יחס ברברי ננקט נגד מתרגלות פאלון גונג בכלא הנשים בפרובינציית היילונג-ג'יאנג

(Minghui.org)

הצוות בכלא הנשים בפרובינציית היילונג-ג'יאנג רודף את מתרגלות הדאפא סביב השעון, בייחוד הקצינים בבלוק מספר 8 בכלא רודפים את המתרגלות באופן חמור.

בלילה של ה-5 בספטמבר 2003, המשטרה מבלוק 8 החרימה את ספרי הפאלון גונג של המתרגלות: כמה מתרגלות החלו לתרגל באופן גלוי את התרגילים בכדי למחות. כתוצאה מכך, נעלה המשטרה את גברת וואנג ג'ו-יאן באותו הלילה. ביום המחרת, תרגלו כל המתרגלות את התרגילים יחד. יותר מ- 30 פושעות מהבלוק הופיעו עם אלות, מקלות עץ, חבלים וכלים אחרים, הן קשרו את כל המתרגלות למרגלות מיטותיהן והכריחו אותן לשבת על הרצפה עם רגליהן ישרות. ראש המחלקה, ג'אנג צ'ואנהואה הובילה את הברוטאליות באמצעות בעיטה בפני המתרגלות ודריכה על גופותיהן עם נעלים גבוהות עקב. בנוסף כמה פושעות בעטו והכו את המתרגלות זמן ממושך. שתי שיניה של גברת ג'אנג יאנפנג נשברו מייד: מתרגלות רבות איבדו את הכרתן מהמכות, ופניהן של כמה מתרגלות אף הפכו כחולים.

ב8- בספטמבר, אחרי שהמתרגלות היו צריכות לשבת על הרצפה במשך יומיים, הנהיגה סוהרת הכלא  יותר מ- 40 שומרות ופושעות. הן תמרנו כמה מתרגלות אל שטח ריק. השומרות והפושעות לקחו אלות חשמליות, אזיקים, אלות, מקלות במבוק, צינוריות פלסטיק ובקבוקים ויצרו מעגל. הן הכריחו את המתרגלות לרוץ בתוך מעגל זה והיכו אותן בזמן הריצה. אלה שרצו לאט יותר קיבלו יותר מכות. אף אחת לא הייתה פטורה, אפילו לא מבוגרות או פצועות. הצוות מיחידת הבריאות חיכה בצד אחד בכדי להזריק סמים כאשר מתרגלת נפלה,  ואז שלחו מתרגלות להמשיך לרוץ. לשש מתרגלות היה לחץ דם גבוה, הגבוה ביותר הגיע ל-220. הן הוכרחו לרוץ אחרי שקיבלו סמים, שוב ושוב. מתרגלות אשר לא יכלו יותר לרוץ היו מוכרחות לשבת בכריעה עם שתי ידיהן על ראשן. הן עונו באלות חשמליות, הוכו והוכרחו "לרכב על מטוס" (1 ) . כאשר הן לא יכלו לשאת עוד עינויים, הן הוכרחו לרוץ שוב. המתרגלות הוכרחו שוב ושוב לרוץ ואחרי כן לשבת בכריעה. רבים מהן בעלות שרירים פגועים החלו לצלוע.

אן לינג נפגעה קשה ולא יכלה ללכת. שוטרת מיחידת הבריאות מצאה מחט אקופנטורה ארוכה וביקשה מפושעת בשם וואנג פנג צ'ואן להחדיר את המחט לרגלה של אן לינג ולבהונותיה עד אשר הגיעה לעצם. זה כל כך כאב עד שאן לינג צעקה נואשות. מה סואהואה, בת 52, כבר נכה מדלקת עצבים. למרות זאת כמה פושעות משכו אותה בריצה עד שאיבדה את הכרתה. אז הפושעות גררו אותה לקומה החמישית בבניין האסירים הגברים, האשימו אותה בזיוף חוסר הכרה והיכו אותה שוב. אחרי כן הן גררו אותה במורד המדרגות והמשיכו את העינויים הגופניים. בכדי להישמר מהמכות, נאבקה גברת מה סואהואה כדי לעמוד, אולם עם כל צעד שלקחה הרגישה כל כך הרבה כאב כאילו הלכה על זכוכית שבורה. למרות שהן ראו את מצבה המסוכן, הן עדיין לא חסו עליה כלל, ואפילו דרכו על רגליה עד שהן דיממו והעור נקרע. עברו אחד עשרה ימים לפני שהיא הייתה מסוגלת אפילו להוריד את גרביה.

