה לצפות בתכניות שטנה בטלוויזיה, המשודרות בזמנים קבועים, ולקרוא עיתונים ומאמרים, המוציאים דיבה ומטיחים אשמות שקריות כנגד הפאלון גונג, וכך מבצע שטיפת מוח לאומה כולה. הוא דורש שכל האזרחים יפגינו תמיכה במדיניות דיכוי הפאלון גונג של ג'יאנג זמין; הוא מנהל מבצע חתימות כלל ארצי, הכולל אפילו תלמידים בבתי ספר יסודיים; הוא מאלץ אנשים בצמתים ראשיות ובתחנות תחבורה ציבורית לגנות את הפאלון גונג, ואפילו לדרוך על תמונה של מייסד הפאלון גונג, לפני שהוא מאפשר להם לעבור.

"משרד 610" שולל מכל האזרחים הסיניים את זכות המידע, לא רק באמצעות חסימה מלאה של מידע עובדתי על הפאלון גונג בעיתונים, ברדיו ובטלוויזיה, אלה גם בהקמת מערכת של משטרת אינטרנט, המשבשת אתרי אינטרנט מעבר לים, וחוסמת חדשות מחוץ לארץ, אודות הפאלון גנוג. "משרד 610" משליט טרור לבן בתוך סין. כל מי שנמצא גולש באתרי אינטרנט אסורים, נלקח מיד על-ידי המשטרה.

ג'יאנג זמין מצווה על "משרד 610" להעמיק את השקרים ואת הרדיפה מעבר לים, ומורה לשגרירויות ולקונסוליות הסיניות ברחבי העולם, לקיים תערוכות וסמינרים מקומיים, המשמיצים את הפאלון גונג, לעורר שנאה כלפי הפאלון גונג בקרב אנשי הקהילה הסינית, שאינם מודעים לעובדות, ואפילו לשכור בריונים, בניסיונות שונים לשבש באופן ישיר פעילויות פאלון גונג חוקיות מעבר לים. השגרירויות והקונסוליות במדינות אחרות, מפקחות ועוקבות אחר מתרגלי פאלון גונג מחוץ לסין, שוכרות בריונים שיטרידו אותם, ומבטלות באופן שרירותי את הדרכונים שלהם. באמצעות השמצות ובדית שקרים נגד מתרגלי הפאלון גונג מעבר לים, הוליך "משרד 610" שולל מיליוני אנשים ברחבי העולם; הרדיפה של הפאלון גונג היא למעשה רדיפה טרוריסטית, כנגד המין האנושי כולו.

בשל הסיבות הנזכרות לעיל, מכריז בזאת "הארגון העולמי לחקירת רדיפת הפאלון גונג", על הקמתה של "הוועדה לחקירת הפשעים של 'משרד 610' של סין, ברדיפת הפאלון גונג", במטרה להתחיל בחקירה מלאה של הרדיפה השיטתית של הפאלון גונג, שמבצע "משרד 610" של סין, ויתר על כן, לפתוח בחקירות מרכזיות של "משרד 610" ושל הוועדות הפוליטיות-משפטיות בביג'ינג, באזור האביי, באזור שאנדונג, ובאזור הוביי.

וועדה זו מבקשת, להזמין את כל אנשי המצפון בסין וברחבי העולם לחקור, ולתאם באופן שיטתי את חקירת ההתנהגות הפלילית של כל היחידים והמוסדות, המעורבים ב-"משרד 610" של סין, ברדיפת הפאלון גונג. אנו קוראים לאנשים אלה לספק לנו את העדויות לרדיפה, לשתף פעולה עם חקירה זו, להבטיח את התקדמותה החלקה, ולקיים את הצדק בחברה.

יצירת קשר:

דואר אלקטרוני: [e-mail] (כללי), [e-mail](על-פי נושא)

טלפון: [phone], פקס: [phone]

כתובת למשלוח דואר: PO BOX 365326, Hyde Park, MA 02136, USA

אתר אינטרנט: http://www.upholdjustice.org

 ארגון עולמי לחקירת רדיפת הפאלון גונג

במטרה לחקור את ההתנהגות הפלילית של כל המוסדות, הארגונים והיחידים, המעורבים ברדיפת הפאלון גונג; להביא למיצוי מלא של חקירה זו, ואין זה משנה כמה זמן יידרש לכך, וכמה רחוק ולעומק יהיה עלינו לחפש; לממש את העקרונות היסודיים של האנושות; ולהשיב ולקיים את הצדק בחברה.

וועדה לחקירת הפשעים של "משרד 610" של סין, ברדיפת הפאלון גונג

2. מקרי רדיפה

כל הרמות של הוועדה הפוליטית-משפטית ושל "משרד 610" בעיר בייג'ינג, אזור הה-ביי, אזור, שאן-דונג ואזור הו-ביי, קיימו מאז תחילת שנת 2000, כיתות רבות לשטיפת מוח בתחומי שיפוטן. הן שיתפו פעולה עם הסוכנויות המקומיות לביטחון ציבורי, גופי פיקוח, בתי משפט, תחנות משטרה וועדים שכונתיים, והשתמשו בכל הסוגים של האמצעים הבלתי חוקיים, כדי להוביל ברמאות ובכוח עשרות אלפי מתרגלי פאלון גונג לכיתות לשטיפת מוח. הם כפו באופן בלתי חוקי על מתרגלי פאלון גונג לכתוב "הצהרות התנערות", "הצהרות נטישה וביקורת [של הפאלון גונג]", ו-"הצהרת התחייבות" (המכונות "שלוש ההצהרות"). אלה המסרבים להצהיר, נשלחים ישירות באופן בלתי חוקי למחנות עבודה ל-"חינוך מחדש", או נשפטים. אנשים רבים עונו ועברו התעללות במרכזי מעצר או מחנות עבודה; חלקם אפילו עונו למוות.

על פי הדיווח המאומת האחרון, הוועדה הפוליטית-משפטית ו-"משרד 610" בעיר וו-האן, באזור הו-ביי, הוציאו פקודות רשמיות, הדורשות מכל אלה שתרגלו אי פעם פאלון גונג, להירשם מחדש אצל השלטונות, ולחתום על "שלוש ההצהרות". אם הם יסרבו, הם ייעצרו ויישלחו לכיתות לשטיפת מוח או להמשך הרדיפה, יאבדו את החירות האישית שלהם, ואפילו יהיו נתונים לסכנת חיים. (זהו מצב רציני ביותר, הכרוך בהתנהגות פלילית חמורה, שמובילה לפשע המוגדר באופן בינלאומי כרצח עם. הארגון העולמי לחקירת רדיפת הפאלון גונג, החליט לפתוח באופן מידי בחקירה נפרדת של מצב זה).

מקרה 1

וואנג בו, בת 19, מהעיר שי-ג'יאה-ג'ואנג, שבאזור הה-ביי, הייתה תלמידה בקונסרבטוריון המוסיקה המרכזי של סין, ומתרגלת פאלון גונג. היא נשלחה באופן בלתי חוקי לחטיבה החמישית של מחנה העבודה בכפיה של שי-ג'יאה-ג'ואנג, על-ידי "משרד 610" של אזור הה-ביי, משום שהלכה לבייג'ינג לעתור למען הפאלון גונג. היא הייתה נתונה לפיקוח קפדני, משום שסירבה להודות ב-"פשעים" בהם הואשמה. באפריל 2001, הכריז עליה מחנה העבודה בכפייה של שי-ג'יאה-ג'ואנג כ-"עקשנית", ושלח אותה למחנה עבודה בבייג'ינג, כדי שתעבור שטיפת מוח. במשך שהותה שם, הוחזקה וואנג בו בבידוד בצינוק, והייתה נתונה לאמצעים שונים של כפייה, פיתוי והצעות, שבאו לאלץ אותה להתנער מהפאלון דאפא. הטרור הבלתי נתפס, הציב את וואנג בו תחת מתח נפשי ופסיכולוגי עצום. עקב התשישות הנפשית, שנוצרה מלילות רבים של מניעת שינה, היא נכנסה להלם ולבלבול, לא הייתה מסוגלת לחשוב בצלילות, ובסופו של דבר סבלה מהתמוטטות עצבים מלאה. כך, אולצה בכפייה וואנג בו, לעבור שטיפת מוח אלימה, כתוצאה מ-"דחיפה תומכת ומחנכת" זו. מאוחר יותר, היא נשלחה חזרה לגדוד ה-304 של מחנה העבודה שי-ג'יאה-ג'ואנג.

וואנג בו אמרה לאביה, כאשר ראתה אותו מאוחר יותר: "אבא, סבלתי נורא כאשר הייתי במחנה העבודה. לא הייתה לי כל חירות אישית, ולא הותר לי לכתוב מכתבים, או לקבל ביקורים מקרובים. הם חטפו אות למחנה העבודה שי-נאן בבייג'ינג. בדרך לשם, כמעט קפצתי החוצה מהרכבת. לא ידעתי אם אהיה מסוגלת לסבול את הרדיפה שעמדה להתרחש. במחנה העבודה שינאן, כדי לעשות לי שטיפת מוח בכפיה, הם מנעו ממני שינה במשך שישה ימים רצופים, וכפו עלי לצפות בקלטות וידיאו, שהציגו את הפאלון גוננג באור מעוות, והכילו שקרים שהפכו בין שחור ללבן. שוטר אחד במחנה העבודה אמר לי את המילים האלה: 'אנחנו פשוט משתמשים בשיטות שנועדו לשימוש נגד מרגלים, כדי למוטט את המחשבה שלך!'... אבא, האם אתה יודע כיצד נשארתי בחיים אחרי כל זה? לאחר שהעבירו אותי, הסערה הפנימית והדיכאון הנפשי גרמו לי לרצות למות. לעיתים הרגשתי כמו אדם בן למעלה מ-60, והרגשתי כאילו מתתי מבחינה נפשית כבר כמה פעמים. אבא, התגעגעתי אליך כל כך..."

