מלח על כל פצעיה - עד ראיה מספר איך גברת ג'י גוישיאנג עונתה למוות

(Minghui.org)

נאסרתי ב-19 ביולי 2002 ונשלחתי לתחנת המשטרה ג'נגיאנג באיזור לויואן, בעיר צ'אנגצ'ון. בזמן שהייתי עצור שם, הייתי כלוא באזיקים למכשיר עינויים והייתי עד ראיה לאישה בחצאית אדומה שוכבת על הארץ בחדר הסמוך. כל גופה היה פצוע ומכוסה בחבלות. לאחר זמן מה, המשטרה עצרה אותנו יחד. בזמן הזה גיליתי שפצעיה היו מכוסים במלח שהיה מפוזר עליהם. על מנת למחות על הרדיפה, ברגע שנאסרה, היא החלה בשביתת רעב. המשטרה לא הצליחה להוציא שום מידע ממנה. ב-20 ביולי לפני שהמשטרה שלחה אותי לחדר החקירות, היא נלקחה לשם ועונתה. היא היתה בשביתת רעב למשך כמה ימים.

אני נשלחתי למרכז מעצר מס' 3 בג'נגיאנג. למחרת, המתרגלת בחצאית האדומה נגררה פנימה גם כן. מתרגלים שהיו איתה דיווחו שהרשויות עשו בדיקה פיזית בבית החולים 208 לפני שהם נשלחו למרכז המעצר. הם גילו שג'י גוישיאנג עברה התקף לב והיו לה חבלות פנימיות וחיצוניות. מרכז המעצר היה צריך לסרב לקבלה. למרות זאת, הרשויות בתחנת המשטרה ג'נגיאנג שלחו אותה בכל זאת למרכז מעצר מס' 3 דרך הרשת.

בתוך חדרה בבית הכלא לנשים 307, היא החלה שביתת רעב. היא נשלחה לביה"ח שלינג כל יום להאכלה בכפייה, אך היא סירבה לשתף פעולה. ביום השני המשטרה שמה אזיקי רגליים על רגליה. ביום השלישי היא הושמה על מכשיר עינויים הנקרא "קרש ישיבה".  היא ישבה לנגד הקיר ולא הפסיקה לרעוד. אמרתי לסוהר הראשי לדווח לסוהרים. אך לסוהר יאנג שו כלל לא היה אכפת ואמר "אין שום בעיה!" ב-3 בבוקר ביום השני ג'י  גוישיאנג הוכתה לאדמה ורצתה להגיד משהו. היה נראה שהיא סובלת מאד. פושע צעק בפחד מאיזו סיבה. אחרי שג'י גוישיאנג גם זעקה "מתרגלי דאפא חפים מפשע! אנו לא צריכים להיאסר!" מייד, שומרים בתפקיד באו פנימה והורו לפושעים לכסות את פיה, כך שהיה לה קשה לנשום. היא היתה בחדר הקטן הצפוף עם 40 אנשים ביום קיץ חם. אינני יכול לדמיין מה היא סבלה כשחלק מהפושעים החלו להכותה. עצרתי אותם והם הסתכלו עליי.

ביום השני של עינוי "קרש הישיבה", הסוהר הראשי שוב הורה לכמה פושעים לכסות את פיה. אז 2 אנשים נשאו אותה וכפתו אותה ל"קרש הישיבה". לאחר שהשומר הגיע, הוא הורה לפושעים אחרים לסחוב את ג'י לתא קטן. כשהם הסירו את המגבת מפניה המגבת היתה מלאה בדם. תחת סיטואציה כזו ג'י הושמה על מכשירי עינויים שנשמרו לפושעים שעומדים מול עונש מוות. אזיקי הידיים עברו דרך אזיקי הרגליים והשניים ננעלו יחדיו כדי למנוע בריחה. היא יכלה רק לכופף את גבה ולא יכלה לשכב חוץ מבתנוחה מכאיבה.  היא לא יכלה להאכיל עצמה או ללכת לשירותים בלי עזרה והיתה צריכה מישהו שיטפל בה כל הזמן. כמה ימים אחר כך, כשהמשטרה ראתה שג'י גוישיאנג גוססת, השומר אמר שהם ייקחו אותה וישלחוה לבית החולים. אך אנשים אחרים אמרו שהם לא ראו את ג'י בבית החולים המשטרתי. כמה ימים מאוחר יותר, כשתחנת המשטרה לויואן חקרה אותי שוב, שאלתי על אודות ג'י גוישיאנג. המשטרה אמרה שהיא מתה בדרך לחקירה חיצונית. זה ברור שהם מטייחים את האמת. הרשויות של תחנת המשטרה ג'נגיאנג הם לגמרי אחראים למות ג'י גוישיאנג.

קרש ישיבה - מכשיר עינויים. מתרגלים מוכרחים לשים את ידיהם על ירכיהם ולשבת עם גבם ישר למשך 18 שעות כל יום. זה יכול להימשך מעל ל50 יום. הרשויות מגבילות את זמן השירותים של המתרגלים. בגלל הזמן הארוך של הישיבה על שרפרפים צרים קשים, האחוריים של מתרגלים מפתחים פצעים גדולים שכואבים מאד. מתרגלים בד"כ לא יכולים אפילו להטיל את מימיהם באופן נורמלי בגלל הכאב. בגלל שמחנה העבודה היה לח מאד, המשטרה לא הרשתה למתרגלים לקבל אוורור או את הסיכוי לקבל קצת אור שמש, ומתרגלים נכלאו לתקופות כל כך ארוכות , עד שגרדות אדומות לאינספור גדלו על כל גופם, מאד מגרד וכואב.