מר לי וון-ג'ון נשלח באופן בלתי חוקי לעבודות בכפייה וסבל מעינויים. כל הבקשות נדחו (תמונות המחשה)

(Minghui.org)

קטעים ממאמרם של מתרגלי פאלון דאפא מהעיר ג'י-לין

למאמר השלם בשפה האנגלית: http://en.minghui.org/html/articles/2005/1/31/57065.html

לי וון-ג'ון הוא מתרגל פאלון דאפא בן 38 מנפת גאו-שין שבעיר ג'י-לין. ב- 16 במרץ 2004 עצרו ועינו אותו שוטרים מתחנת ווי-צ'אנג שבעיר ג'י-לין. ב- 16 באפריל 2004 שוטרים ממשטרת ווי-צ'אנג הפלילו את לי באמצעות הוכחות בדויות ושפטו אותו לשלוש שנות עבודות בכפייה במחנה העבודה ג'יו-טאי ין-מאהה. במחנה העבודה מר לי סבל מעינויים אכזריים ב"קבוצת הפיקוח ההדוק". בהמשך מפורטות העובדות על העינויים שעבר מר לי ועל האופן בו פקידים ממגוון משרדי ממשלה דחו את הפניות ששלחו בני משפחתו. תמונות האילוסטרציה ממחישות את העינויים מהם סבל מר לי.

1. מעצר בלתי חוקי וחקירה בעינויים

ב- 16 במרץ 2004, בשעות אחר הצהריים, חמישה או שישה שוטרים בבגדים אזרחיים עצרו את מר לי וון-ג'ון ושתי מתרגלות פאלון דאפא נוספות בתחנת האוטובוס של העיר ג'י-לין והאשימו אותם בכך שהתיישבו במושבים לא מתאימים. תחילה ערכו עליהם השוטרים חיפוש במשרדי תחנת האוטובוס ולאחר מכן הם נלקחו לתחנת המשטרה ווי-צ'אנג. השוטרים כיסו את ראשיהם של המתרגלים (תמונה 1).

תמונה 1

באותו יום, לאחר השעה 5 אחה"צ, חקרו את מר לי מספר שוטרים ללא שום הצדקה משפטית. כיוון שלי לא ביצע שום פשע הוא סרב לשתף איתם פעולה כך שהוא הוכה עד שפניו כוסו בפציעות. השוטרים הפילו אותו ארצה, דרכו על פניו (תמונה 2) ובעטו בו באכזריות (תמונה 3).

תמונה 2	תמונה 3

השוטרים כיסו את ראשו בשתי שקיות פלסטיק וכמעט חנקו אותו. הוא כמעט איבד את חייו (תמונה 4). לאחר מכן הם הטיחו את ראשו של מר לי בחוזקה כנגד הקיר (תמונה 5). אחרי השעה 7 בערב, השוטרים נעלו אותו בכלוב ברזל בתחנת המשטרה. ב- 17 במרץ הוא נשלח למרכז מעצר מספר 3 של העיר ג'י-לין..

 

תמונה 5	תמונה 4

מר לי נחלש מאד כתוצאה מהעינויים החמורים. הוא סבל מסחרחורות, ממחסור באנרגיה ומכאבים חריגים בריאות ובכליות. הוא איים על השוטרים בתביעה משפטית ופתח בשביתת רעב כדי למחות על העינויים. השוטרים ממשטרת ווי-צ'אנג בדו "ראיות" שקריות ושפטו אותו לשלוש שנות מאסר במחנה העבודה ג'יו-טאי.

2. האכלה בכפייה ועינויים אכזריים

במחנה העבודה מר לי וון-ג'ון הועבר ל"קבוצת הפיקוח ההדוק". המתרגלים שנתונים ל"פיקוח הדוק" מעונים באכזריות תוך שימוש במגוון שיטות עינויים כדי לגרום להם להתכחש לפאלון דאפא. העינויים כוללים מכות, מניעת שינה, עמידה ממושכת, תליית המתרגל כשידיו כבולות באזיקים,  צביטת איברים מוצנעים, חפירה בעיניים, דקירת הציפורניים וכדומה.

כשמר לי פתח בשביתת רעב, ראש מחלקת הניהול ג'נג האי-לינג היה אדיש לחלוטין לעינויים הבלתי חוקיים האלו. במקום להעביר את פנייתו של מר לי לרמות משפטיות גבוהות יותר הוא קשר את מר לי לכיסא מתכת מיוחד ו"האכיל" אותו בכפייה דרך האף בתירס מומלח (הערת המערכת – זו לא האכלה אלא צורת עינוי שנעשית באלימות ויכולה לגרום למוות כתוצאה מפגיעות פנימיות). צינורית ההאכלה הוחדרה לבטנו של לי וגרמה לו לדימומים חמורים באף ובבטן (תמונה 6).

תמונה 6

מר לי "הואכל" בכפייה פעמיים ביום וזה גרם לו להקיא בתדירות גבוהה. העינויים נמשכו יותר מ- 80 יום. במקביל, הסוהרים הורו לשותפיו לתא המאסר לענות אותו.