כאשר אביה של וואנג בו, וואנג שינג'ונג (אף הוא מתרגל פאלון גונג), הלך הביתה לבקר את בתו, חטפו גם אותו שוטרים, שהמתינו במארב. הוא נשלח לכיתת שטיפת המוח בעיר שיג'יאג'ואנג, אזור האביי, בה הוא עבר שטיפת מוח בכפייה, תוך שימוש בשיטות זהות. המקרה שלו שימש לתעמולה זדונית של "משרד ה-610" בעיתונים ובתחנות הטלוויזיה שתחת שליטתו (לפרטים עין בנספח 1: עדותו של וואנג שינג'ונג).

משום שעדותו של וואנג שין-ג'ונג, חשפה את הסיפור הפנימי של הדרך בה מנהל "משרד 610" שטיפת מוח אלימה כנגד מתרגלי הפאלון גונג, הוא נחטף שוב בשאן-שי, באוקטובר 2002.

אנשי מפתח ויחידות עבודה המעורבים במקרה לשם השגת ראיות:

• וואנג יונג-ג'י, ראש "משרד 610" המקומי במחוז הה-ביי.
• גואו סוּאו-שאן, סגן ראש סוכנות הביטחון הציבורי של העיר שי-ג'יאה-ג'ואנג, וראש המרכז לשטיפת מוח שלה.
• לי איי-גואו, קונג פאן-יון, יואן שו-צ'יאן וצווי יאן-פאנג מ-"מרכז ההכשרה לחינוך חוקי" (מרכז לשטיפת מוח) של שי-ג'יאה-ג'ואנג.
• צוות הפקה של התוכנית "ראיון מוקד" Focus Interview)), של תחנת הטלוויזיה הסינית המרכזית (CCTV).
• וו הואן-צ'ינג, לואן גואו-צ'ינג ודונג ג'י-יונג, כתבי "רשת שין-הואה" (Xinhua Net) בבייג'ינג.
• קונסרבטוריון המוסיקה המרכזי של סין.
• לאנג דה-צ'יאנג, המורה של וואנג בו בכיתה יב', בבית הספר התיכון.
• המחלקה לתחזוקת פסי הרכבת של שי-ג'יאה-ג'ואנג.

מקרה 2:

הגב' צ'ן זי-שיו

צ'ן זי-שיו, בת 58, מהעיר ווי-פאנג, אזור שאן-דונג, הוכתה באכזריות למוות, על-ידי אנשי הסגל של הוועדה הפוליטית-משפטית ו-"משרד 610" של העיר ווי-פאנג, משום שסירבה לוותר אל אמונתה בפאלון גונג. על מנת לחשוף את הזוועה הזו, פרסם ב-20 לאפריל, 2000, לאן ג'ונסון מהמגזין וול סטריט, כתבה ובה ראיון, תחת הכותרת, "תרגיל קטלני: תרגול פאלון גונג הינו זכות, אמרה גב' צ'ן, עד יומה האחרון" (לפרטים עין בנספח 2). בכתבה זו, כתב מר ג'ונסון:

יום לפני מותה של צ'ן זי-שיו, דרשו ממנה שוב שוביה, להתנער מאמונתה בפאלון דאפא. כמעט מחוסרת הכרה, לאחר שזועזעה שוב ושוב על-ידי אלה חשמלית, נענעה האישה בת ה-58 בעקשנות את ראשה לשלילה.

זועמים, פקדו הפקידים על גב' צ'ן לרוץ יחפה בשלג. יומיים של עינויים גרמו לחבלות קשות ברגליה, ושערה השחור והקצר התמלא מוגלה ודם, סיפרו חברותיה לתא ואסירות אחרות, שהיו עדות לאירוע. היא זחלה החוצה, הקיאה והתמוטטה. היא מעולם לא שבה להכרתה, ונפטרה ב-21 לפברואר.

בתה של צ'ן זי-שיו, ג'אנג שוה-לינג, נידונה ללא משפט לתקופה של שלוש שנים במחנה עבודה, על ניסיון לחשוף את הרדיפה, ולתקן את העוול שנעשה לאמה (לפרטים עין בנספח 3).

אנשי מפתח להשגת ראיות:

• ליאנג בין, "משרד 610" של העיר ווי-פאנג.
• וואנג ג'י-מיי, בן למעלה מ-50, לשעבר המזכיר של הוועדה הפוליטית-משפטית של מחוז ווי-צ'אנג, העיר ווי-פאנג.
• גאו שין-גונג, בן למעלה מ-40, מזכיר הוועדה הפוליטית-משפטית של משרד צ'נג-גואן-ג'יה, מחוז ויי-צאנג, העיר ווי-פאנג.
• דנג פינג, בת למעלה מ-40, ראש הועד השכונתי של הו-ג'יאה-פאי-פאנג.
• ליו גואן-גמינג, בן למעלה מ-30, לשעבר ראש צוות ההגנה המאוחד בתחנת המשטרה נאן-גואן.

על-פי נתונים סטטיסטיים חלקיים, 73 מתרגלי פאלון גונג כבר עונו למוות באזור שאן-דונג, ו-29 ממקרי מוות אלה, התרחשו בעיר ויי-פאנג לבדה. מצב חמור ביותר זה, יקבל עדיפות גבוהה בחקירה שלנו. עבור רשימה שמית של האחראים על "משרד 610" באזור שאן-דונג, ועל הוועדה הפוליטית-משפטית, כולל רשימה שמית של חברי סגל "משרד 610", אנה עין בנספח 4.

3. נושאים לחקירה

אנשים ממונים ב-"משרד 610", בוועדה הפוליטית-משפטית בבייג'ינג, באזור הה-ביי, באזור שאן-דונג ובאזור הו-ביי, ובמחוזות, ערים ונפות שתחת שיפוטם, כולל כל חברי הסגל ב-"משרד ". וועדה זו תאסוף את השמות, כתובות, תמונות, מספרי טלפון, מספרי פקס, כתובת דואר אלקטרוני, וכו', של היחידים הנזכרים לעיל; הוועדה תחקור האם השתתפו אנשים אלה, או משתתפים, ברדיפה הנפשית, גופנית וכלכלית של מתרגלי הפאלון גונג; והוועדה תשיג עובדות וראיות לפשעים הנוגעים למעורבותם ברדיפה.

אנשי המפתח הממונים על "משרד 610" של הוועדה המרכזית של סין

יואן יין: סגן מנהל "משרד 610" המרכזי

לי לאן-צ'וי-ינג, חבר קבוע של ועידה המרכזית פוליטית-חוקית, סגן מנהל של מחלקת ענייני פנים, מנהל (מנהיג הצוות) של "משרד 610" המרכזי. כעת לי מועמד לדין בצרפת עבור פשעים של עינוי (ראה נספח 5 לפרטים.)

לואו גאן: חבר קבוע של הפוליטבירו המרכזי, חבר הועדה לענייני פנים, חבר מפלגה של מחלקת לענייני פנים, מזכיר הועידה המרכזית פוליטית-חוקית, סגן מנהל של "משרד 610" המרכזי, האדם העיקרי שאחראי להוצאה לפועל של המדיניות

רשימה חלקית של אנשים להשגת הוכחות באזור בייג'ינג "משרד 610":

וונג ג'ן-הואה, מזכירת סגן של אזור בייג'ינג; האישה האחראית על "משרד 610"

וונג שו-הא, חבר קבוע של ועדת האיזור, האחראי על עניינים חוקיים-פוליטיים, בו זמנית מזכיר של התחום החוקי-פוליטי

צאי צ'אנג-מין, מנהלת סגן האיזור של מחוז בייג'ינג; משתתפת בענייני "610"

הואו ג'יון-שו, מזכיר סגן של ועדת המחוז, האחראי על ועדת התחום חוקית-פוליטית, הלשכה המשפטית

וונג לי-מינג, מנהל של "משרד 610" של ועדה עירונית בייג'ינג

4. נספח

נספח 1: עדותו של וונג שין-ג'ונג

ב-8 באפריל, 2002, תוכנית האירוח Focus Interview של הטלוויזיה המרכזית הסינית (CCTV) שידרה תוכנית הנקראת "מהרס אל לידה מחדש - וונג בו והוריה." הייתי אחד האנשים שזה נגע אליו - אביה של וונג בו. שמי וונג שין-ג'ונג. אני חבר לשעבר במפלגה הקומוניסטית הסינית ומפקח באחזקת קו מסילת הברזל שי-ג'יאה-ג'ונג. גורשתי מהמפלגה וסולקתי מתפקידי בעבודה פשוט בגלל שאני מתרגל פאלון גונג. אולצתי להיות חסר בית במאי 2001 כדי להימנע מרדיפה נוספת. בינואר 2002, נחטפתי ל"מרכז הכשרה וחינוך החוק" הידוע בפרובינציית הה-ביי. המרכז הוא שום דבר מלבד מרכז לשטיפת מוח בהסוואה. הייתי עצור ועברתי שטיפת מוח בכפייה. סבלתי שם ארבעה חודשים של עינוי נפשי קשה וייסורים ולבסוף ברחתי ב-12 במאי. כאן אני נאלץ לחשוף את השקרים ששודרו בתוכנית Focus Interview של סוכנות הידיעות שין-הואה, כדי להבהיר את העובדות, ולספר את האמת לציבור.

דבר ראשון ברצוני להסביר כיצד "עברתי את השינוי" כביכול.

במאמר "חיים, תהום, ולידה מחדש - דרך החיים של מתרגל הפאלון גונג לשעבר וונג בו" שפורסם על-ידי סוכנות הידיעות שין-הואה באפריל 2002, שם נמצא התיאור הבא: "החלק המרגש ביותר מהכל היה על כיצד האב 'רומה והוזמן לחזור הביתה' בסוף ינואר שנה הזו."