במהלך היום הוכו המתרגלות בקביעות, עונו באלות חשמליות והוכרחו לכרוע ולרוץ. נמנעה מהן שתיית מים וניתנה להן כמות לא מספקת של מזון. כל אחת קיבלה רק חצי ארוחה נורמאלית וכמה מתרגלות חלקו רק לחמנייה מאודה אחת. המתרגלות כולן היו מותשות עקב העינויים. גברת וואנג שיולאן, בת 67, הייתה צמאה מדי. היא ביקשה מקצינת המשטרה, "האם אוכל לקבל מים? אני צמאה מאוד". השוטרת לא התייחסה ואפילו בעטה בבקבוק מלוכלך שהכיל מעט מים כאשר וואנג רצתה לקחת אותו. האכזריות גברה: המתרגלות שסירבו לרוץ נתלו, נכפתו לחלונות, הוממו באלות חשמליות, הוכו, ונבעטו. האסירה וואנג פנג'צ'ואן אפילו דקרה את נרתיקי המתרגלות במקלות עץ. אחת מרגליה של גברת פו ינגשו לא הייתה כשורה, והיא לא יכלה לעמוד, כך שכמעט כל משקלה היה על פרקיה שהיו כבולים באזיקים. האזיקים חתכו עמוק אל בשרה. היא הוכתה שוב ושוב על פצעיה והחתכים נפתחו והתרחבו.

בלילה ננעלנו כולנו במסדרון. ידינו נכבלו מאחרי גבנו, וישבנו על רצפת הבטון הקרה. המשטרה לא הרשתה לנו לישון, להתרחץ או להשתמש בשירותים אפילו כאשר למישהי היה מחזור חודשי היא לא הורשתה להשתמש בפד סניטרי. הפושעות וואנג פנגצ'ואן,ג'ואו יוהונג, לי גויהונג, לי גוישינאג, הואג היא, וואנג ווי, ג'או יאן ואחרות המציאו עינויים מרושעים רבים. במטרה לא לתת למתרגלות לעצום את עיניהן הן דקרו את עפעפי המתרגלות עם קיסמי שיניים, הזריקו מים אל עיניהן עם מזרקים ודקרו את כפות רגליהן, גבן ובהונותיהן עם מחטים. גרביהן נדבקו לרגליהן בדם שנקרש. האסירות גם היכו את פני המתרגלות, פיהם, גבן, רגליהן עם מקלות עץ. פיותיהן של מתרגלות רבות היה נפוח אחרי העינויים. האנשים המרושעים אפילו צחקו והעירו שפיותינו נראים כמו פיות חזירים. כפות רגליהן של מתרגלות רבות היו נפוחים מדיי מכדי להיכנס לנעליהן אולם היה עליהן לרוץ בכל מקרה.

המשטרה המשיכה לדרוך על כפות רגליהן של המתרגלות, עד שציפורני הרגלים של גברת סאנג שיופאנג וגברת לי נפלו. ציפורני הרגלים של מתרגלות רבות הפכו שחורות וסגולות. המשטרה דרכה על ברכיהן של המתרגלות, החדירה רפידות וגרביים אל פיות המתרגלות, הורידה את מכנסיהן, הכתה את עכוזן, עשתה להם תספורות משונות, דרכה על נרתיקיהן והכתה את סנטריהן. המשטרה צבטה ולחצה חזק במקומות רגישים כמו פנים הירכיים ובתי השחי.

