(Minghui.org)

ראה אור בקול אמריקה ב-8 באפריל (גרסא מקוצרת)

[הערת העורכים: מאמר זה נכתב בידי אדם שאינו מתרגל פאלון גונג ואינו מייצג בהכרח את הבנת מתרגלי הפאלון גונג]

אחרי שה Severe Acute Respiratory Syndrome (SARS) התפשטה למדינות רבות ברחבי העולם וגרמה תריסרי מקרי מוות, אושר לבסוף לתקשורת הנשלטת בידי המדינה בסין לחשוף את היקף המגיפה. אולם, עברו כבר ארבעה חודשים מאז שהמגפה פרצה בפרובנציית גואנדונג בסין. באו טונג [מר ג'או זיאנג, המזכיר הכללי הקודם של המפלגה הקומוניסטית הסינית, הוכרח לפרוש עקב אהדתו לתנועת הסטודנטים הדמוקרטית ב-1989 בכיכר טיאנאנמן. מר באו היה מזכירו] , פקיד לשעבר בממשלה המרכזית של מפלגה הקומוניסטית הסינית , אמר שחסימת הדיווחים אודות הSARS היא השערורייה הגדולה ביותר שנוצרה בידי הממשלה הסינית במאה העשרים. פרשנותו של באו טונג, המופיעה מטה, מייצגת את נקודת מבטו האישית.

בחינת אמינות התעמולה הסינית הרשמית לאור מגיפת ה SARS

בסתיו האחרון הSARS התגלתה לראשונה בדרום סין. אולם, אף אחד מאמצעי התקשורת בסין לא דיווח על הבעיה. בזמן שהאזרחים לא היו מודעים לSARS והיו מחוסרי הגנה, מגפה מסוכנת זאת החלה להתפשט בשקט ברחבי סין. היא התפשטה מפרובנציית גואנדונג לפרובנציות אחרות ומסין אל מדינות אחרות כולל טיוואן, סינגפור, וויטנאם, תאילנד, אינדונזיה וקנדה. בהונג קונג, תוך שבועות מספר, היו יותר מ-700 חולי SARS, מתוכם 16 מתו. למרבה המזל, אמצעי התקשורת בהונג קונג עדיין חופשיים ודיווחו במהרה על ההתפרצות, הזהירו אנשים, הגבירו את מודעות האזרחים וגרמו לרשויות הונג קונג להגביר את אמצעי המניעה והשליטה במגפה. התקשורת חשפה את מצב המגפה לתושבי הונג קונג ולשאר העולם, מה שסיפק מידע רב ערך.

אין חופש עיתונות בסין. בדיוק כמו השחיתות הנפוצה, המגפה הוחבאה בקופסא שחורה. חיפוש ב Xinhuanet.com אינו מראה אפילו דיווח אחד אודות ה SARS מאז הסתיו האחרון. אין דיווחים על מקור ה- SARS, או על התפתחות ה SARS, מגמות או אמצעי מניעה. הממשל המרכזי השתמש בכל האמצעים בכדי לשמור שהמידע לא יתפרסם מחוץ לסין, עדיין מותר לתקשורת לדווח על מספר החולים הכללי או המקומי ועל מספר מקרי המוות, כאילו מגפה חמורה זאת מתרחשת מחוץ לכדור הארץ או כאילו היא אינה חשובה.

באופן מוזר למדיי, חיפוש ב Xinhuanet.comשל המילה "SARS" מצא אותה מוזכרת ב"סקירת שוק ההון" או בכותרת כגון "מגזר הרוקחים ותעשיית החומץ הפכו לנושא חם עקב מגפת ה SARS האחרונה". מה עוד נמצא? אייטם חדשותי קצר מה-19 במרץ המצהיר ששר הבריאות הסיני אמר לנציגי הWHO בסין, "בכמה אזורים בפרובנציית גואנדונג היו מקרי SARS מאז נובמבר 2002. הממשלה הסינית טיפלה בהם בחשיבות מרבית וארגנה במהירות מוסדות בריאות ומומחים לטיפול בחולים, במטרה למצוא את הסיבות ולאמץ אמצעי מניעה. כרגע המגיפה תחת שליטה. מרבית החולים החלימו. חיי האנשים ומקומות העבודה חזרו לשגרה". "נציגי הWHO בסין שיבחו את יעילות האמצעים שננקטו בידי הממשלה הסינית". קטע חדשותי זה פורסם ממש לפני פגישת הלשכה הפוליטית. הוא צייר תמונה שקרית, אולם יפה של הצלחה ושלווה אולם לא סיפק שום מידע מעשי לציבור. בהתמודדות עם מגיפה כה קטלנית, הוא סיפר רק על נקיטת "אמצעים יעילים" אולם לא סיפר לציבור מה היו "האמצעים היעלים שננקטו בידי הממשלה הסינית למניעת ולשליטה ב SARS" !!.

רק ב-1 באפריל, כמעט חצי שנה אחרי שדווח על מקרי ה SARS, פרסם Xinhuanet.com מאמר ראשון המספר לאנשים כיצד להגן על עצמם מפני SARS.

אם התקשורת הייתה רשאית לכסות נושא זה בפתיחות בתחילת התפרצות המגיפה, לחשוף את המצב האמיתי ואת הסכנה לחיי האנשים, התוצאה הייתה שאמצעי המניעה ההכרחיים היו ננקטים מוקדם יותר. כמה חיים היו יכולים להינצל בסין ובכל מקום אחר?

אם נציג הWHO לא היה דורש פגישה עם שר הבריאות הסיני, כיצד היה יכול הטיוח להתגלות? כמה עוד אנשים היו מתים?