הנה הסיפור האמיתי: שמעתי שוונג בו הולכת לחזור הביתה ממרכז המעצר ב-20 בינואר, 2002. התגעגעתי מאוד לבתי, אך כשהייתי בדרכי הביתה לראות אותה, נחטפתי על-ידי המשטרה, שחיכתה לי שם במארב. הם שלחו אותי לכיתת שטיפת המוח בפרובינציית הביי. כמו כל שאר המתרגלים שנחטפו ונשלחו הנה, הוחזקתי ב"חדר השיחות" ולא הורשתי לישון במשך 24 שעות מסביב לשעון, יום אחרי יום. כשלראשונה נלקחתי לשם, הם איימו עליי בכך שאמרו: "תן לנו לומר לך, זהו מרכז חינוך חוקי. רדפנו אחריך במשך יותר משנה וכעת לבסוף תפסנו אותך. עד שלא תשתנה, אל תחלום אפילו על יציאה מכאן, או שנשלח אותך למחנה עבודה ... עצם זה שאתה שונה יועיל לבתך..." באמצעות ניצול כל מיני טקטיקות של כפייה, פיתוי והצעה, הם החדירו בי סדרות של שקרים שהפכו שחור ולבן ובלבלו נכון ולא נכון, מאלצים אותי לוותר על אמונתי ב"אמת, חמלה וסובלנות" ובתרגול של פאלון גונג. האימה הבלתי נראית גרמה לי ללחץ נפשי ופסיכולוגי כביר. מרומה על-ידי כל מיני שקרים שציטטו דברים ללא הקשר ורעיונות רמאיים מתקדמים ומרומה על-ידי השקרים המשמיצים שראיתי בווידיאו, בצרוף העינוי הנפשי של מחסור שינה במשך ימים רבים, הייתי מבולבל ומחשבתי הפכה להיות בלתי צלולה. וכך עברתי את ה"שינוי" הידוע. זה היה לחלוטין נגד רצוני ומחשבותיי האמיתיות; זו פשוט היתה רדיפה נפשית אחריי.

מובן שלאחר שטיפת מוח בכפייה, בתי, וונג בו, איבדה יכולת בסיסית להבדיל בין נכון לרע ואפילו הגיעה להיקף של סירוב להכיר במשפחתה. אני אוהב את בתי ואני נרגז מההרס ששטיפת המוח גרמה לה.

זוהי התוצאה של מה שהתוכנית Focus Interview וסוכנות שין-הואה קוראות "דאגה, חינוך והצלה" מהמפלגה והממשלה, אותם הם מדמים ל"רוח אביב קלה וגשם נותני חיים." "רוח אביב קלה וגשם נותני חיים" הידוע הזה הוא במציאות "רוח צחנה מאוסה וגשם הדם."

אז כיצד תוכנית "הדרך" ששודרה על-ידי תוכנית אירוח Focus Interview נוצרה למעשה?

זמן קצר לאחר שעשו שטיפת מוח בכפייה, וונג בו שוחררה גם מה"חינוך מחדש" דרך עבודה. שנינו היינו עצורים במרכז לשטיפת המוח עם אובדן מוחלט של חופש פרטי. לפעמים הייתי מוצא את וונג בו במצב נפשי חריג. לעיתים קרובות היא שהתה בפנים לבד, ממאנת לראות אף אחד. בהדרגה אנשים אחדים ששוחררו מה"חינוך מחדש" יצאו לחופשי מהמרכז, אך הם המשיכו לסרב לתת לוונג בו לצאת. היא, שלא היה לה חופש בכלל, לעיתים קרובות הזילה דמעות לגבי זה.

כשהצעתי למנהל המרכז לשטיפת המוח שישחרר אותה, הוא אמר: "המקרה של וונג בו הוא שונה מכל השאר. רק מנהל "משרד 610" של פרובינציית הביי, וונג יונג-ג'י, יכול לאשר את שחרורה. יותר בטוח כאן מבחוץ. תן לה להישאר כאן בינתיים. המנהיג מנסה לסדר בשבילה להמשיך בלימודיה בביה"ס. "למעשה, הם היו מושכים את מעצרה בצורה מוסוות.

אז המזימה המרושעת המתוכנת מראש מזמן הופיעה.

בחצי האחרון של מרץ 2002, פקידים מ"משרד שר המרכזי לתעמולה", סוכנות שין-הואה, CCTV ו"משרדי 610" המחוזיים ועירוניים באו למרכז לשטיפת המוח של הביי. אחדים מהפקידים אמרו לי: "הועדה המרכזית לוקחת את המקרה של וונג בו ברצינות רבה. אם תוכל לשתף איתנו פעולה בראיון זה, הדבר יועיל מאוד לקראת חזרתה של וונג בו לביה"ס כדי להמשיך את לימודיה. אחרת לא תהייה תקווה עבור מקרה זה..." הם המשיכו לשכנע אותי.

מכיוון שרק רציתי לגרום לכך שוונג בו תעזוב את המקום הזה במהרה ולשחרר אותה מהסבל שלה, ליבי התפעם והסכמתי לראיון.

בהתבוננות לאחור, אני מבין שהייתי סבוך בתרמית שתוכננה מראש לפני זמן רב.

כשראיתי את שידור התוכנית על-ידי Focus Interview, הזדעזעתי מהטקטיקות הנבזיות ו"ביצוע-השקרים" של הסטת האשמה וסילוף המילים כדי ליצור האשמות שווא. תוכנית האירוח Focus Interview הייתה באמת צריכה להיקרא Focus Deceit.

למרות שנפלתי לתוך השגיאה מכיוון שעשו לי שטיפת מוח בזמן הזה, אחרי כן המשכתי לתרגל ולעולם לא עזבתי את פאלון גונג.

כשדיברתי עם העיתונאים מ-CCTV, דיברתי על טיפוח תרגול של משפחתי וכיצד הוכתי באכזריות על-ידי אנשים מ"משרד 610" במקום עבודתי, אך תוכן זה נמחק. בנוסף, הם החליפו בחשאי פרטים חשובים בראיון עם תכולה שהייתה בכיוון שונה לגמרי, בכוונה יוצרים תוכנית להשמיץ מתרגלים ובאכזריות לתקוף את פאלון דאפא. בדיוק כמו שהעיתונאי אמר: "תכולה מסוימת לא יכולה להידווח בשל סיבות פוליטיות."

כעת ברצוני לספר את הסיפור האמיתי של טיפוח הפלאון דאפא של המשפחה שלי

לפני 1996, נישואי היו במצב מאוד לא נעים; אישתי ואני תכננו להתגרש לאחר שוונג בו החלה ללמוד בחטיבה עליונה ב-1996, ומשפחתנו הייתה במשבר. ב-1995 וונג בו הפסיקה את לימודי הפסנתר שלה; בריאותי הייתה מאוד רופפת; סבלתי מחולשת עצבים, דלקת שריר הלב ואנטרוגסטריטיס; וגם אישתי סבלה מחולשת עצבים ודלקת עצם השכם. לעיתים קרובות רבנו בלי סוף על עניינים פעוטים, שני צדדים מסרבים לוותר, וכך העימותים שלנו התפתחו לקיצוניות. הגשתי בקשה לדירה דרך מקום העבודה שלי ועשיתי הכנות לקראת גירושין.

פעם אחת, סיפרנו על הגט המתוכנן שלנו לוונג בו. היא אחזה בראשה ובכתה בכאב לאחר שמיעת חדשות אלה. עבור ילדה בת 14 זה היה זעזוע נפשי קשה. בראתנו מצב זה, מיהרנו לנחם אותה. למען וונג בו, כל מה שיכולנו לעשות הוא לקיים את מצב משפחתנו באי רצון.

זה היה ביולי 1996 שאישתי החלה לתרגל פאלון גונג. שמתי לב שבאמצעות התרגול היא השתנתה מאוד מהיבטים שונים, החל מחשיבתה, עד ביטוי אישיותה, עד בריאותה הפיזית. היא גם שינתה את גישתה ונימוסה כלפיי. אני גם התחלתי לתרגל זמן קצר לאחר מכן. חיינו לפי העיקרון של אמת, חמלה וסובלנות. חשבנו על אחרים בכל עניין וחיפשנו את חסרונותינו בכל רגע שהופיעה בעיה. אישתי ואני עבדנו על תקשורת הדדית והבנה הדדית. חיוניות חזרה לחיינו המשותפים ומשפחתנו הייתה שוב בהרמוניה. כל סוגי המחלות נעלמו, זרקנו את הקופסה הגדולה של התרופות שהייתה אתנו במשך שנים רבות וביטלנו את ההסכם להשיג את הבית שתוכנן לשימוש לאחר הגט. לוונג בו הייתה משפחה מאושרת ובאמצעות שינוי זה במשפחתנו, היא הבינה את חשיבות הטיפוח להיות אדם טוב. היא הציבה לעצמה דרישות קפדניות והמשיכה בלימודי הפסנתר שלה, נזהרת לא להזניח גם את הטיפוח שלה וגם את לימודיה. הדאפא העניק לה חוכמה בלתי רגילה. הישגיה השכלתיים עלו ביציבות. ב-1999, בגלל ציוניה המצוינים בבחינת כניסה של האוניברסיטה הלאומית, היא התקבלה בשלושה מוסדות חינוכיים, דהיינו "קונסרבטוריון המוסיקה הארצית," "קונסרבטוריון מוסיקה טיאן-ג'ין," ו"אוניברסיטת מורים הה-ביי."

פאלון גונג הביא אור ותקווה למשפחתנו, המשפחה שקודם הייתה על סף ההתפרקות; זה איפשר למשפחתנו להשיג חיוניות חדשה.

