חומר לעיון: סין שולטת באנשים על-ידי שמירתם באי ידיעה, חלק שני בסדרה "מכונת התעמולה הסינית"

(Minghui.org)

מיוחד עבור NewsMax.com

זה לא מפתיע שכתבי העיתונים שלנו לא יודעים מה זה סיפור. ישנם מתי מספר סינים מעל גיל 30 שיודעים, הודות לארבע עשורים של נסיגת האינטליגנציה לאחר שנת 1949 .

רוב הכתבים שלנו הם בשנות העשרים לחייהם, אין להם השכלה עיתונאית או ניסיון. אבל בערוץ CCTV-9 לא מציעים כל הכשרה לשכירים החדשים או למתמחים וגם לא פרסים לבעלי יוזמה או לבעלי התפתחות עצמית. אנשי סגל סינים המתקבלים לעבודה עוברים מבחן באנגלית שיכול להיות מורכב מקריאת שלושה משפטים באנגלית בקול רם, הם מתקבלים ככתבי דסק במערכת העיתון. ומשם הם יכולים להתחיל להעלות לדרגות ניהול, הנחיית תוכנית או להיות כתבי דיווח שדה. השלב השלישי והאחרון הנה משרת מפיק/צנזור.

חברות במפלגה הקומוניסטית, מאד נחשקת וקשה להשגה, מועילה מאד בשני השלבים הראשונים ונחוצה לשלב השלישי. הנדבך הביצועי הוא כעין ישיבה על האולימפוס ותפושה על-ידי התבצרות חברי מפלגה שהגיעו למעמדם באמצעות אריכות ימים במפלגה.

"שוכני האולימפוס" הם המכשול הגדול לשינוי, לפי דברי היועץ אתו דברתי, זה שיעץ לערוץ CCTV-9 בקשר לתחרות שיווק אמצעי התקשורת העולמית. למעשה ללא ניסיון ככתב, ללא נוכחות בחדר החדשות, וללא חובות מפיק, למרות תואר "מפיק" שהם נושאים, הם אינם צוברים ניסיון ולא דוגמא להתקדמות מקצועית. אין להם עמדה בקהילה כאנשי מקצוע או כבעלי הישגים ולא מעמד מחוץ לערוץ CCTV-9.

הם פועלים בעיקר כמסננים לשני כיוונים, הם סוקרים סרטים המובאים לשידור, אחד אחר השני בצורה משעממת ומייגעת, נוכחים באין-סוף פגישות בהן הם מקבלים הנחיות מפקידים רשמיים הגבוהים מהם בדרגה, ומעבירים אותן הלאה לכפופים להם בחדרי החדשות.

נאמר עליהם שהם שונאים את עבודתם. אחד מהם העיר בעצבות, כאשר כתב העסקים נפרד מהם, שמעולם אף ארגון חדשות עולמי לא פנה אליו, וכי הוא ירגיש אבוד בחדר חדשות אמיתי.

ככל שאנשים אלו בולטים בסולם ההירארכיה, הם חסרי מיומנות בניהול. לא הקימו אף שיטה להעניק פרסים לבעלי איכות, ללא כל תוכנית להשיג כשרונות מפותחים, ללא ערוץ תלונות על זמן אוויר ואינפורמציות שווא, וללא סתימת הסדקים בין מחסום שפת הטכנאים וסוג מאמרי המערכת.

ולגבי עיצוב צוות, שכח/י מזה. אין מפגשים סדירים, יש שני דברים יוצאים מהכלל שארחיב עליהם בהמשך. בהתחלה כאשר התקבלתי שאלתי את האחראי על מומחי כתבי החוץ, שנבחר בצורה לא רשמית, מדוע הקבוצה שלנו לא נפגשת לפחות פעם בחודש. הוא הסביר שההנהלה תראה זאת כהתארגנות, דבר שלציבור העובדים אסור לעשות בארץ שהפילוסופיה הפוליטית שלה מבוססת על "זכויות העובדים". כך ש- התייעצות בקשר לכתבת סיפור, ישיבת החלפת דעות, סקירת מאמרי מערכת ואלוהים יודע מה עוד מתרחש בארגון מערכת חדשות אמיתית, אינן קיימות.

פרצה נוספת בתמונה זו הם הצופים שלנו. ערוץ CCTV-9 לא דאג ליצור ציבור מפיקים וצרכנים. אני נתקלתי במשוב ביקורת מהעיתונות הסינית והמערבית, אבל זה לא עלה אף פעם לדיון.

היות ואנו " רוכבים" חינם על חשבון המדינה, אנחנו לא מוטרדים בנושאים כספיים כגון הכנסה מפרסומת וסקרי שיווק. ומאחר ולא הכנו את שיעורי הבית בהתייחסות לזאת, אנחנו מתפקדים בתפיסה מוטעת, שרוב הצופים שלנו הם זרים החיים בסין וסינים הרוצים לשפר את האנגלית שלהם. בהנחה שאלה שמחוץ לסין הנם "משכילים ואמידים" היות לאחר הכל יש להם טלוויזיה בעלת כושר קליטה מלווין.