המתרגלות עונו ב"נשיאת צלב" [כמה אנשים קשורים ללוח אנכי בזמן שלוח אחר ממוקם הישר במרכז. אם אחד מהאנשים זז, האחרים אינם יכולים לשבת ישר, עינוי זה כואב מאוד] המשטרה גם עינתה את המתרגלות ב "להכות בגונג" [המשטרה מכה בגונג בחוזקה ליד אוזניהן כדי לגרום להם חירשות]. אחת מאוזניה של גברת ני סוג'י התחרשה, ורבות אחרות פיתחו טינטונים אחרי שהוכו בידיים ולוחות עץ. וואנג פנגצ'ואן הפילה והכתה גברת בת 60 בשם ג'ואו סויינג בפניה עם לוח עץ עם מסמרי ברזל, ופניה המחוררים התמלאו מוגלה. המשטרה מצאה מקל במבוק באורך שני מטר בכדי להכות אנשים. כך התאפשר להם להכות את כולם מבלי לזוז. הן נהנו להכות את ראשם ופניהם של המתרגלות. מקל במבוק זה הפך להיות הכלי האהוב על השוטרת גווי נאנה.

העינוי הסדיסטי ארך 11 ימים. המשטרה הכריחה אותנו לרוץ, לכרוע, היכתה ותלתה אותנו במשך היום, והמשיכה את העינויים בלילה. לא יכולנו אפילו למצמץ בעינינו. צמא, רעב, כאב, עייפות, רפיון ולכלוך התישו אותנו, הפכו את ראשינו למעורפלים ולא צלולים. גברת וואנג גיאנפינג וגברת וו מייאן החלו למלמל דברים חסרי משמעות וגברת שו יונגגין התעלפה. גברת וואנג אייהואה וגברת ג'אנג יאנפנג סבלו הכי הרבה. כיוון שהמשטרה מצאה מאמרים של המורה בידיה של גברת וואנג אייהואה היא נלקחה לבדה למשרד המחנה לשלושת הימים הראשונים. היא עונתה בשיטת "קשירת החבל" (2 ) והוכרחה לשבת שפוף. היא התעלפה והואכלה בכפיה באיזה שהוא סם, ואז נקשרה והוכרחה שוב לשבת שפופה. היא ישבה שפופה משחר עד חשיכה במשך שלשה ימים ללא מנוחה. מאוחר יותר היא הובאה לרוץ. כיוון שליבה פעם במהירות מהעינויים היא לא יכלה לרוץ מהר. כאשר היא לא יכלה לרוץ עוד, היא נתלתה על החלון, הוכתה והוממה באלות חשמליות. קצינת המשטרה צ'ן, ראש-האיזור, אפילו הממה את שדיה באלה חשמלית וגרמה למצב ליבה להחמיר. בלילה, היא עדיין הייתה תלויה על החלון והם עינו אותה בגסות. הם היכו אותה ללא רחמים כיוון שלא התכחשה לאמונתה.

אחרי חצות, וואנג ווי וג'ו יוהונג הכו בגסות גברת בת 58 ג'ואו צ'ואנג'י בגבה התחתון. כתוצאה מכך ג'ואו לא יכלה לעמוד. ג'ו יוהונג אז ציוותה על ג'ואו צ'ו'אנג'י לעמוד, באיום שאם לא היא תכה את גברת וואנג אייהואה. תוך כדי אומרה זאת היא החלה להכות את פניה של וואנג אייהואה במקל עץ. היא הכתה את וואנג אייהואה ודרשה מג'ואו צ'ואנג'י לעמוד. פניה של וואנג אייהואה הפכו נפוחות במהירות עם סימנים רבים. גברת ג'ואו צ'ואנג'י יכלה להרגיש את כאבה של וואנג אייהואה, והיא ניסתה לעמוד שוב ושוב, למרות שכל תזוזה גרמה לה כאב עצום. לבסוף גברת ג'ואו המבוגרת הצליחה לכרוע במאמץ יוצא דופן. אולם ג'ו יוהונג קשרה את ג'ואו' צ'ואנג'י לחלון והמשיכה להכות את וואנג אייהואה. פניה של גברת וואנג אייהואה התנפחו כלכך שלא היה אפשר לראות את עיניה.