בדיוק כשהיינו מלאי בטחון בחיינו הנפלאים והמאושרים, ב-20 ביולי, 1999, שלטונו של ג'יאנג זמין המורכב מבריונים פוליטיים בצורה פזיזה החל לסלף ולרדוף אחרי פאלון דאפא ומתרגלי הפאלון גונג הרבים שקיבלו כה הרבה מהתרגול גם נפשית וגם פיזית. כמתרגלי פאלון גונג, הרגשנו שעלינו להביע את דעתנו בפני הממשלה, אולם כשהגשנו בקשה לפקידי ממשלת בייג'ינג לקבל סיוע לפי הליכים חוקיים, סבלנו מרדיפה אכזרית. במשך יותר משנתיים, הייתי מגורש מהמפלגה, פוטרתי ממשרתי, הועברתי מעבודתי, והמשכורת שלי עוכבה. במאי 2001, הוכתי במקום עבודתי על-ידי קבוצת קציני משטרה מ"משרד 610." הם היכו אותי באמצעות אלות חשמליות ואלות שוטרים וחבטו בי ובעטו בי. עיני השמאלי שתתה דם וגבי התחתון נפצע. אולצתי לנדוד חסר בית כדי להימנע מרדיפה נוספת. אישתי גם פוטרה מהבנק. היא הייתה עצורה וכלואה באופן בלתי חוקי פעמים רבות. אחרי כן היא נשלחה למחנה עבודה למשך שלוש שנים. אחרי שנה באוניברסיטה, וונג בו נאלצה לעזוב את ביה"ס מכיוון שסירבה לוותר על תרגול הפאלון גונג שלה. אחר כך, באופן בלתי חוקי נשלחה למחנה העבודה למשך שלוש שנים בגלל הגשת עתירות חוקיות בבייג'ינג. רק בשל הבעת דעתנו בכנות וסירוב לוותר על התרגול של דאפא ואמת, חמלה וסובלנות, סבלנו מרדיפה כזו. משפחה טובה נקרעה לגזרים. אם לא הייתה מתקיימת הרדיפה של שלטון ג'יאנג זמין המורכבת מבריונים פוליטיים, היינו משרתים את החברה בעשיית עבודות שונות והיינו משפחה מאושרת. אולם התוכנית Focus Deceit אמרה: "בשל תרגול הפאלון גונג, משפחה זו הייתה קיימת רק שמית אך לא במציאות." בדחיית העובדה הידועה שפאלון דאפא סייע לאחות את משפחתנו ההרוסה ולמלא אותה בשמחה, הם האשימו את פאלון גונג בצורה מסולפת, משנים שחור ולבן, מבלבלים בין נכון ולא נכון ומרמים את הציבור.

תוכנית האירוח Focus Deceit גם רימתה את הקהל כשאמרה: "בנובמבר 2001, וונג בו קיבלה שיחרור מוקדם וחזרה הביתה, אולם הבית היה ריק. ההורים של וונג בו עזבו את מקום עבודתם וביתם כדי להגן על הדאפא." העובדה היא שנאלצנו להפוך חסרי בית, נאלצנו לעזוב את ביתנו כדי להימנע מרדיפה. בנוסף לכך, וונג בו בכלל לא שוחררה והורשתה לחזור הביתה. כעת היא עדיין מוחזקת במרכז לשטיפת המוח במאסר ארוך טווח בצורה מוסוות. אישתי ואני נרדפנו מכיוון שסירבנו לוותר על אמונתינו באמת, חמלה וסובלנות. לאחר שאישתי סולקה ממשרתה, המשטרה "610" באה לביתנו להציק לנו ולערוך חיפוש בביתנו פעמים רבות. אישתי נאלצה להפוך לחסרת בית; למרות שהיה לה בית, היא לא יכלה לחזור. גם אותי היכתה המשטרה "610" ללא סיבה במקום עבודתי ואילצו אותי להפוך לחסר בית גם.

כדי להציג אשליה של הצעת "חינוך, שינוי והצלה," תוכנית האירוח Focus Deceit לקחה אותנו למחנה העבודה במכונית, בהצגת הטיול בצורה מסולפת כביקור של כמה מנהיגים. הם צילמו את המשפחה שלנו יחד בנוסף לכמה צילומים אחרים. אחרי זה לעולם לא ראינו אחד השני שוב, אולם הם השתמשו בצילום זה בעיתונים כדי לסלף את העובדות במזיד, באמירה שנתאחד "בקרוב". עתה, אישתי עדיין עצורה במחנה העבודה. במשך כל הזמן לפני שחרורי, הייתי עצור במרכז לשטיפת מוח.

מה שעוד יותר לא ניתן לאימות הוא המאמר שפורסם על-ידי סוכנות הידיעות שין-הואה. לעולם לא הייתי בקשר עם אף עיתונאי מסוכנות ידיעות שין-הואה, אינני יודע כיצד חיברו את המאמר של שין-הואה.

במאמר של שין-הואה נכתב: "המוסיקה של הפסנתר נקטעה על-ידי 'פאלון גונג'. האסון נפל ממש לפני שבעלת הכשרון המוסיקלי עמדה לפרוס את כנפיה לעוף." כאן שוב יש הפיכת שחור ולבן. ב-1996, משבר הגירושין במשפחתנו כמעט יצר זעזוע קשה לוונג בו. אולם אחרי שכולנו התחלנו לתרגל פאלון גונג כל משפחתנו נהנתה משמחה. וונג בו נהנתה מתרגול הפאלון גונג שלה וציוניה המצוינים במבחני כניסה שלה לאוניברסיטה גם חקקו את התועלת של פאלון גונג לתוך עצמותיה וליבה. אולם היא נשלחה למחנה עבודה פשוט בשל האמירה שדאפא הוא טוב. מי זה היה שקטע את המוסיקה של פסנתרה של וונג בו? החזקת וונג בו למשך מאסר ארוך טווח במחנה עבודה, ממשיכים להרוס אותה נפשית ובכוח עושים לה שטיפת מוח, מעוותים את מחשבת הילדה בת 19 שהיא עדיין לא בוגרת, גורמים לה לשכוח את השינוי הגדול שהתרחש בתוך משפחתה, גורמים לה לבטוח בשקרים מסולפים, מנצלים אותה לרמות את הציבור, דברים אלה מראים בבירור את רשעות הטקטיקות המנוצלות כדי לרדוף אחרי תלמיד, הם גורמים לי להבין את האכזריות של אלו בשלטון והם גם גורמים לי להרגיש כאב בשביל הבת שלי. על מנת להבין כיצד מחשבת תלמידה עוותה במידה כזו שהיא איבדה את היכולת להבחין בין נכון ללא נכון, נחוץ לדבר על "השינוי" הידוע של וונג בו. כעת הייתי רוצה להסביר כיצד וונג בו "עברה את השינוי" כביכול.

אחרי ההרס נפשי של וונג בו, ליבה הצעיר הפך למעוות

סוכנות הידיעות שין-הואה אישר בכתב העת שלה את העובדה ש"באפריל 2001, וונג בו העקשנית נשלחה למחנה העבודה בכפייה בייג'ינג שי-נאן כדי לקבל שינוי צורה חינוכי." לא נזכרת אף מילה מדוע היא נשלחה למחנה העבודה כדי "לקבל שינוי צורה חינוכי" או כיצד היא שונתה.

כשלבסוף ראיתי שוב את בתי וונג בו שממנה הופרדתי זה זמן רב וכשהיא ראתה את אביה לאחר סבל ארוך טווח, היא לא יכלה להפסיק לבכות. היא אמרה לי: "אבא, סבלתי מאוד כשהייתי במחנה העבודה. בכלל לא היה לי חופש אישי ולא איפשרו לי לכתוב מכתבים או לקבל ביקור מהקרובים. הם חטפו אותי למחנה העבודה שי-נאן בבייג'ינג. בדרך לשם, כמעט קפצתי מהרכבת. לא ידעתי אם אהייה מסוגלת לשאת את הרדיפה שעמדה לבוא. במחנה עבודה שי-נאן, כדי לעשות לי שטיפת מוח בכפייה, הם מנעו ממני שינה במשך שישה ימים עוקבים ואילצו אותי לצפות בווידיאו שעוות את הפאלון גונג והכיל שקרים שהפכו שחור ולבן. שוטר אחד במחנה העבודה אמר לי את המילים האלה: "אנחנו פשוט מתשמשים בשיטות בהם אנחנו משתמשים על מרגלים כדי לגרום לנפשך להתמוטט!"

היא גם אמרה לי: "אבא, האם אתה יודע כיצד נשארתי בחיים מכל זה? לאחר ששוניתי, המהומה הפנימית והדיכאון הנפשי גרמו לי להרגיש שאעדיף להיות מתה. לפעמים הרגשתי כמו בן אדם מעל גיל 60, והרגשתי כאילו כבר נפטרתי נפשית מספר פעמים די רב. אבא, התגעגעתי אלייך מאוד..."

כששמעתי אותה, הרגשתי כאילו סכין הסתובבה בליבי.

ילדה רק בת 19, שלעולם לא התרחקה מהוריה לפני כן, נשלחה לבדה למחנה עבודה בכפייה כדי לייסר אותה ולעשות לה שטיפת מוח. זה גרם לי לכעוס ולהזדעזע.

אני יודע שאחרי שבתי נחטפה ונשלחה למחנה עבודה בכפייה שי-נאן, היא חוותה קטעים קודרים ביותר ומחרידים ביותר בחייה. כל סוגי הטקטיקות שאין לעלות אותם על דל השפתיים נוצלו כדי לגרום לנפשה להתמוטט כליל.