מר לי סבל מאד מהעינויים. מצב בריאותו התדרדר עד שהיה במצב קריטי, אך מחנה העבודה סירב לתת לו טיפול רפואי ולא איפשר לבני משפחתו לבקר אותו. הסוהרים העבירו אותו לאזור מבודד לעינויים נוספים ומשכו 500 יואן מחשבון הבנק שלו. הם שיקרו וטענו שהכסף שימש לרכישת מזון מזין. בנוסף, הם החביאו או השמידו את כל האבחונים הרפואיים.

3. על אמו של לי נאסר להיפגש עימו וכל פניותיה נדחו

הידיעות על כך שלי עונה עד סף מוות גרמו להוריו לדאגות רבות. הם פנו בבקשת סיוע למשרדי ממשלה רבים. במשך יותר משנה, אמו של לי שמתקרבת לגיל 70 פנתה לכל הסוכנויות הממשלתיות הרלוונטיות. במרץ ובאפריל 2004 הוריו של לי נסעו למחנה העבודה כדי לבקר את בנם אך נאלצו לשוב כלעומת שבאו. נאמר להם שמתרגלי הפאלון גונג נתונים לפיקוח הדוק ואינם זכאים לביקורי משפחות, במיוחד אם גם בני המשפחה הם מתרגלי פאלון גונג, עליהם לוותר על תרגול הפאלון גונג כדי שיותר להם לבקר.

אימו פנתה לתחנת ווי-צ'נג אך הועברה ממחלקה אחת לאחרת מבלי שקיבלה שום מידע. כשהוריו הגיעו לפגישה עם מזכיר המפלגה של מחוז ג'ילין קיבלו את פניהם עשרה שוטרים שאחזו באלות חשמליות ואיימו לעצור אותם.

במאי 2004 לי תכנן תביעה משפטית על כך שעונה במהלך חקירה ועל כך שה"ראיות" שעל פיהן נגזרו עליו העבודות בכפייה הומצאו ע"י השוטרים. בעקבות מספר ניסיונות לברר את מצבו הבריאותי של לי, במהלך פגישה במחנה העבודה איימו על אימו של לי שאם היא תמשיך עם פניותיה תוארך תקופת המאסר שלו בשנה נוספת.

ביוני 2004 אמו פנתה לבית המשפט אך פנייתה נדחתה בטענה שבית המשפט אינו מטפל במקרים שקשורים לפאלון גונג. כשבתחילת יולי היא הגיעה שוב לבקר אותו במחנה העבודה לא התירו לה להיכנס ודיווחו שלי ,מואכל" בכפייה שלוש פעמים ביום, מקבל זריקות ושהוא עלול למות בכל רגע. כעבור יומיים, לאחר פניות חוזרות ונשנות התירו להוריו של מר לי להיפגש איתו. הוא היה מאוד חלש והם דרשו לשחרר אותו לצורך טיפול רפואי.

בחודשים יולי ואוגוסט 2004 הם פנו שוב ושוב למשרד לפניות הציבור של משטרת ג'-לין. לאחר מספר פניות הם הופנו לאגפי משטרה אחרים וגם מהם לא התקבל שום מענה. בספטמבר התקשרו לאמו ממחנה העבודה וסיפרו לה שלי מתאושש לאחר שהפסיק את שביתת הרעב. כשפנתה למחנה העבודה סירבו לתת לה לבקר את בנה או לראות את תוצאות הבדיקות הרפואיות שלו.

בעקבות פנייה ללשכה לפניות הציבור של הקונגרס העממי של מחוז ג'י-לין בסוף חודש אוקטובר הופנו הוריו של לי ללשכה המשפטית שם נאמר להם שאכן המקרה נראה לא הוגן אך עליהם לפנות למחלקת הפיקוח המשפטי. משם הם הופנו לבית הדין העירוני. בבית הדין נאמר להם שכבר אין להם אחריות על המקרה. במסגרת הפניות שלה נאמר לה בסוכנות מחנות העבודה שהסוכנות קיבלה החלטה לפיה נאסר על מתרגלי פאלון גונג לבקר עצורים במחנות העבודה.

בחודש דצמבר נאמר להוריו של מר לי במשרד התובע של העיר ג'-לין, במשרד הפיקוח של בית הדין העירוני ובלשכת ראש העיר ג'י-לין שהם לא מקבלים פניות שקשורות לפאלון גונג. בכל מקום אליו פנו הוריו של מר לי הם קיבלו תשובה שלילית.

תיעוד מדוייק של התלאות שעברה משפחתו של מר לי בנסיונותיה לממש את זכויותיהם האזרחיות וזכויות האדם הבסיסיות שלהם, מכתב פתוח שנכתב על ידי מר לי במעצר ורשימה של המעורבים במעצרו הבלתי חוקי ובעינויו של מר לי ניתן לקרוא באנגלית בקישור המצורף לכתבה.