הם גם החלו לענות את גברת ג'אנג יאנפנג, גברת סאנג שיופאנג, ואחרות. המשטרה הפשיטה אותן ממכנסיהן והחלה להכות אותן באחוריהן, גבן וצווארן עם מקלות עץ ונעליים כבדות. האסירה לי גושיאנג דקרה את גברת וואנג אייהואה בפניה הפצועים באמצעות קיסם עד שהקיסם נשבר.  אז היא "רחצה" את פניה של וואנג בתמיסת מלח ומרחה תמיסת מלח על פצעיהן של האחרות. כאשר הבוקר הגיע, הם הכריח את המתרגלות שוב לרוץ. גברת ג'ואו צ'ואנג'י לא יכלה ללכת, אז היא נגררה. המכנסיים שלבשה היו קרועים לגמרי. ג'אנג יאנפנג ווואנג איהוהאה רצו לראות את ראש המחנה בכדי למחות על הרדיפה. הסוהרת צ'ונג אמרה להן, "אם תשתנו [תוותרו על תרגול הפאלון גונג] אני אדאג לכך" גברת ג'אנג יאנגפאנג כבר סבלה עינויים גסים על שסירבה לרוץ יומיים. באותו היום פניה של גברת וואנג איהוהאה התעוותו, והיא הייתה פצועה בכל גופה. ידיה של גברת ג'אנג כוסו בחבורות מהאלות החשמליות, אולם הם רצו להתחיל להשתמש שוב באלות בעלות מתח גבוה יותר. אחרי כן, הם נעלו את המתרגלות בתא המסדרון.

שמונה מתרגלות פאלון גונג כולל דינג יאן, ג'אנג סוג'י, וואנג הונגגיי, ליו ליפינג, ג'או שין, וו ינגשין, טיאן גוויצ'ינג וטיאן יוסו הוענשו בנפרד. ביום הראשון המשטרה כבלה את ידיהן מאחרי גבן ומשכה את ידיהן למעלה גבוה ככל האפשר, גרמו להן לשבת על הרצפה קשורות עם רגלים צמודות. פיותיהן הוכרחו לגעת בברכיהן, וגופן יצר מעגל. זה היה כואב בצורה יוצאת דופן. האסירה וואנג ווי הכתה כל מי שזזה תזוזה קלה ביותר. כולם כוסו בזיעה מהכאב, אולם אף אחד לא התפשר כלל. העינוי נגמר בתוך שעה, אשר בה גברת גואן ינגשין הייתה קרובה לעלפון ולא יכלה ללכת ביציבות.

