(Minghui.org)

ב-5 במאי, 2003, בבית הכלא מינשי, מתרגל הדאפא שיאו לה רצה לספר לשומר בית הכלא על העובדות על פאלון דאפא, אך פתאום הוכה ע"י מפקחי סגן בית הכלא,  צ'ן פנגוויי וואנג, רק בגלל שסירב לשבת ישיבה שפופה כפי שציוו עליו. בשעת ארוחת הצהריים באותו יום, שיאו לה פתח בשביתת הרעב. ב-6 במאי, מתרגלי הדאפא לו יאוצאי והו טיאן-וו פתחו בשביתת הרעב. הו טיאן-וו סירב לעבוד ב-6 במאי כמחאה. הוא נגרר החוצה ונזרק ארצה ע"י מנהל משטרת בית הכלא צ'ן לימין ואחרים האחראיים. בבוקר של ה- 5 במאי שיאו לה גם הפגין מחאה ע"י סירוב לעבוד, אך צ'ן פנגוויי היכה אותו ובעט בו. שיאו לה המשיך את שביתת הרעב עד ה-12 במאי. בבוקר של ה-8 במאי, שיאו לה והו טיאן-וו הואכלו בכוח. ב-9 במאי, שיאו לה הואכל פעמיים, בזמן שיד אחת שלו היתה כבולה באזיקים לחלון מהבוקר עד הערב. בבוקר של ה-10 במאי, שיאו לה רצה לדבר עם משטרת בית הכלא על הדאפא, אך הואכל שוב בכוח בצהריים.

ב-22 בפברואר 2003, מתרגלי הדאפא צ'ן רידונג, צ'ן ג'ין, לי ג'יאן וונג מינהוי שלחו בדואר את ההצהרה שציינה שאסירים חפים מפשע אינם צריכים ללבוש מדי כלא וגם לא צריך לאלץ אותם לעבוד, אלא צריכים להיות משוחררים. אחרי הצהריים של ה-22, תחת הנחיות של סגן מנהל הכלא לואו יינג-ג'יה, הפקח של האסירים החדשים דנג יון-צ'ון והפקח שו שאנג-שנג ציוו על עוזרים אסירים וו ג'יאנג-האי וואנג שיאו-דונג לכבול   באזיקים את ארבעת מתרגלי הפאלון גונג, כולל צ'ן רידונג, לחלון של קומה השנייה, ותלו אותם באוויר. צ'ן רידונג היה תלוי יותר משלושים שעות. לא הורידו אותו עד שלא התעלף ביום השני. שומרי הכלא ניסו לאלץ אותו לכתוב את ההצהרה המכונה "הצהרת הערבות".¹ צ'ן ג'ין ואחרים היו תלויים עד ה-24 במאי. שומרי הכלא גם ניסו לאלץ   אותם לכתוב את "הצהרת הערבות". הפקחים השתמשו בשני זוגות אזיקים כדי לתלות אותם, כשרק אצבעות רגליהם נוגעים בריצפה. האסירים שבתוך אותו התא לא יכלו לשאת לראות רדיפה אכזרית כזו וניסו לתת להם נעלי בית לדרוך עליהם. אולם, השוטרים ציוו על אסירים עוזרים וו ג'יאנג-האי וואנג שיאו-דונג לוודא שאף אסיר אחר לא יעזור למתרגלי הדאפא.

ב-3 בינואר, 2003, מתרגל הדאפא וונג ארשין נכבל באזיקים עם שתי ידיו מאחור ע"י השוטר וו יי-האו והוכה באכזריות. הסיבה הייתה סירובו לרשום את שמו בספר הרשימה. פניו, במיוחד אפו, היו נפוחים מכל הכיוונים. הוא נכבל באזיקים למשך כמה שעות. איש מעיר מגוריו של וונג ארשין ששמו ליו שיאן-מי לא יכול היה לשאת זאת ואמר כמה מילים לתמוך בו, אך הוכה באכזריות בגלל המעשה שלו. חדר הישיבות היה מוכתם בדם. בנוסף,  לאחר מכן ליו שיאן-מי נכלא בתא נפרד. הצוות התיכון של מחנה העבודה מס' 1 כונה באירוניה"הכלא   המתורבת בפרובינציה" ע"י הממשלה.