היכן שהבורות מהווה שמחה.

כשההשקעה מוגבלת והקידום לא רלוונטי לביצוע, הבורות ואי הכשירות אינם נושאים בערוץ CCTV-9 . כששואלים מישהו מהסגל הסיני להבהיר נקודה השנויה במחלוקת בסיפור, התגובה המיידית והסופית אופיינית תמיד והיא "אני לא יודע".

חוץ משימוש במברקים. אנחנו לא עורכים מעקבים, אנחנו לא עורכים שיחות טלפון, אנחנו לא שומרים תיקי כרטיסיות או מדריך על אנשים המובילים בעסקים או בפוליטיקה. אנחנו לא מנויים על שירותי אינפורמציה מקוונת (באינטרנט). יש לנו עגלת בסיס נתונים של עותקי חדשות מהחודשים האחרונים וחדר בו נשמרים קלטות שידורי הערב של השנה הנוכחית, אבל אין קטלוג לחיפוש חומר מודפס או חומר אלקטרוני על קטעי הסרטים שלנו.

חסרי קשר, ספריה עיונית או בסיס נתונים פנימי, אנחנו פונים לשימוש באינטרנט כאשר אנו זקוקים לתשובות. ומאחר ואין לנו אמצעים טכנולוגיים לעקוף את צנזורת האינטרנט הממלכתית, אנחנו לפעמים פשוט צריכים להסתדר ללא תשובות.

זה גרוע מאד שאתר הרשת "הקול של אמריקה" חסום, היות ואין לנו שום הדרכה זרה בצורת הביטוי מלבד שידורי ה-בי בי סי וה-סי אן אן שבהם אנו צופים בחדר החדשות. (1 . כשלוקחים בחשבון את הגישה שלנו לתוכניות אלו שזו אחת ההטבות שבעבודתנו, בגלל שאלו מותרות של אנשים נאורים שבקושי קיימים מלבד בבתי מלון בעלי חמישה כוכבים ובדירות יוקרה שמאוכלסות בצורה מסורתית על-ידי זרים).

במיוחד לקוי בטעות הוא הסיקור העסקי והפיננסי שנערך על-ידנו. כמעט ואין למישהו שעובד ב-"עסקים בסין" מומחיות בעסקים או בכלכלה.

ניסיתי לערוך פריט ידיעה חדשותית בקשר לבעלות על קרקע חקלאית סינית שמתמיה אותי. שאלתי את הכתבת "האם בעלות על קרקע חקלאית הנה חוקית בסין ?". והיא נועצת בי מבט נבוך. חזרתי על השאלה בצורה יותר ברורה, ותשובתה עדין מבט מבוהל. אני לא יודע אם זה בגלל שכתבת העסקים בת ה-19 אינה יודעת את התשובה לשאלה או בגלל שהיא אינה יודעת מהי "בעלות על קרקע חקלאית".

לבסוף הצנזור מסיים את המבוכה בזאת שהורה לי למחוק את המשפט הזה. אני מתעמת בפריט הקשור בשערוריית מכירה פומבית של בית שמסתיים ב- "כריסטי ניצל על-ידי זאת שהוא היה הראשון שנתן עדות קריטית". אני רק רוצה לדעת ממה כריסטי ניצל : מתביעה, מכתב אישום, מקנס ? וכשאני מקשה על הכתבת היא מגיבה במעט מבוכה : " נאמר שכריסטי ניצל,הוא נמלט מהמדינה. בדקתי את העתק המברק שלה כדי לקבל את העובדות. אני יותר מדי צלול כדי שאתן למנחה תוכנית לומר : סותביס נקנס, אבל כריסטי נמלט מהמדינה.

הערת שוליים 2: המצב הזה השתנה במעט בזמן המלחמה בעיראק, כאשר יותר אנשים תואמו ובהנהלה הבינו שמוטב שנשפר את דמותנו.יום אחד הגיח מפיק ביצועי לחדר החדשות חסר נשימה והכריז שיותר אנחנו לא יכולים להשתמש במילה "קואליציה" בהתייחסות לכוחות הבריטים, האוסטרלים והאמריקנים. הוא קבל זה עתה את השיחה עם המלצה "זרה", מקצועיות ועגה מקומית לא התבקשו, והתלונן שאישית המילה "קואליציה" רומזת על מספר גדול של מדינות, וכי המילה "בנות-ברית" היא מונח העדיף עליו. זה כל מה שקבע את המדיניות החדשה שלנו לגבי מאמרי המערכת על סיקור מלחמת עיראק.