ב-11 בספטמבר גברת ליו ליפינג וגברת ג'או שין הוכרחו לרוץ. יותר מ-20 שוטרות יצרו מעגל של אלות חשמליות, אלות וכלי עינוי אחרים. המתרגלות עונו בצורה מחרידה בתוך המעגל. אולם שתי מתרגלות צעקו "מתרגלות עמיתות אל תסבלו עם כעס! פאלון דאפא הוא טוב!" מתרגלות אשר היו מותשות נפשית וגופנית התעוררו מהאומץ שלהן. כוח צודק אפשר להן להרים את ידיהן ולצעוק "פאלון דאפא הוא טוב! פאלון דאפא הוא צודק!" הצעקות הדהדו בשמיים והממו את כל השוטרות והאסירות. המשטרה בעטה אז בליו ליפינג וג'או שין, וקבוצה של אנשים הכתה את גברת ליו ליפינג. קצינת המשטרה ניו טיאן-שינג דרכה על פניה, כאשר וואנג פנגצ'ואן ישבה על רגלה והכתה אותה. שוטרת מיחידת ההגנה דרכה על בטנה של גברת ליו. גברת ליו הזיזה את גופה והשוטרת נפלה. אחרי שהתרוממה היא היכתה את גברת ליו בזעם בראשה ובגופה, אולם ליו לא יכלה להפסיק לצעוק "פאלון דאפא טוב!" המשטרה אז הכניסה רפידות נעליים אל תוך פיה, ואטמה עם סרט דבק, ואז משכו אותה אל פינת קיר. אחרי שהיא הובאה שוב, סונג ליבו, אשר שקלה יותר מ-80 ק"ג  ישבה על ג'או שין הרזה. מתרגלות אחרות גם נגררו אל הקיר, והוכרחו לכרוע בזמן שנקשרו בשיטת " נשיאת חרב על הגב"(3 ). הן הוכו בגסות ועונו באלות חשמליות בעלות מתח גבוה בפניהן, גופן, צווארן ובחזה. ידיהן הפכו כחולות וסגולות מ"קשירת החבל" אולם כל האכזריות הזאת לא יכלה להפסיק את קריאות המתרגלות. לבסוף המשטרה נעלה את גברת ג'או וגברת ליו ב"תאים הקטנים"(4 ).

אחרי אחד עשרה ימי עינויים, המראה של כולן התעוות, פניהן של הרבה מתרגלות וגופן כוסה בחבורות. הם גם הפכו צולעות, וסבלו מפציעות רבות בכל גופן. כל המתרגלות היו סתורות מראה ובגדיהן לרגליהן.

יומיים מאוחר יותר, כולן הובאו אל תא הכלא והיו נידונות לשיטת העינוי "לוח ישיבה" (5 ) והיו צריכות ללכת במבנה. אם פעולה של אחת מהן לא ריצתה את המשטרה, הם היו מענות באלות, אלות חשמליות, אגרופים ובעיטות. גיה סויאינג לא שיתפה פעולה עם העינוי הגס פעמים רבות. השוטרת שיו לין בעטה בצלעותיה, בגורמה לה להיות בלתי מסוגלת לנשום עמוק במשך יותר מחודש. ני סוג'י, בת 57, סבלה מלחץ דם גבוה ולא יכלה ללכת ביציבות, אולם היא עדיין הוכתה כמעט כל יום. רגלה של גברת שיו שיויינג בת הכמעט 50 רעדה מכאב, אולם המשטרה המשיכה לגרום לה לעמוד על רגל אחת. כאשר היא לא יכלה לעמוד ביציבות, המשטרה הכתה והממה את רגלה. כתוצאה מכך רגליה, פיתחו קרישי דם רבים והפכו נפוחות לנקודה בה לא יכלה ללבוש את מכנסיה. אפילו הרופא תהה, "אם זה יהיה יותר מדיי רציני ייתכן ונצטרך לקטוע!" אולם ג'אנג צ'ואן-הואה לא הרשתה לשיו לגלות את האמת. הכלא אפילו ביקש משיו לשלם על ההוצאות הרפואיות. שיו לא יכלה לשלם את החשבונות, ולכן לא אושפזה. היא עדיין לא החלימה.

המשטרה הכריחה אותנו לעמוד בגשם, וכל המתרגלות היו רטובות וספוגות. המשטרה בקשה מכולם לצעוק סיסמאות ולשיר. הם ביקשו מאיתנו לצעוק "הממשלה היא טובה" כאשר אף אחת לא צייתה, המשטרה הכתה אותנו. אחרי כן כיוון שגברת וואנג שולינג ומתרגלות אחרות סרבו לצעוק "הממשלה היא טובה", ג'או יאן, גררה אותן משערן וחבטה את ראשן אל מול מסגרת מיטה. אם המתרגלות לא כרעו בתנוחה הנכונה, אגרופים ובעיטות הגיעו. לי גויהונג בעטה בסאנג שיופאנג בגרונה, והיא התעלפה מייד. עינוי זה לא נגמר עד אמצע אוקטובר.

