שום רדיפה לא תוכל לערער את הנחישות שלי לתרגל פאלון דאפא

(Minghui.org)

כאן מובאות התנסותה ועדותה של מתרגלת דאפא מפרובינציית ליאונינג. היא חושפת בפנינו את האופן בו משטרו של ג'יאנג רודף את מתרגלי הפאלון גונג. המתרגלת הזו נעצרה באופן לא חוקי ונשלחה לתחנת המשטרה בגואנגמינג במחוז ג'יג'ואו, בעיר דאליאן, שם המשטרה הכתה וחשמלה אותה עם אלות חשמליות כך שכל גופה כוסה בחבלות. מאוחר יותר היא נשלחה למחנה עבודה בכפיה שם הייתה עדה לאופן בו המשטרה מכה, מאכילה בכפיה ומשתמשת באמצעי עינוי כדי לרדוף מתרגלים. דבר מכל מזה אינו יכול לערער את החלטה הנחושה באמת לטפח את עצמה ולהפוך לאדם טוב.

בחודש יוני של שנת 2001, בשעה שחילקתי חומרי הבהרת אמת באזורים הכפריים, מישהו דיווח עלי למשטרה ונעצרתי. מתרגלים אחרים שנעצרו יחד איתי כללו את גברת יאנג לישיה, מר מנג וגברת ג'אנג. נהג מכונית המשטרה והאדם שדיווח עלינו הכו ובעטו במנג. הם אף הכו במנג כל כך חזק בראשו שהוא איבד את ההכרה ואת זכרונו למשך זמן רב. מנג נשפט באופן לא חוקי לשנה אחת של עבודה בכפיה וכעת הוא עצור במחנה המעצר בדאליאן.

יאנג לישיה, ג'אנג ואני נשפטנו באופן לא חוקי לשנתיים של "חינוך מחדש דרך עבודה." בסופו של דבר נשלחתי הביתה למעצר בית עקב מחלה, אבל יאנג וג'אנג נשלחו למחנה העבודה בכפיה לנשים במאסאנג'יה. בדרך למאסאנג'יה, ג'אנג הצליחה להמלט על ידי קפיצה ממקום גבוה, אבל נפצעה באורח קשה. היא איבדה את ההכרה אבל החלימה מאוחר יותר. יאנג עדיין עצורה במחנה העבודה במאסאנג'יה.

בזמן שהייתי עצורה במחנה העבודה, פגשתי מתרגלת דאפא ששם המשפחה שלה הוא טאן, שנעצרה בזמן שהפיצה את הפא. היא סירבה לכתוב את שמה על טופס גביית העדות, ועל כך היא עונתה באופן אכזרי על ידי שתי שוטרות. ידיה ורגליה נכבלו באזיקים לחלון. שוטרת אחת השתמשה באלה חשמלית כדי לחשמלה בבית השחי בשעה שאחרת השתמשה במשקולת כדי להכות ברגליה.  רגליה הפכו לסגולות והיו נפוחות במידה כזו שהיא לא יכלה ללכת. בתי השחי שלה היו מכוסית ביותר מ- 40 חבלות בגלל השוקים החשמליים. שתי השוטרות גם גררו אותה והטיחו   אותה בשולחן וגרמו לה חבלות בגודל של 10 על 20 ס"מ באמצע החזה, בדיוק מעל הלב שלה. מאז, היא התנסתה לעתים קרובות בהפרעות קצב. למרות שכל גופה רעד ולעתים קרובות והיא ירקה דם, המשטרה פשוט הותירה אותה בתאה ללא טיפול. מתרגלות דאפא ביקשו מהמשטרה מספר פעמים לשלוח אותה לבית חולים, אבל הם לא שמו לב לבקשות והותירו את טאן במעצר.

לילה אחד בחצות, ראש הכפר הוביל יותר מ- 10 שוטרים לפשיטה על ביתה של סון לונשיאנג. הם קפצו מעל חומת החצר שלה, שברו את הדלת ואילצו אותה להיכנס למכונית המשטרה. כיוון   שהם אפילו לא הרשו לסון ללבוש את בגדיה היא הייתה לבושה רק בתחתונים. בעלה לא היה בבית באותו לילה, כך ששתי בנותיה היו מאוד מפוחדות ובכו למשטרה בבקשה שלא ייקחו את אימן. אירועי הלילה ההוא פגעו עמוקות בשתי הבנות הצעירות האלה.