במרץ 2003, מתרגל הדאפא שיאנג בנצי הוכה ע"י סייעי הכלא והשוטרים בגלל שתרגל  תרגילי פאלון גונג. אסיר לאן פו (סגן ראש העיר לשעבר מעיר שיה-מן העצור בגלל שחיתות)  ארגן קבוצת אסירים לתקוף את מתרגלי הדאפא.

בזמן פסטיבל האביב 2003, מתרגלי הדאפא שו גואוטאי וג'יאנג שנג ממפעל הפלסטיק נתלו באוויר למשך יומיים רק בגלל שניסו לדבר עם מתרגלים אחרים. הם שוחררו רק לאחר שפתחו   בשביתת הרעב. צוות זה נמנה כדוגמא של "ניהול אנושי" בכלא מינשי.

ב-18 בדצמבר, 2002, מתרגל הדאפא ג'יאנג שנג נראה ע"י שוטר שו שאנג-שיאן בזמן   שתרגל את התרגילים בלילה ונתלה באוויר למשך כמה ימים. ב-19 בדצמבר מר. ג'יאנג אמר לשו שיזכיר את שמם של השוטרים בתביעה המשפטית. אז שו תלה אותו למשך שלושה ימים. לאחר שהורידו אותו, ג'יאנג שנג צלע מסביב עם רגליים כל כך נפוחות שלא היה יכול ללבוש נעליים.

בין 12 באוגוסט וה-15 2002, יותר מעשרים מתרגלי דאפא עונו בחדר הועידות בקומות השנייה והשלישית של בניין הכלא החדש. הם הוכו, תלו אותם באוויר באמצעות שני זוגות אזיקים ואפילו אסרו אליהם להשתמש בשירותים עד למצב שלא יכלו יותר להתאפק. ראש מחלקת החינוך אמר ללא בושה שבשיטה זו של עינוי משתמשים כדי לטפל ב"מחלה". על מנת לנסות לאלץ את מתרגל הדאפא יאנג וון-בין להופיע בסרט תעמולה, הם תלו אותו באוויר ועינו אותו. מנהיג אסירים אחד אמר: "אין פה חוק, איננו מדברים כאן על החוק."    ז'נג ז'אנג-רו וואנג ארשין מעיר צ'אנג-דינג כתבו הצהרות רשמיות שהצהרותיהם הקודמות   נגד דאפא חסרות תוקף והם אולצו ע"י המשטרה לעמוד כשפניהם מופנות אל הקיר במשך יותר מחודש.

ב-1 במאי, 2002, תלו את מתרגל הדאפא יאנג וון-בין באוויר למשך יומיים בגלל קריאת   ספרי הדאפא. עשרה מתרגלים אולצו להיות בתנוחות מקובעות תחת שמש במשך יום אחד. את   מתרגל הדאפא יה גואו-הואה תלו עם שני זוגות אזיקים. שומר רצה להפשיט את בגדיו כך שנחילי היתושים יוכלו להיזון ממנו. מתרגל הדאפא לין שילאי אמר לו בתוקף שזה נגד החוק ולכן תלו גם אותו.

לפני אירועים אלה, קבוצות גדולות של מתרגלי פאלון גונג היו נתונים לכל מיני סוגי עינויים, לפעמים בחשאי בתוך חדרי הועידה. החל מ-1 במאי, 2002, תלו מתרגל דאפא למשך שבעה ימים. בינואר 2001, מתרגל דאפא אחד נתלה במהופך למשך שלושה ימים. מתרגל אחד הוכה, תלו אותו והוא עונה באמצעות כל מני סוגי שיטות בלתי אנושיות.

"הצהרת ערבות¹": ההצהרה שנועדה להכריז שהוא או היא מלאי חרטה בשל תרגול  הפאלון גונג ונותנים ערבות לא לתרגל פאלון גונג שוב, לא ללכת לבייג'ינג לעתור למען הפאלון גונג ולעולם לא להתחבר שוב לשום מתרגלי פאלון גונג.