אלימות ברברית ועינוי מיני של נשים מתרגלות במרכז המעצר האן-ג'ונג, פרובינציית שא-אן-שי

(Minghui.org)

בעידודו של "משרד ה-610" [סוכנות שנוצרה כדי לרדוף את פאלון גונג ספציפית, עם כוח אבסולוטי על כל דרג ניהול במפלגה וכל מערכת שיפוטית או פוליטית אחרת], מרכז המעצר בעיר האן-ג'ונג עשה שימוש בראשי האסירות והשכנות לתא כדי לרדוף בחוסר אנושיות מתרגלות דאפא. במטרה להכריח מתרגלות דאפא לבגוד באמונותיהן הן מכות את המתרגלות בצורה חמורה על בסיס יומי ומפעילות כל מיני שיטות של עינוי אכזרי.

כשמתרגלות דאפא איבדו את ההכרה מהמהלומות, השומרות עודדו את שכנותיהן לתא לשפוך מים מעורבים עם אטריות המתובלות בפלפל חריף לתוך אפיהן. הם המשיכו להכות את המתרגלות   אפילו אחרי שחזרו להכרה. הבריוניות אפילו תקעו מברשות שיניים בנרתיקים של המתרגלות כדי לגרום כאב, לבזות ולהשפיל אותן. צורה אף יותר אכזרית של עינוי מיני היא כשמספר אסירות, שוב עם תמריצים מהרשויות, הכריחו מתרגלות לשכב על הרצפה, אז אסירות אחרות מסתדרות בשורה ובתורות, אחת אחרי השניה לוחצות בעוצמה על פטמותיהן של המתרגלות.  הן קוראות לעינוי הזה "חליבה". זה גורם לכך כך הרבה כאב למתרגלות שצרחותיהן מהכאב לא פוסקות. אם אסירה מסוימת עם איזשהו חוש מצפון לא רוצה להשתתף, ראש האסירות תאלץ מיד אסירות אחרות לתקוף אותה, השימוש בפחד מעינוי שלהן עצמן משמש כאמצעי לאלץ אותן לענות אחרים. פטמותיה של מתרגלת דאפא בת חמישים נלחצו עד שדיממו. זה כל כך טראגי שזה בלתי ניתן לצפייה.

בלילה, בזמן שצופים בתוכניות המשמיצות את דאפא, הם מכריחים מתרגלות דאפא לשבת מאוד ישר ולא מרשים להן לזוז או למצמץ בעיניהן. כמה בריוניות ישמרו על המתרגלות. אם מתרגלות זזות או ממצמצות בעיניהן, הם ימשכו את עפעפיהן של המתרגלות, ימשכו את   הריסים, יעקמו את אוזניהן או יסטרו בפני המתרגלות, יכו את ראשן או יכו בהן ויבעטו בהן. כשמתרגלות דאפא עוברות עינויים עד שהן מתעלפות, המשטרה החינוכית תבוא אל החדר ותעמיד פנים שהיא מגנה את אלו שהכו אותן. אחרי שהאסירות תמיד אומרות בעליזות: "יאשימו אותך בהתאבדות אם נכה אותך למוות. המוות שלך לא ישנה כלום." עם הגישה הזו,  הן מכות מתרגלות יותר באלימות. מתרגלת הוכתה עד שכל גופה היה פצוע, אפילו "משרד ה-610" פחד שהיא תמות במחנה המעצר. הם הורו למשפחתה לשלם חשבון של 1000 יואן [מטבע סיני, המשכורת החודשית של עובד סיני עירוני ממוצע היא בערך 500 יואן] ולקחת אותה הביתה כך שהרשויות יוכלו להימנע מאחריות למצבה הפיסי.

תחת שליטתו של "משרד ה-610", הרשויות במחנה המעצר שבעיר האן-ג'ונג גייסו את מאמצי כל האסירות שלהן כדי לעזור ברדיפה האכזרית והמרושעת של מתרגלי דאפא; האסירות חשות בטוחות בידיעה שיש להן את הגיבוי של הרשויות. אם לא יוותרו על דרכיהם המרושעות ויפסיקו את הרדיפה של מתרגלות דאפא, המשטרה המרושעת והבריוניות שעוקבות אחרי פקודותיה   יפגשו בגמול קארמתי תחת העיקרון השמימי ש"טוב מתוגמל בטוב ורוע פוגש ברוע."

אנו מקווים שכל מתרגלי דאפא ישלחו מחשבות נכונות כדי להשמיד לחלוטין את כל הגורמים המרושעים בממדים אחרים ששולטים ב"משרד ה-610" בהאן-ג'ונג ומחנה המעצר.

נ.ב: דיווח רדיפה על כמה ממתרגלי הדאפא בערים שיאן-יאנג ושיאן שבפרובינצית שא-אן-שי

מתרגל הדאפא מהעיר שיאן-יאנג, מא מינג-האי פרש כרזה בכיכר טיאננמן בסוף שנת 1999. הוא נשפט בצורה לא חוקית ל-3 שנים במחנה מעצר לעבודה בכפיה וסבל מעינויים רבים.  למרות שתקופת המעצר שלו הסתיימה לפני כמה זמן, היא נמשכה באופן לא חוקי לעוד חצי   שנה. אחותו וגיסתו נחטפו מבתיהן בחודש ינואר של שנת 2002. למרות שמשפחתו חיפשה בכל מקום, הם לא יכלו למצוא כל חדשה לגביהן. אולם, אנו למדנו לאחרונה שוואנג דאי-ליי שהייתה גיסתו נרדפה למוות על ידי משטרת המחוז.

מתרגלת הדאפא רן לי-פינג ביקרה חבר מתרגל. בן-משפחה של החבר המתרגל הזה דיווח עליה. המשטרה החרימה את ביתה של שן לי-פינג וגנבה 6000 יואן מביתה. רן לי-פינג נשפטה בצורה לא חוקית לשלוש שנים במחנה עבודה בכפיה.

מתרגלת הדאפא לוי אי-יינג מהעיר שיאן הוחזרה הביתה כשהייתה כמעט מתה מהעינוי שסבלה בידי משטרת שיאן האכזרית. רק מספר ימים אחר כך, היא נחטפה מביתה ונשפטה באופן לא חוקי לשלוש שנים במחנה עבודה בכפיה.

מתרגל הדאפא דון יון-צ'נג מהעיר שיאן הוכרח לעזוב את ביתו, אשתו ובנו. הוא אינו יודע היכן אישתו עכשיו. אנו למדנו שמשטרת שיאן הורתה לעצור את אשתו ולא מוכנה לשחרר אותה.