"טורונט סטאר" (אונטריו, קנדה): הבומרנג הסיני

(Minghui.org)

מכתב

ההשפעה הכלכלית של הסארס היא המחיר שאנו משלמים על שהחרשנו לנוכח שחיתויות ופגיעה בזכויות. ההזהרות לנוסעים גורמות לזעם.

24 לאפריל, 2003

אני לא חושב שטורונטו צריכה להפנות אצבע מאשימה כלפי ארגון הבריאות העולמי, על שהטיל הסגר על העיר והציע להימנע מביקורים בה. קנדה ממשיכה להימנע מלגנות בציבור את סין על חוסר האחריות, השחיתות, וההתעלמות הבוטה שלה מסטנדרטיים אנושיים בסיסיים.

אנחנו מודעים לשקרים המופצים על-ידי המשטר, שנועדו להסתיר את השחיתות שלו ואת מעשיו המבעיתים בתחום זכויות האדם, כמו ההריגה המתועדת של מאות מתרגלי פאלון גונג או השקרים שלו בנוגע לסארס.

אולם, נדמה שאנו פוחדים להתמודד עם סין בכל המכונה "סוגיות פנים", מחשש להפסד חוזים עסקיים.

וכיוון שסין כל כך רחוקה, מה לנו ולסוגיות אלו? ובכן, כעת הרג אחד מהנושאים המכונים "סוגיות פנים" 16 קנדים מבני ארצנו, ונדמה שיש כאן איזשהו סוג של גמול כלכלי אירוני, כשמיליוני דולרים מעסקאות מסחריות עם סין מקוזזים במאות מיליוני דולרים שהלכו לאיבוד בענף התיירות, בירידה בעסקים ובכספים שהוצאו בכדי לפתח תרופה לסארס.

אני חושב שהסארס היא שיחת יקיצה ענקית. למשול על בני אדם דורש יותר מאשר דאגה לכסף בלבד. אני חושב שהגיע הזמן להפסיק להתרפס בפני סין על-ידי המשך השיחות בדלתיים סגורות ולדבר נחרצות על מנת לדאוג לכך שאסון שכזה לא ישנה.

זהו האינטרס האמיתי שלנו ושל אנשי סין.

ג'ואל צ'יפקאר