כפות רגליהן של ג'אנג סוג'י, דינג יו ואחרות הפכו נפוחות מהעינויים, אולם ג'אנג לא השמיעה הגה ולא עיוותה את פניה. וואנג פנגצ'ואן נגעה בפניה וחשבה שהיא התעלפה, כך שהיא לא העזה להכות אותה שוב. באותו היום המתרגלות החלו לשבות רעב כמחאה על הרדיפה. והשביתה ארכה עד ה-2 בנובמבר. במשך יותר מ-50 ימים ידיהן היו כבולות מאחרי גבן, לא הרשו להם לשטוף את עצמן, והן הואכלו בכפיה דרך צינוריות . הצינוריות הוחלפו ונשטפו רק פעם בשבוע. לעיתים שישה אנשים הואכלו בכפיה בחצי קילו מלח.

ג'אנג סוג'י ודינג יו הוכרחו לחתום בטביעת אצבע על הבטחות כתובות מראש.

וואנג גויאן ננעלה בתא המסדרון, והחלה בשביתת רעב מיד בכדי למחות על הרדיפה. הם החדירו צינוריות פלסטיק אליה בזמן שהיא ישבה על כסא ברזל במשך יותר מ-10 ימים. בגדיהן של ליו ליפינג וג'או שין הופשטו עד אשר הם נשארו רק עם סמרטוטים, מכנסיים ורגליים יחפות. הן ננעלו בתא המסדרון במשך יותר מ-40 יום, כולל הימים הקרים ביותר בספטמבר. כשהן פצועות, וואנג אייהוהאה וג'אנג יאנפאנג ננעלו בחדר קר אשר מאוחר יותר דלפו מים לתוכו, וכל הקרשים היו רטובים.  הן קיבלו רק שתי ארוחות של דייסה מקמח אורז ביום. הקור הנורא, הרעב, והכאב גרם לוואנג אייהוהאה חום גבוה מאוד. קצב ליבה ולחץ הדם שלה הפך לא נורמאלי, היא ננעלה בתא קטן (4 ) במשך יותר מ-40 ימים.

המשטרה התעלמה מהחוקים כליל כאשר הדבר נגע למתרגלות פאלון גונג. ראש הפטרול וואנג יאלי וראש אזור הכלא מספר 8 ג'נג גיה הכריזו בפומבי, " אנו החוק! אנו המשטרה המרושעת, ואנו חסרי חוק!" ראש הקבוצה ג'אנג שיולי אמרה , " זה מקום שבו העובדות מעווותות, והמשטרה יכולה להכות אנשים". אז היא אמרה, "מי ידע אם אף אחד לא רואה זאת?" המשטרה אפילו הכחישה שעודדה פושעות להכות מתרגלות עם אלות ואזיקים. כיוון שפושעת מסוימת לא עשתה שום מאמץ להכות מתרגלות, השוטרת ניו טיאן-שיאנג שפכה חצי בקבוק מים מינרלים על פניה וסטרה לה כמה פעמים.

ראש הקבוצה ג'אנג צ'ואן-הואה אמרה לפושעים, "אם תענו מישהו למוות זה ידווח כמוות טבעי". הם אפילו גמלו לפושעת המרושעת במיוחד וואנג פנגצ'ואן במנות נדיבות של אוכל. בזמן ההאכלה בכפיה וואנג ביקשה מסונג ליבו, אשר הייתה חסרת ידע רפואי, להאכיל בכפיה את גיה סוינג, ווואנג אמרה "פשוט תכניסי את הצינורית שוב ושוב. תני לה למות, תני לה לקבל סרטן קיבה". ראש אזור הכלא ג'אנג גיה צפתה בשקט מהצד.