כעת הייתי רוצה לחשוף כיצד המרכז לשטיפת מוח המחוזי של הביי רודף באכזריות אחרי מתרגלי הפאלון גונג

המרכז לשטיפת המוח של מחוז הה-ביי ממוקם ברחוב ביי-צ'נג בעיר שי-ג'יאה-ג'ואנג. זה היה במקור החטיבה השלישית של מחנה העבודה בכפייה העירוני. זה גם נוצל ככלא, עם חומות גבוהות, חצר מורחבת, דלת פלדה הנעולה בחוזקה ומצלמות השגחה מותקנות בתוך ומחוץ לדלת. הבניין שבו מתרגלי הפאלון גונג עצורים אטום על-ידי רשתות פלדה. כל המתרגלים שם נשלחו למקום לאחר שנחטפו. ברגע שהם מגיעים, הם נכלאים בתוך "חדר השיחות" ומוחזקים ערים במשך 24 שעות ביממה. כל יום היה כך. הרשויות מחדירות שקרים שהופכים שחור ולבן, כולאים את המתרגלים ומאלצים אותם לצפות בוידאו וסי.די. שמשמיצים את הפאלון גונג. לאחר עינוי המתרגלים עד שכבר אינם יכולים לחשוב בצלילות, שקרים שאובים מתוך הארה רעה ודברים שמוצאים מההקשר ושמרמים גם את עצמם ואחרים מנוצלים כדי לתת למתרגלים ללכת אחרי הזרם כדי לוותר על אמונתם ולוותר על התרגול של פאלון גונג. לאלה שמסרבים לוותר על אמונתם אחרי חמישה ימים או יותר, הרשויות אפילו עוד יותר אכזריים, מאלצים את עפעפי המתרגלים מורמים, מכים את גלגלי העין שלהם, תופסים בכוח את אוזניהם, שופכים לעליהם מים קרים, דוחפים לתוכם בכוח יין לבן, מכים אותם, אוסרים להם להשתמש בחדר שירותים וכו'. את אוזני מתרגל הדאפא דינג לי-הונג משכו עד שלא נעשו שותתי דם. על ידיו של מתרגל הדאפא נותרו צלקות מחריכתם באמצעות המצית. ליו הויה לא הורשתה להשתמש בחדר השירותים ונאלצה לעשות צרכים במכנסיה. הם נהגו לכתוב את שמו של המורה על הפנים, כפות הידיים וידיים של המתרגלים. הם גם נהגו לכתוב את שמו של המורה בכל השטח ולאלץ את המתרגלים לדרוך עליו. הם מאלצים את המתרגלים לעמוד בחלונות הגבוהים וצועקים עליהם כדי להפחיד אותם. הם לא מאשרים לאלה ש"שונו" בכוח להישאר בבניין אחר.

קצין משטרה קונג פאן-יון אמר לאלה ש"שונו": "זה יהיה כשאראה אתכם מכים ומקללים אנשים שאקח אותכם בחשבון כאלה שעברו שינוי כליל." זהו הקריטריון שמנוצל כאן כדי "להציל, לחנך ולשנות."

אל מחנה ריכוז זה המלא ברוע, הגיעו לעיתים קרובות אורחים מבחוץ כדי ללמוד את "ההתנסות" כיצד לעוות את טבע האדם באכזריות. המקום הבלתי אנושי הזה כונה "דגם" לאומי על-ידי "משרד 610" של הממשלה המרכזית.

באמצעות המצב האמיתי שתיארתי לעיל ושקשור לתרגול הפאלון גונג של משפחתי, סיפרתי כיצד משפחתנו הייתה על סף המשבר לפני 1996; כיצד היו לנו חיי משפחה הרמוניים, גוף בריא ואושר בחיינו אחרי שהתחלנו לתרגל את פאלון גונג; וכיצד אחרי ה-20 ביולי 1999, פשוט בשל האמירה שפאלון דאפא הוא טוב, משפחתי נרדפה עד נקודת התמוטטות על-ידי שלטונו הפוליטי הבריוני של ג'יאנג זמין, בזאת אני מבהיר את העובדות וחושף את השקרים והתרמיות בתוכנית ה- Focus Interview ושל סוכנות הידיעות שין-הואה. במקביל, אני מרגיש כאב גדול וחרטה על המילים שאמרתי נגד המורה והדאפא לאחר ששטפו לי את המוח בכוח במרכז לשטיפת המוח. מה שדיברתי אז לא תאם לעובדות. בזאת אני מצהיר שיבוטלו. אני מתנצל בפני המורה המכובד, דאפא וכל אנשי העולם שרומו. אני מקווה שאנשי העולם ינגבו את עיניהם עד צלילות ויבחינו בין נכון למוטעה. אני קורה לממשלה להפסיק את הרדיפה אחרי פאלון גונג, להחזיר יציבות בחברה ולהחזיר אושר של משפחתי.

וונג שין-ג'ונג

נספח 2

תרגול הפאלון גונג הייתה זכות, גב' צ'ן אמרה, עד יומה האחרון

וול סטריט ג'ורנל ב-20 באפריל, 2000.

איאן ג'ונסון, כתב הצוות של וול סטריט ג'ורנל

וויי-פאנג, סין - יום לפני פטירתה של צ'ן זי-שיו, שוביה דרשו שוב שתוותר על אמונתה בפאלון דאפא. בקושי במצב מודע לאחר זעזועים חוזרים ונשנים באלת בקר, בת ה-58 בעקשנות ניענעה בראשה.

הקצינים המקומיים, מרוגזים, צוו על גב' צ'ן לרוץ יחפה בשלג. יומיים של עינוי גרמו לרגליה להתכסות בחבורות ושיערה השחור הקצר כוסה במוגלה ודם, כך סיפרו שותפים לתא ואסירים אחרים שהיו עדי ראייה לתקרית. היא זחלה החוצה, הקיאה והתמוטטה. הכרתה לעולם לא שבה אליה, והיא נפטרה ב-21 בפברואר.

לפני שנה, מעטים מחוץ לסין שמעו על הפאלון דאפא ושיטות תרגוליה, הידועה כפאלון גונג, שכוללת תרגילי נשימה, מדיטציה ולימוד מספרים מוסריים של מייסד הקבוצה לי הונג-ג'י.

למרות הפופולריות בין מיליוני הסינים, פאלון גונג לא הגיע להכרה בינלאומית עד 25 באפריל שנה שעברה, (1999, המתרגמים) כש-10,000 ממאמיניו התמקדו בבייג'ינג, מקיפים את השטח המוגדר של הנהגת הממשלה בעיר האסורה ודורשים לשים קץ לדיווחי עיתונות המדינה שתיארה אותם ככת המאמינה באמונות טפלות. ההמון יצר מראה בלתי רגיל: ברובם אנשים בגיל המעבר של מעמד הפועלים, הם פשוט עשו מדיטציה בשקט במשך רוב חלקי היום לפני עזיבתם את מרכז העיר כדי לחזור לבתיהם ברחבי המדינה.

אבל לממשלה שאינה מאוד סובלנית לאתגרים פתוחים לכוחה, המחאה הייתה פרובוקציה בלתי נסלחת. הממשלה עצרה מאות מארגני פאלון גונג וגילתה שחלקם היו פקידים בממשל המרכזי, המשטרה ואפילו הצבא. מודאגת, שדת סרטנית מדביקה את מדינתה האתאיסטית, בייג'ינג הכריזה ביולי האחרון על פאלון גונג כ"כת מרושעת" והחרימה אותו רשמית.

בעמדו בפני כל כובד המשקל של משרד הביטחון של סין, פאלון גונג היה אמור למות מוות מהיר. אבל שלא כמו המתנגדים שמדי פעם מאתגרים את המפלגה הקומוניסטית, פעילי פאלון גונג לא נחסמו, למרות המעצר ההמוני, המכות ואף ההריגות. במקום זאת, גרעין קשה ממשיך למחות, עם כמה עשרות מעצרים כל יום במרכז העיר בייג'ינג כשהם מנסים לפרוש כרזות הקוראות להפיכת הקבוצה לחוקית. ככל שהשנה ממשיכה, מאמיני פאלון גונג הרכיבו את מה שניתן אולי לכנות האתגר הממושך ביותר לסמכויות ב-50 שנות המשטר הקומוניסטי.

ניצחון פירוס?

סיפורה של הגברת צ'ן הוא אחד קיצונים. בקצה אחד ישנה המפלגה הקומוניסטית שכה נחושה לשבור את הפאלון גונג עד שהיא פנתה לשימוש באמצעים לביטחון-הציבור בקנה מידה שלא נראה מאז 1989, כאשר תנועה אנטי-ממשלתית המובלת על-ידי סטודנטים נמחצה בכיכר טיאננמן. ניצחון הממשלה בקרב הזה, אם הוא יגיע, עלול מאוד להיות ניצחון-פירוס; הגישה קשת-היד שלה פיכחה מיליוני אנשים רגילים, כמו בתה של גברת צ'ן, שהייתה אפוליטית עד אירועי השנה שעברה. זה גם פגע במעמדה הבינלאומי של סין בדיוק בזמן בו היא צריכה עזרה ממדינות אחרות בקשר למערך של נושאים כלכליים לוחצים.

בקצה השני ישנם אנשים כמו גברת צ'ן, שבדרכם הפשוטה ואולי הנאיבית, נמצאים בחזיתו של טרנד מתפשט לפגוע בחופש המובטח על-ידי חוקיה של סין וחוקתה. בזמן שמתרגלי פאלון גונג רבים הסתכנו - על-ידי כך שתרגלו בחשאי בביתם, לדוגמא - אלפים התעקשו בצורה גלויה על זכותם לחופש האמונה וההתאספות. "אנחנו אנשים טובים", חבריה של גברת צ'ן נזכרים בה אומרת לפקידים ממשלת העיר ווי-פאנג שחקרו אותה בתא הבטון שלה יומיים לפני שמתה. "מדוע אין עלינו לתרגל את מה שאנחנו רוצים?"

הסיפור על ימיה האחרונים של גברת צ'ן משוחזר מראיונות עם משפחתה, חברים, אסירות וכמו כן שני תיאורים שנכתבו על-ידי שותפות לתא והוברחו מחוץ לכלא בשבועות האחרונים. מקורות התיאורים הללו נבחנו והוצגו לחברי הכותבות ומשפחותיהן שאישרו שהמסמכים נכתבו על-ידי יקירותיהן.

ישנן גם טענות על התעללות המגובות על-ידי יותר מתריסר ראיונות עם מתרגלי פאלון גונג בערים שונות, שבנפרד טענו כי גם הם הוכו עם אלות ואלות חשמליות, נקשרו לסורגים והוכרחו לוותר על אמונתם.

פקידים מקומיים דחו מאמצים לראיינם בקשר לסיפור זה, בשעה שהעמדה הרשמית של בייג'ינג על כל ההאשמות של התעללות בבתי מאסר היא שאף מתרגל פאלון גונג לא סבל מהתעללות בזמן מעצרו. היא אומרת ש-35,000 מתרגלים הגיעו לבייג'ינג אבל נשלחו בחזרה בבטחה ורק שלושה נהרגו בשוגג בזמן שניסו להימלט. קבוצות של זכויות-אדם אומרות שזה סביר שלפחות עוד שבע מקרי מוות כמו של גברת צ'ן אירעו כתוצאה מהתעללות בכלא.

