שמיכות באיכות גרועה נמכרות במחיר מופקע למתרגלים במרכזי מעצר

(Minghui.org)

תמונה 1	תמונה 2

בשנות ה- 2000 המוקדמות, פרופסור ייה ממכללה בסין העממית הוחזק במאסר בשל היותו מתרגל פאלון גונג במתקן בחוץ (לא במבנה, המתרגמת). מאחר וכספו של פרופסור ייה נלקח ממנו בכוח על ידי השוטרים שעצרו אותו, חייב מרכז המעבר את משפחתו של פרופסור ייה לשלם 110 יואן (מטבע סיני כחצי דולר) לקניית שמיכה עבורו (מוצגת בתמונה 1). השמיכה הייתה דקה ביותר. כפי שניתן לראות מתמונה 2, מילוי הכותנה החבוטה  עשויה מ"כותנה מזוייפת" הידועה לשמצה. סוג זה של מוצר באיכות ירודה הוצג בתוכנית "מוקד הראיון" בטלוויזיה של הממשלה (CCTV). ה"כותנה המזויפת" החבוטה מיוצרת מכותנה שנלקחה ממוצרים שהושלכו על ידי בתי חולים או ישירות מפחי אשפה.

יש להניח שהממשל אינו מסוגל להביא את יצרני סוג זה של "כותנה מזויפת" למשפט. העובדה היא שלמרות זאת, המשטרה מוכרת מוצרים אלה באיכות ירודה ומכריחה את העצורים לקנות אותם, וכך זוכה המשטרה לרווחים. מחיר שוק לשמיכה כזו הוא 20 יואן, ואילו שלטונות הכלא מכריחים את העצורים לשלם 110 יואן לקניית שמיכה בתוספת מוצרים חיוניים אחרים שעלותם בשוק הפתוח כ- 10 יואן.

כפי שניתן לראות בתמונה 1, שמיכה שקופלה שמונה קיפולים היא בגובה של נעל בית, מה שמראה שהשמיכה מאוד דקה ויכולתה לשמור על חום הגוף היא מועטה ביותר. במשך לילות החורף הקרים, פרופסור ייה ישן על לוח עץ שבור מונח ישירות על רצפת בטון לחה. הכיסוי היחיד שהיה לו הוא השמיכה הזאת העשויה מ"כותנה מזויפת". פרופסור ייה, בשנות ה- 60 שלו, היה צריך להתכרבל ולעיתים לא היה מסוגל להירדם בשל הקור.

במרכז המעצר, פרופסור ייה נתלה מספר רב של פעמים כששתי ידיו כפותות ורגליו מעל לקרקע או רק קצה אצבעותיו נוגעות בקרקע, ונתלה גם בתוך חלל דלת או חלון עם ידיים כפותות באזיקים. בכל פעם זה נמשך מספר שעות. הוא גם נכלא בכלוב קטן שמיועד לנידונים למוות. ממדי הכלוב היו חצי מטר מעוקב וגובהו נמוך מגובה אדם. בנוסף, הוא ואסיר אחר היו כלואים יחד בכלוב הקטן הזה שאינו מספיק אפילו לאדם אחד. הם לא יכלו לעמוד ישר או אף לשבת שפוף במשך שעות. הם גם לא הורשו לגשת לשירותים. הוא כמעט מת מעינוי זה.

השמיכה מ"כותנה מזויפת" היא עדות נוספת לרדיפה האכזרית של הפרופסור, המוחזק במעצר בשל אמונתו באמת-חמלה-סובלנות. רדיפה זו מתנהלת תחת שלטון המפלגה הקומוניסטית הסינית בתקופה המוגדרת כביכול "כתקופה הטובה ביותר בהיסטוריה לזכויות האדם בסין".