כיוון שגברת ג'אנג יוג'ן סרבה שיכתבו את המילה "אסירה" על גופה, בעטה וואנג פנגצ'ואן ברגליה, והיא הפכתה נכה למשך שלשה חודשים. גברת ג'אנג סוצ'ין, גברת פו יינגסו,  גברת וואנג הונגגיה, גברת רן סושיאן ואחרות אשר סרבו לוותר על אמונתן בפאלון גונג נתלו ונכבלו באזיקים, כאשר רק בהונותיהן נוגעות בקרקע וארבע גפיהן נמשכו בכיוונים מנוגדים. המתרגלות הוחזקו בתנוחה זאת במשך 22 ימים. סוהרת התגרתה בגברת ג'אנג סוצ'ין בנדנוד רגליה בזמן שהייתה קשורה. ידיהן היו קשורות בחוזקה ונשארו חסרות תחושה וללא תזוזה במשך יותר מחודש אחרי כן.

גברת רן סושיאן הוכרחה לקפוץ מבניין ממקום גבוה. רגליה נחתו על הקרקע, מה שגרם לעצם העקב שלה ולעמוד השדרה שלה להיסדק. אנשים רבים ננעלו בתאים הקטנים פעמים רבות, המספר הרב ביותר היה חמש פעמים בעשרה חודשים.   המתרגלות ערכו שוב שביתת רעב ומחו על הרדיפה. גיה סוינג נחשבה ליוזמת השביתה, כך שלי גויהונג וג'ו יוהונג עינו אותה.

בנובמבר מתרגלות פאלון גונג העצורות בבלוק מספר 5 בכלא נגררו החוצה לקפוא כיוון שסירבו לשאת את תגי השם שלהן, או שלא ענו במהלך הספירה. כמה מהן הופשטו ממעילי הכותנה שלהן והוכרחו לעמוד בשלג, לבושות רק בבגדים דקים. (נאמר שכפות רגליהן נקברו תחת השלג). כמה מתרגלות נפצעו מהכפור. שבעה אנשים עדיין סרבו להתפשר והם ננעלו בתאים הקטנים. הם ערכו שביתת רעב. מאוחר יותר הם שוחררו מהתאים לפני חופשת השנה החדשה.

המתרגלות בבלוק הכלא מספר 2, הוכרחו גם הן לרוץ, קפואות ומעונות. יו שיולאן ננעלה בתא קטן אחרי שנפצעה מהעינויים והכפור. מתרגלות פאלון גונג מבלוקים אחרים, כגון אלו מבלוקים 1 ו-7 סבלו גם הן מדרגות שונות של רדיפה. בכל אותה עת המתרגלות מבלוק מספר 8 ערכו שוב שביתת רעב ותרגלו את התרגילים יחד בכדי לתמוך במתרגלות בבלוקים האחרים ולהתנגד לרדיפה. ארבעה אנשים  נשלחו לתאים הקטנים. המשטרה בתפקיד צאו גינגיאן וג'אנג שיופאנג הפשיטו את המתרגלות מבגדיהן, מלבד לבושן התחתון ומעיל כותנה חלול, שפכו מים על המתרגלות וכפתו את ידהן באזיקים. הם גם קשרו את דינג יו ואמרו לה לעמוד בתוך דלי של מים קרים. המתרגלות פתחו בשביתת רעב כמחאה, והן שוחררו מהמסדרון לפני השנה החדשה. המתרגלות האחרות, יותר מ-20 בסה"כ, היו כבולות בשלשלאות ימים ולילות רבים. הן ישבו על הרצפה והצטרפו לשביתת הרעב במשך יותר מ-10 ימים. אפילו היום הרדיפה לא הסתיימה.

הודעת סיכום: מתרגלות פאלון גונג בבלוק מספר 8 עדיין נידונות לרדיפה. לפני כמה ימים הפושעת ניו גויהונג קשרה את גברת יאן הוויגואן דקרה אותה עם מרצע 200 עד 300 פעמים. היא דיממה קשות ופצעיה מחרידים מכדי להביט בהם.