"כל שהיה עליה לומר זה שהיא מוותרת על פאלון גונג והם היו משחררים אותה", אמרה ג'אנג שווה-לינג, בתה בת ה-32 של הגברת צ'ן. "אבל היא סירבה".

לפני שלוש שנים, גברת צ'ן יכלה בקושי לדמיין שהיא תסכן את חייה על-ידי תרגול פאלון גונג. היא הייתה בת 55 והחליטה לצאת לגמלאות מוקדם ממוסך-תיקונים המנוהל על-ידי המדינה שם היא עבדה במשך 30 שנים בהכנת חלקי מכוניות. יום אחד, בזמן שהסתובבה בשכונה שליד הביתן בן הקומה של משפחתה, גברת צ'ן הבחינה בכמה מתרגלים של פאלון גונג. כאישה אלמנה כבר כ-20 שנה שילדיה גדלו, לגברת צ'ן היה מעט לעשות במשך היום, כך שהיא התחילה להגיע לפגישות התרגול באופן קבוע.

"אמי מעולם לא הייתה מישהי שהאמינה באמונות תפלות", אומר גברת ג'אנג שאינה מתרגלת פאלון גונג בעצמה. "למען האמת, היה לה מזג רע מכיוון שהיא חשה שהיא מזדקנת ושהקריבה יותר מדי כדי לגדל אותנו לבד. כשהיא הצטרפה לפאלון גונג המזג שלה השתפר בהרבה והיא הפכה לאדם טוב יותר. אנו באמת מאוד תמכנו בה".

חסידה נלהבת

במשך השנתיים הבאות, גברת צ'ן הפכה למשתתפת נלהבת, קמה ב-4:30 כדי לתרגל במשך 90 דקות במגרש עפר קטן עם חצי תריסר מתרגלים אחרים. אחרי יום של עשיית סידורים בשביל ילדיה ונכדיה, גברת צ'ן בילתה לילות בקריאת עבודותיו של מר לי, מייסד הקבוצה ובדיון ברעיונותיו עם חברים אחרים. האמונות הללו כללו מוסריות מסורתית - לעשות עבודות טובות, לדבר בכנות, אף פעם לא להיות חמקמק - כמו כן כמה דעות ייחודיות, כמו למשל קיומם של צורות חיים זרות וגני-עדן שונים אבל שווים לאנשים מגזעים שונים.

בהדרגה, פאלון גונג צבר חסידים בשכונתה, הכפר המשפחתי הקטן שו, שממוקם בפרבר תעשייתי של ווי-פאנג, עיר בה שוכנים 1.3 מליון אנשים. הכפר הוא מבוך של דרכי עפר מסומנות וביתנים המוקפים על-ידי קירות לבנים רעועים - כפר אופייני שנבלע על-ידי שכניו העירוניים. עד השנה שעברה, קבוצתה הוכפלה לגודל של תריסר מתרגלים קבועים - בקושי ארגון ענק, אבל נוכחות קבועה בקהילה.

בשביל גברת צ'ן ההחלטה להחרים את פאלון גונג ביולי האחרון הגיעה באופן לא צפוי. היא לא שמה לב למאמרים ולתוכניות הטלוויזיה שתקפו את הקבוצה והיא לא חשבה על כך הרבה כשלפני שנה מתרגלים הקיפו את מבנה הנהגת המפלגה הקומוניסטית שבבייג'ינג. היום שבו הוכרז על החרם הממשלתי "היה המריר ביותר של חייה", אמרה בתה, גברת ג'אנג. "היא לא יכלה לקבל את זה שהם מבקרים את פאלון גונג וקוראים לו כת רעה".

מתרגלת בבית

למרות שבקושי ידעה קרוא וכתוב ולפני כן מעולם לא התעניינה בפוליטיקה, גברת צ'ן התנגדה לחרם. היא הזמינה קבוצה של מתרגלים לתרגל אצלה בבית וסירבה להכחיש את שייכותה לקבוצה או את אהבתה למר לי, לו היא קראה בכבוד "מאסטר לי."

אז, בנובמבר האחרון, מספר מארגנים חשובים של פאלון גונג נענשו בתקופות מאסר ארוכות. מזועזעת, גברת צ'ן הצטרפה לאלפי המתרגלים בכך שנסעה לבייג'ינג עם מושג מעורפל של מחאה כנגד הממשלה. מאז החרם ביולי, רבים הלכו לכיכר טיאננמן וישבו שלובי רגליים עם ידיהם מתוחות בקשת מעל ראשיהם - התנוחה הקלאסית לתרגילי פאלון גונג.

גברת צ'ן מעולם לא הגיעה כה רחוק. ברביעי לדצמבר, יום אחרי שהגיעה לבייג'ינג, היא הלכה דרך פארק המקדש של גן-עדן כששני נציגי ביטחון בבגדים פשוטים שאלו אותה אם היא הייתה חברה. היא ענתה בכנות ונעצרה, מספרת בתה.

היא נלקחה למשרד הנציגות של השלטון המקומי של ווי-פאנג שבבייגי'נג, סוג של לשכה עם אולם-שינה שערים סיניות רבות הקימו בבירה כדי לשכן פקידים מקומיים המבקרים בבייג'ינג.

ביום הבא, גברת ג'אנג ושלושה פקידים מקומיים ערכו את הנסיעה בת שבע השעות לבייג'ינג כדי לאסוף את גברת צ'ן, בהשפלה לפקידים שקיבלו ביקורת על כך שלא שלטו טוב יותר על אנשיהם. גברת צ'אנג שילמה קנס ששווה ל-285 ₪ -- משכורת של חודש - וחזרה הביתה עם אמה, שהתלוננה שהמשטרה החרימה את 355 השקלים במזומן שהביאה אתה.

'מעצר מנהלי'

כעונש, פקידים מועדת הרחוב (ועדות רחוב הן הרמה הנמוכה ביותר במערכת השלטון של סין) של צ'נג-גואן עצרו את גברת צ'ן במשרדם, רק 180 מטרים מביתה. היא נשארה שם במשך שבועיים, בצורה של "מעצר מנהלי" שהמדינה יכולה לכפות כמעט ללא גבולות. גברת ג'אנג הייתה צריכה לשלם עוד 215 ₪ בשביל הארוחות והלינה של אמה.

בשלישי לינואר, גברת צ'ן חגגה את יום הולדתה ה-58. למרות שהייתה נתונה בתצפית יום ולילה, היא הייתה במצב רוח טוב, סיפרה גברת ג'אנג: "היא ידעה שהיא צודקת. כל מה שהיא רצתה היה לגרום לממשלה לא לעשות ממנה פושעת מכיוון שידעה שהיא אינה פושעת".

אז, בשנה החדשה הסינית, שבשנה זו נפלה על הארבעה בפברואר, מאות מפגיני פאלון גונג נעצרו והוכו בבייג'ינג (למרות שכבר לא הייתה תחת תצפית, גברת צ'ן לא הייתה מפגינה). פקידים בעיר הבירה היו המומים מההתפרצות. ב-16 לפברואר, ראש המחזור המקומי בא לראות את גברת צ'ן ואמר לה שבייג'ינג רוצה לוודא שאף חסיד נוסף של פאלון גונג לא יגיע לבייג'ינג, במיוחד מכיוון שהפגישה השנתית של הפרלמנט הסיני אמורה להתחיל בעוד מספר ימים. הוא ביקש מגברת צ'ן להבטיח שהיא לא תעזוב את הבית.

"אימא שלי אמרה להם מאוד בברור שהיא לא תבטיח שהיא לא תלך לשום מקום. היא אמרה שיש לה את הזכות ללכת לאן שהיא רוצה", אמרה גברת ג'אנג. הפקידים עזבו ברוגז.

מושמת במעצר

לאחר יומיים, גברת ג'אנג הגיע הביתה כדי למצוא חצי תריסר פקידים ציבוריים בחדר הסלון שלה. הם אמרו שאמה זוהתה בחוץ על-ידי יחידה מיוחדת של מודיעים ששוטטו בשכונה בחיפוש אחר מתרגלי פאלון גונג שהעזו לעזוב את הבית.

גברת צ'ן נלקחה למעצר ומעולם לא נראתה שוב על-ידי בתה. היא הוחזקה למשך יום אחד במשרדי ועדת הרחוב של צ'נג-גואן, אבל במשך הלילה היא הצליחה להימלט - בדיוק איך לא היה ברור, פקידים הודיעו לגברת ג'אנג. גברת צ'ן נעצרה ביום שאחרי, ה-17 בפברואר, בדרכה לתחנת הרכבת, ככל הנראה בתקווה להגיע לבייג'ינג כדי לטעון בקשר למקרה שלה מול משרד העתירות והפניות, מפלט אחרון לאנשים החשים שנעשה להם עוול.

בפעם הזו, פקידים ממשרדי המפלגה הקומוניסטית של המחוז האזורי שלחו את גברת צ'ן לכלא קטן ולא רשמי המתופעל על-ידי וועדת הרחוב ומתואר למתרגלים ככיתות לימוד חינוך לפאלון גונג.

אנשים שהוחזקו שם תארו את המקום יותר כתא עינויים. הבניין הוא בן שתי קומות עם חצר באמצע. בפינת החצר יש בניין יחידה בן קומה אחת עם שתי חדרים. שם ההכאות מתבצעות, לפי ארבע עצורים שתארו את הבניין במקרים שונים.

עוד קנס

בזמן שגברת צ'ן הועברה למרכז המעצר, פקידים התקשרו לגברת ג'אנג ואמרו שאמה תשוחרר אם היא תשלם קנס של 1,145 ₪. לגברת ג'אנג נמאס מה"קנסות" של הממשלה, היא אמרה, וגם מהתעקשות אמה לעמוד על זכויותיה. היא אמרה לפקידים שהקנסות שלהם הם לא חוקיים ושהיא תתלונן למשרד הסוכן המקומי אם הם לא ישחררו את אמה. היא דחתה שיחה נוספת ב-18 לפברואר ושוב איימה לנקוט בפעולה משפטית, למרות שלא עשתה כך.

