(Minghui.org)

מר ג'אנג צ'אנגמין, כבן 50, עבד במכרה הפחם שינג'יאן בעיר צ'יטאיהה,  מחוז היילונגג'יאנג. ב- 20 ביולי, 1999, הוא הלך לבייג'ינג בכדי לעתור למען הפאלון דאפא. הוא נעצר והוחזר לעיר צ'יטאיהה. בדצמבר 1999, הוא הוחזק במרכז המעצר של העיר ג'יאמוסי, במחוז היילונגג'יאנג ונשפט באופן בלתי חוקי לפרק זמן של שלוש שנים במחנה לעבודות בכפייה. ב- 3 בנובמבר 2000, יחד עם עשרה גברים נוספים, גם הם מתרגלי דאפא,  הוא ברח ממרכז המעצר עם מחשבות חיוביות. לאחר שהיה חסר בית במשך שנה, כדי להימנע מרדיפות וממעצרים נוספים, שוטרים ממשרד האבטחה של מכרה הפחם שינג'יאן עצרו אותו שוב והחזירו אותו למרכז המעצר של העיר ג'יאמוסי, שם סבל מעינויים אכזריים.

מרכז המעצר דרש מבני משפחתו להביא 1000 יואן [500 יואן זו ההכנסה החודשית הממוצעת לעובד עירוני בסין.] בתמורה לביקור, ב- 15 בפברואר, 2003. אך הביקור לא אושר לאחר שבני משפחתו מסרו את כל הסכום שהצליחו לגייס, 200 יואן בלבד.

ב- 1 במרץ, 2003, בני משפחתו קיבלו הודעה ממרכז המעצר, ממנה נודע להם שג'אנג צ'אנגמין חולה ושעליהם לבוא ולקחת אותו. למעשה, מה שקרה הוא שיאנג צ'ונמינג, המפקח, ויאנג וונבינג, שוטר, דקרו אותו בטירוף, בראשו ובגופו עם מברג, לאחר שכיסו אותו במשהו. כשהפסיקו, ראשו של ג'אנג צ'אנגמין היה מאוד פצוע, עם חבורות גדולות ודימומים פנימיים, והוא איבד דם לעיתים קרובות. כשהם הבחינו שהוא כבר על סף המוות, אפילו בית החולים סירב לקבל אותו, כיוון שלא רצה לקבל את האחריות למותו.

ב- 2 במרץ 2003, בערך בשעה 3:30 אחה"צ, מרכז המעצר לקח את ג'אנג צ'אנגמין לביתו וניסה לסחוט 500 יואן מבני משפחתו, אך לא היה למשפחתו כסף למסור. ג'אנג צ'אנגמין   המשיך לאבד דם מפצעיו הרבים לאחר שהגיע הביתה. כשאינו מסוגל לאכול או לדבר, הוא נפטר בשעה 7:30 בערב באותו היום. כל הגב שלו היה כחול, רגליו מכווצות, והחזה, הלסת וידו הימנית היו מכוסים כולם בחבורות גדולות. דם נפלט מפיו גם יום לאחר שנפטר. מאותו יום והילך בני משפחתו היו נתונים למעקב.