מספר הטלפון של ג'נג גיה ראש אזור הכלא מספר 8: 86-451-86684001, switchboard extension 3111

1. "לרכב על מטוס": שיטת עינוי. ראשו של הקורבן מכופף עד כמה שאפשר, בזמן שידיו נמשכות לנקודה הגבוהה ביותר. הירכיים צריכות לפנות למעלה. הקורבן מוכרח להישאר בתנוחה זאת במשך זמן רב. בתנוחה זאת לגוף יש צורה של מטוס.

2. קשירת החבל: שיטת העינוי "קשירת החבל" עושה שימוש בחבל סיבי ברוחב אצבע הטבול במים. הרודף קושר אותו לצוואר מתרגל הדאפא בחוזקה ועוטף את זרועות. בכדי להביא לכאב מקסימאלי לקורבן, הם לעיתים מפשיטים את הקורבן ללבוש תחתון. בד"כ לפחות שלשה עובדים יחד בכדי ליישם שיטת עינוי זאת. כאשר החבל מגיע לפרקים הוא מהודק. הם מושכים את ידי המתרגל מאחרי גבו, שתי הידיים של החבל מוכנסים דרך חתיכת החבל בצוואר אז שני רודפים מושכים בכוח את שתי קצוות החבל חזק ככל שהם יכולים. זרימת הדם נעצרת והקורבן יחוש מייד בהגברת פעימות הלב, כאב גובר בידיים ובתוך כמה דקות הזעה כבדה.

בכדי לאבטח שהחבל מהודק חזק ככל האפשר, הרודפים מכניסים בקבוקי זכוכית ומקלות עץ תחת פרקי מתרגלים, כך שהחבל יכנס עמוק אל תוך הבשר. בינתיים, הם גם מכים בפני המתרגל ומהממים אותו באלה חשמלית. כל עינוי של "קשירת החבל" אורך בין עשר לעשרים דקות. אחרי שהחבל משוחרר, הקורבן איבד את התחושה בידיו, מה שלוקח זמן רב להחזיר. בכמה מקרים, הידיים הופכות משותקות או שמאבדים כמה יכולות בידיים. הסימנים שנשארים על הידיים מהחבל לא נעלמים במשך שנה או שנתיים.

3. "נשיאת חרב על הגב": שיטת עינוי אכזרית. ידי המתרגלים קשורות מאחרי הגב, כאשר יד אחת מעבר לכתף והיד השנייה נגד הגב התחתון. השוטרים משתמשים בכוח רב בכדי למשוך את שתי הידיים אחת לעבר השנייה ובכדי לכבול אותן יחד.

4. נעילה בתוך "תא קטן": העצור ננעל בתא קטן מאוד לבדו. השומרים כובלים את ידי המתרגלים מאחרי גבם בתנוחה קבועה, אשר בה המתרגל אינו יכול לזוז או לשכב. התא הקטן עמום מאד, ללא אור שמש. העצירים צריכים לעשות את צרכיהם בתא. רק חצי ארוחה רגילה מוגשת לעציר הנעול בתא הקטן. הריח בתא הקטן כה רע שקשה לנשום.

5. "לוח ישיבה" כל יום המתרגלים מוכרחים לשים את ידיהם על ברכיהם עם גבם ישר ולשבת על ספסלים במשך 18 שעות ביום.  המשטרה מגבילה את זמן השימוש בשירותים. כיוון שיושבים זמן רב על ספסלים קשים, אחורי המתרגלים מפתחים חבורות ופצעים גדולים וכואבים. המתרגלים אינם מסוגלים לעשות את צרכיהם בצורה רגילה בגלל הכאב. המשטרה אינה מרשה למתרגלים לנשום אוויר צח או לראות אור שמש, והמתרגלים נעולים זמן כה רב, אין ספור גרדות אדומות גדלות על גופם אשר כואבות ומגרדות באופן שאין דומה לו.