מתרגלת הדאפא סון פינג נעצרה על ידי משטרה בבגדים אזרחיים בשעה שסיפרה לאנשים את האמת על דאפא. בעלה עובד בעיר אחרת ומעצרה הותיר את ילדם החולה ללא טיפול. סון פינג עצמה עונתה עם אלה חשמלית והוכתה.

מתרגלת הדאפא האן רונג'י נעצרה בזמן ששלחה חומרים הבהרת אמת. במחנה המעצר, המשטרה גילתה שלשימוש באלה חשמלית לא הייתה השפעה עליה. אז המשטרה השתמשה באלה החשמלית כדי להכות באכזריות את ידיה ורגליה שהתכסו בחבורות שחורות וסגולות.

במחנה המעצר, השומרים הכריחו אותנו לעבוד, לפעמים במשך 17-18 שעות ביום אחד. אם מישהו סרב לעשות את העבודה הם השתמשו בשיטה מיוחדת של עינוי, מסגרת ברזל באורך של 40 ס"מ וברוחב של 30 ס"מ אליה ידינו ורגלינו נכבלו באזיקים כעינוי. מתרגלות הדאפא יין באולאן, סון לונשיאנג והאן גוויג'י עונו כולן באמצעי זה.

יין באולאן, סון לונשיאנג, האן גוויג'י ואני שבתנו רעב. ביום החמישי של השביתה, שומרת בשם ליו הונג הביאה ארבעה או חמישה שוטרים ושני פושעים לתא שלנו. ליו הורתה לשני הפושעים לגרור אותי החוצה להאכלה בכפייה. הזהרתי אותם בחומרה "אל תגעו בי!" הם מיד משכו את ידיהם. ליו צרחה עליהם כדי להכריח אותם לגרור אותי החוצה, אבל הם לא זזו. כשליו השתמשה במקל במבוק כדי להכות אותי, מתרגלות אחרות באו להגן עלי. כמה צעדו קדימה כדי להדוף את מקל הבמבוק בשעה שאחרות החזיקו אותי ולא הרשו למשטרה להוציא אותי החוצה. ראיתי את המשטרה מכה בפניה של יין באולאן ובראשה ובעטו בה ממיטת עץ לרצפה. השתמשתי בכל כוחי כדי להתנגד להם, אבל בסופו של דבר נגררתי לקליניקת מחנה המעצר. ארבע הבריונים הושיבו אותי בכוח על שרפרף ושברו אחת משיני בזמן שפתחו את פי. כשהרופא החדיר צינור גומי לושט שלי, הוא לחץ על קנה הנשימה שלי כך שכמעט הפסקתי לנשום. לקח לי זמן ארוך עד שהייתי מסוגלת לנשום בצורה נורמלית. אחרי שהשומרים האכילו אותי בכפיה, שני הפושעים גררו אותי בחזרה לתא. אז בתורן הם האכילו בכפייה את יין באולאן, סון לונשיאנג ואת האן גוויג'י. המשכנו בשביתת הרעב שלנו יותר משבועיים. בריאותי הפכה לרופפת מאוד במשך תקופת הזמן הזו. שלוש פעמים ביקשתי מהם לשלוח אותי לבית חולים לבדיקה, אבל הם סרבו. מאוחר יותר, בני המשפחה שלי חיפשו את ראש מחנה המעצר ודרשו שאשלח לבית חולים. הם הזהירו שמחנה המעצר ייקח אחריות מלאה אם משהו יקרה לי. תחת לחץ מבני משפחתי, הם היו חייבים לשלוח אותי לבית חולים. תוצאות הבדיקה הראו שהיו לי בעיות לב וכליות חמורות. הרופא אמר שהייתה נשקפת לחיי סכנה אם הבדיקה הייתה נדחית רק במעט וביקש שאאושפז מיידית. סירבתי. מאוחר   יותר בני משפחתי הצליחו להוציא אותי תחת התנאי של מעצר בית עקב בעיותיי הבריאותיות.

אחרי שיצאתי מחוץ למחנה המעצר, חזרתי לעבודתי. אמנם, כיוון שהתעקשתי לתרגל פאלון גונג, המעסיק שלי פיטר אותי.