בינתיים, גברת צ'ן בילתה לילה בבית הכלא והקשיבה לצרחות שנבעו מבניין היחידה, לפי שתיים משותפותיה לתא. לפני שהובלה פנימה, הותרה לה עוד שיחת טלפון. היא התקשרה לבתה מאוחר יותר ב-18 ובקשה ממנה להביא את הכסף.

נרגזת מהצרות שהובאו עליה על-ידי הגישה הלא מתפשרת של אמה, גברת ג'אנג התווכחה אתה. תיכנעי ובואי הביתה, בתה התחננה. אמה סירבה בשקט.

המבחן של גברת צ'ן החל בלילה ההוא. כתבה חסידה שהיה בחדר הסמוך של בניין היחידה. "שמענו אותה צועקת. הלב שלנו עונה והנפשות שלנו כמעט התמוטטו". פקידים מועדת הרחוב של צ'נג-גואן השתמשו באלות על שוקיה, רגליה וגבה התחתון וכמו כן במקל בקר על ראשה וצווארה, לפי עדות. הם צעקו עליה בצורה חוזרת ונשנית לוותר על פאלון גונג ולקלל את אדון לי, לפי חברותיה לתא. בכל פעם, גברת צ'ן סירבה.

תחינתה של אם

ביום שאחרי, ה-19 לחודש, גברת ג'אנג קיבלה עוד שיחה. הביאי את הכסף, נאמר לה. גברת ג'אנג היססה. אמה ניגשה לטלפון. קולה, בדרך כלל כה חזק ובטוח, היה רך וכואב. היא התחננה לבתה שתביא את הכסף. המתקשרת חזרה לטלפון. הביאי את הכסף, היא אמרה.

גברת ג'אנג קיבלה תחושה רעה ומיהרה עם הכסף וכמה בגדים. אבל הבניין היה מוקף על-ידי סוכנים שלא נתנו לה לראות את אמה. בחשדה שזה תכסיס כדי לקחת עוד כסף ממנה - ושאמה לא הייתה בבניין כלל - היא חזרה הביתה. שעה מאוחר יותר, מתרגלת באה לראות את גברת ג'אנג. נאמר לה שמתעללים בחסידי פאלון גונג בבניין הזה.

גברת ג'אנג אצה בחזרה עם אחיה, נושאת עמה פרות כשוחד קטן למשטרה. נאסרה עליה הכניסה והכסף שלה לא התקבל. היא הבחינה באשה זקנה בחדר וצעקה לה: "האם מכים את אמי?" האישה הזקנה נופפה עם ידה לסמן "לא", למרות שגברת ג'אנג תהתה האם היא אולי מנסה להגיד לה להתרחק מהכלא, בחשש שגם היא תיעצר. גברת ג'אנג ואחיה הלכו הביתה ללילה ארוך וחסר שינה.

קארט בלאנש

לפי שתי אסירות ששמעו את התקרית ואחת מהן שהציצה בחטף דרך דלת, באותו הלילה גברת צ'ן נלקחה אל החדר שוב. אחרי ששוב סירבה לוותר על פאלון גונג, היא הוכתה והוממה עם מקל ההלם. חברותיה לתא שמעו אותה מקללת את הפקידים ואומרת שהממשלה המרכזית תעניש אותם ברגע שהם יחשפו. אבל בתגובה, פקידי ווי-פאנג אמרו לגברת צ'ן שנאמר להם על-ידי הממשלה המרכזית ש"שום אמצעי אינו מוגזם" כדי למחוק את פאלון גונג, תשובה שאותה חסידי פאלון גונג מספרים ששמעו בחלקים שונים של המדינה באופן חוזר ונשנה. ההכאות נמשכו והופסקו רק כשגברת צ'ן שינתה את חשיבתה, לפי שתי אסירות שטוענות ששמעו את התקרית במקרה.

שעתיים אחרי שנכנסה פנימה, גברת צ'ן נדחפה בחזרה לתאה בקומה השניה של הבניין המרכזי, חדר לא מחומם עם רק סדין של ברזל בתור מיטה. שלושת חבריה לתא טיפלו בפצעיה, אבל היא שקעה בהזיות. אחד מחבריה לתא זוכר אותה נאנחת "אימא, אימא".

בבוקר הבא, ה-20 לחודש, הורו לה לרוץ. "ראיתי מהחלון שהיא זחלה בקושי רב", כתבה חברתה לתא במכתב שהוברח החוצה על-ידי בעלה. גברת צ'ן התמוטטה ונגררה בחזרה אל תוך התא.

נמנע ממנה טיפול

"הייתי אשת רפואה בכירה. כשראיתי אותה גוססת, הצעתי להעביר אותה לחדר אחר [מחומם]", כתבה החברה לתא במכתבה. אבל במקום זאת, פקידי ממשלה מקומיים נתנו לה גלולות "סאן-צ'י" רפואיות בשביל דימום פנימי קל. "אבל היא לא יכלה לבלוע וירקה אותן החוצה". חברות לתא הפצירו בפקידים לשלוח את גברת צ'ן לבית-חולים, אבל הפקידים - שלעתים קרובות ביקרו את מתרגלי הפאלון גונג בגלל שוויתרו על טיפול רפואי מודרנית לטובת אמונה טפלה בתרגילים שלהם - סרבו, אמרו חברותיה לתא. בסופו של דבר הם הביאו רופא שהכריז שהיא בריאה.

אבל, כתבה חברה לתא: "היא לא הייתה בהכרה ולא דיברה, ורק ירקה נוזל דביק בצבע כהה. ניחשנו שזה היה דם. רק בבוקר שאחרי הם אישרו שהיא גוססת". עובד בלשכה המקומית לביטחון ציבורי, ליו דואנג-מינג, "בדק את הדופק שלה ופניו קפאו". גברת צ'ן הייתה מתה.

באותו הערב, פקידים הלכו לביתה של גברת ג'אנג ואמרו לה שאמה הייתה חולה, לפי גברת ג'אנג ואחיה. השניים נאספו במכונית והוסעו לבית מלון בערך 1.5 ק"מ ממרכז המעצר. בית המלון היה מוקף בשוטרים. מזכירת המפלגה במקומית אמרה להן שגברת צ'ן מתה מהתקף לב, אבל הם לא הרשו להם לראות את גופתה. אחרי שעות של וויכוחים, הפקידים לבסוף אמרו שהם יכולים לראות את הגופה, אבל רק ביום למחרת והתעקשו שיבלו את הלילה בבית המלון המבוצר. האחים סרבו ולבסוף הורשו ללכת הביתה.

שק של בגדים

ב-22 גברת ג'אנג ואחיה נלקחו לבית החולים המקומי, שגם הוא הוקף על-ידי משטרה. אמם, הם נזכרו, הושכבה על שולחן בלבוש אבל מסורתי: טוניקת כותנה פשוטה מעל מכנסיים. בשק שהושלך בצד החדר, גברת ג'אנג אמרה שהיא זיהתה את בגדיה הקרועים והמוכתמים בדם של אמה, התחתונים היו מוכתמים מאוד. שוקיה היו שחורים. חבורות באורך 15 ס"מ נמשכו לאורך גבה. שיניה היו שבורות. אוזנה הייתה מנופחת וכחולה. גברת ג'אנג התעלפה, ואחיה, מזיל דמעות, תפס אותה.

באותו יום בית החולים מסר דו"ח על גברת צ'ן. הוא אמר שסיבת המוות הייתה טבעית. בית החולים מסרב להגיב על העניין. גברת ג'אנג אמרה שהיא דרשה מפקידים להגיב על הבגדים שהיא ראתה, אבל הם אמרו לה שאמה הפסיקה להיות מסוגלת לשלוט על עצמה אחרי התקפת הלב וזאת הסיבה שבגדיה היו מלוכלכים.

גברת ג'אנג ואחיה ניסו להגיש תביעה, אבל אף עורך דין לא היה מוכן לקבל את המקרה. בינתיים, גופת אימה שכבה בהקפאה, עד שהאיום בתביעה משפטית נפתר.

אז, ב-17 למרץ, גברת ג'אנג קיבלה מכתב מבית החולים שאמר שהגופה תישרף באותו יום. גברת ג'אנג התקשרה לבית החולים כדי לנסות ולמנוע זאת, אבל היא אמרה שהפקידים לא נתנו תשובה ברורה ואמרו שהם יתקשרו אליה בחזרה. הם לא עשו זאת. גברת ג'אנג מעולם לא ראתה את גופת אמה שוב.

נספח 3

וול סטריט ג'ורנל: בתה של חברת פאלון גונג נשלחת ללא משפט למחנה עבודה

בעשירי למאי, 2001, כתב הוול סטריט ג'ורנל צ'ארלס הוטזלר מדווח שבתה של צ'ן זי-שיו נשלחה ללא משפט למחנה עבודה לתקופה של שלוש שנים.

עשירי במאי, 2001

בייג'ינג - אישה שנלחמה ללא הצלחה בבירוקרטיה של סין כדי לגרום למשטרה להודות שעינתה את אמה למוות נשלחה ללא משפט לשלוש שנים במחנה עבודה, עוד סימן של המאמצים המתגברים של הממשלה לדכא את התנועה הרוחנית פאלון גונג.

שוטרים בעיר המזרחית ווי-פאנג הורו על עונשה של ג'אנג שוּה-לינג ב-24 לאפריל ושלחו אותה למחנה העבודה, כפר וואנג בעיר הקרובה זיבו, לפי דובר פאלון גונג בניו יורק ומרכז המידע המבוסס בהונג-קונג לזכויות אדם ודמוקרטיה. קבוצת הונג-קונג אמרה ביום רביעי שהיא הואשמה ב"שימוש ב[מונח הושמט] כדי לערער את יישום החוק" - אשמה מעורפלת וכללית שהושמה לשימוש לעיתים תכופות כנגד מתרגלי פאלון גונג כדי לשלוח אותם למחנות עבודה.

לא ניתן לאשר דיווחים על כליאתה של גברת ג'אנג באופן נפרד. המשטרה ופקידי מחנה העבודה סרבו להגיב ולא ניתן ליצור קשר עם בני משפחתה של גברת ג'אנג דרך טלפון. אבל גורלה מתאים לתבנית של מסע ממשלתי המתעצם בהדרגה לחסל את הקבוצה דרך כפיה על חסידים להוקיע את אמונתם וכליאת אלו שלא.

אמה של גברת ג'אנג, צ'ן זי-שיו, הייתה מתרגלת פאלון גונג נלהבת שנעצרה פעמיים על כך שניסתה למחות על החרם על הקבוצה שהממשלה הטילה ביולי 1999. במשך המעצר השני, בפברואר של השנה שעברה, חברות לתא וחברי משפחה אמרו שהמשטרה הכתה את האישה בת ה-58 למוות בשעה שניסתה להכריח אותה להתכחש לאמונתה. המשטרה הכחישה את ההתעללות ואמרה שגברת צ'ן מתה מנסיבות טבעיות.

גברת ג'אנג תמכה תחילה בחרם אולם הפכה ספקנית לגבי נקיטת האמצעים הקשה של הממשלה בכמה החודשים הראשונים שלהם. היא ניסתה בצורה חוזרת ונשנית אחרי מות אמה - ללא הצלחה - להפציר במשטרה ובממשלה להוציא תעודת פטירה. במהלך הדרך, גברת ג'אנג שאבה תמיכה ממתרגלי פאלון גונג והפכה למתרגלת בעצמה. מותה של גברת צ'ן וחיפוש הצדק של בתה תועדו על ידי הוול סטריט ג'ורנג האסייתי בסדרה של מאמרים שזכרו בפרס פוליצר לדיווחים בינלאומיים בארה"ב בחודש האחרון.

נספח 4

רשימת שמות של אישים ב"משרד ה-610" והועדה הפוליטית-חוקית של פרובינצית שאנג-דונג להשגת ראיות (חלקי):

ג'אנג גאו-לי, המושל הקודם של פרובינציית שאנג-דונג

Liu Yuxiang, "610 Office" of Shandong Provincial Committee	Yang Shouren, "610 Office"	Hua Zhaoxian, member of Changle County Committee
Shao Chunlei, former member of the "610 Office" of the Middle District of Jinan city	Wang Zengshi, member of the Qingdao Municipal Committee	Wei Jingrui, member of the Political-Legal Committee, Qingdao city
Liu Huawen, Zhang Jixuan, Taian "610 Office"	Zhang Guifen, Zhaoyuan "610 Office"	Lin Tao, Feng Shugui, Zhaoyuan "610 Office"
Gao Shuzhen, Qingzhou "610 Office", Weifang city	Liu Zhizhu, Public Security Bureau, Zhaoyuan city	Huang Weilian, Fangzi district, Weifang city
Li Guozhong, member of the Political-Legal Committee, Lixia district, Jinan city	Liang Bin, Weifang "610 Office"	Zhang Shuchen, Fangzi district, Weifang city
Liu Zuojing, Liu Xuedong, members of the Political-Legal Committee, Jiaozhou city	Gu Zhiyong, Weifang "610 Office"	Zhang Zhengquan, member of the Political-Legal Committee, Laiwu city
Ge Jiang, Jia Baochen, Anqiu "610 Office"	Hui Jianhua, Zhucheng "610 Office"	Song Ruiliang, member of the Political-Legal Committee, Zhucheng city
Yang Yongping, Zhang Haidong, Han Yong, Boxing County "610 Office"	Fan Tao, Changle County "610 Office"	Pan Guanglei, Pingdu city "610 Office"
Liu Changjian, Zibo city "610 Office"	Xie Chuanren, member of the Political-Legal Committee, Jinan city	Ming Zhaojiang, Changyi city "610 Office"
Li Yumei, "610 Office" of Laicheng district, Laiwu city	Liu Jianguo, Li Xingwu, Linqu "610 Office"	Yu Ruizhen, Laixi city "610 Office"
Lu Qiping, Liu Min, members of the Political-Legal Committee, Laicheng district, Laiwu city	Cui Xueguang, Zhang Ruihong, Liaocheng city "610 Office"	Liu Yuxiang, Kenli County "610 Office"
Zhuang Tingdun, member of the Political-Legal Committee, Linxi city	Du Huanchang, Laiwu city "610 Office"	Lei Yancheng, Mengyin County "610 Office"

• Yantai district "610 Office": Zhang Jian, Wang Jian, Wang Chenghui, Ma Daotang, Yu Yonglu, Qi Zhuangda, Jin Ruqi, Liu Xiaoli
• Anqiu city "610 Office": Wang Ziqing, Wang Jiali, Pan Xiaolu, Hu Shaoqun
• Shouguang city Public Security Bureau and "610 Office": Sun Xiangqian, Jiang Chong, Li Tongzhong, Tian Qingchun, Meng Qingjian, Jia Xuehu
• Linxi city "610 Office": Wang Yongjun, Song Wei, Wang Jiaqing, Wang Mingguang
• Longkou city "610 Office": Wang Chenghui, Qi Dazhuang, Zhao Qiang,
• Jiaozhou city "610 Office": Wang Qiang
• Mengyin County "610 Office": Lei Yancheng, Li Junqing
• Guang County "610 Office": Ren Guangmin
• Jimo city "610 Office": Xu Keai
• Haiyang city "610 Office": Yu Zhenggao, Wang Yingjie, Qiao Chengguan

 

רשימת שמות לחקירה באזור ווי-פאנג (חלקי):

Yi Zhaojie, Ma Bo, Zhai Jiantao, Wei Tiankui, Gong Zhiqiang, Liu Jiesong, Guan Guofeng, Zhao Jie, Cui Xihui, Zhang Guanzhu, Wang Qinggui, Wei Qi, Zhang Mingli, Mao Youdong, Cheng Baotian, Ma Qingping, Guo Tinghe, Guo Liguang, Duan Zhaohuang, Zhang Guobao, Ma Ruifu, Wang Quanfeng, Liu Wenxue, Zhao Xinkun, Shao Weihua, Wang Chuanfeng, Wang Dongsheng, Guo Qijun, Li Jingwei, Li Chuansheng, Sun Yuexin, Wang Aizhi, Yu Mingchun, Zhang Yongjie, Wang Dequan, Wang Zuohua, Zhe Yusheng, Zhang Fengying, Wang Xinmin, Tan Chunqi, Guo Xingyue, Chen Longshan, Chen Yonghua, Dong Hongtao, Chen Qingchun, Ma Hongzhen, Wu Bin, Gao Shuzhen, Guo Wenjie, Wang Gesheng, Li Quanyu, Liu Yurui

נספח 5

תחנת הרדיו הבינלאומית של צרפת: מתרגלי פאלון גונג מגישים תביעה משפטית בצרפת כנגד לי לאן-צ'ינג, מנהל "משרד ה-610" של סין

תחנת הרדיו הבינלאומית של צרפת: שידור בתוכנית חדשות בוקר בשפה הסינית בשמיני לדצמבר, 2002 לסין ולקהילה הסינית בפריז רבתי:

ב"יום הזכויות הבינלאומי", יום שלישי הבא בעשירי לדצמבר, מרכז המידע האירופאי של פאלון גונג יערוך מסיבת עיתונאים ברווה דה רוולי-75001, 156 פאריס. בזמן הנקוב, שני עורכי דין המייצגים ארבע מתרגלי פאלון גונג יציגו את תביעותיהם, שנשלחו לבית המשפט בניס ביום רביעי הזה, כנגד סגן ראש-הממשלה לי לאן-צ'ינג והרפובליקה העממית של סין. אחת מארבעת מתרגלי הפאלון גונג היא צרפתייה. הם מאשימים את לי לאן-צ'ינג שביקר בצרפת לאחרונה בהיותו אחראי על "משרד 610" של סין ובאחריות לעינויים האכזריים המופעלים על מתרגלי פאלון גונג.

לפי דיווחים ממרכז המידע האירופאי של פאלון גונג, שני עורכי הדין הם אדון בוורדון ואדון ביות'ייר. הם השתתפו בעבר במשפטים כנגד הדיקטטור הצ'יליאני פינוצ'ט בבלגיה וצרפת.

לפי דיווחים נוספים מאי.אפ.פי, שני עורכי הדין אמרו שההאשמות כנגד לי לאן-צ'ינג מבוססות על אמנת האו"ם כנגד עינוי עליה צרפת חתמה ב-1984. ביות'ייר אמר לאי.אפ.פי שהוא גם אסף "עדויות מכריעות" לגבי פעילויות "משרד ה-610".

[אי.אפ.פי] אי.אפ.פי דיווח בשמיני לדצמבר, 2002, שארבעה מתרגלי פאלון גונג מצרפת, אירלנד וקנדה נקטו לאחרונה בפעולה משפטית בצרפת כנגד סגן ראש-הממשלה הסינית לי לאן-צ'ינג, בהאשימם את לי באחריות לניהול הדיכוי של פאלון גונג בעמדו כראש "משרד 610", סוכנות ממשלתית בסין שהוקמה במיוחד כדי לטפל בחריפות בפאלון גונג.

[מינגבאו] בתשיעי לדצמבר, מינגבאו ציטט מאי.אפ.פי שארבע מתרגלי פאלון גונג מצרפת, אירלנד וקנדה הגישו תביעה משפטית בצרפת דרך שני עורכי דין ידועים לזכויות אדם, כנגד סגן ראש-הממשלה הסיני לי לאן-צ'ינג, בהצביעם לעמדתו של לי כראש "משרד 610" של סין עם אחריות ספציפית לדיכוי פאלון גונג ובטענה שהוא חייב להיות מוחזק כאחראי.

יועץ משפטי מצד התביעה, עורך דין לזכויות האדם הידוע ג'ורגס-הנרי ביות'ייר, אמר שהפעולה המשפטית כנגד פקידי ממשלה סיניים שמפרים זכויות אדם לא תעצור כאן, מכיוון שהעבודה תמשיך עד שמספר מהפקידים הללו יובאו לצדק.

לי לאן-צ'ינג הוביל לאחרונה משלחת לצרפת בנושא של "בקשתה של סין לארח את התערוכה העולמית של 2010 בשנחאי".