שיתוף הבנות: חיות מחמד

(Minghui.org)

גידול חיות מחמד הוא סוגיה שאנחנו, כמטפחים, צריכים להתייחס אליה ולהבינה בבהירות. המילון מגדיר חית מחמד כ"חיה מבויתת או מאולפת, המוחזקת כבן לוויה ודואגים לה עם יחס של חיבה". במושג "חית מחמד" הכוונה לא לסתם חיה שמגדלים, אלא אחת שצריך לדאוג לה לחיבה, וזה נעשה כדי להחזיקה כבן לוויה. בחברה הרגילה חיבה זה דבר מאוד נורמאלי. חיבה היא סוג של רגש.

"חיבה בין בני משפחה, אהבה בין גבר ואישה, אהבה להורים, רגשות, ידידות,עשיית דברים למען הידידות וכל דבר אחר, כל אלה קשורים לרגשות".

"אם לא תוותר על הרגשות האלה, לא תוכל לטפח ולתרגל". (ג'ואן פאלון – הרצאה רביעית)

כמטפחים, לאלה שמגדלים חיות, עלינו להתייחס לבעיה של רגש - האם מעורב רגש בגידול החיות? לדוגמה, בחוות לכל חיה יש את הייעוד שלה. צאן ובקר מגדלים למזון, הכלבים שומרים על הבית, החתולים צדים חולדות לא רצויות – אלה חיים נורמאליים בחווה. למטפחים שגרים בחווה, עלינו להימנע מלהיות רגשנים יותר מדי וקשורים לחיות. לאלה מאיתנו המגדלים חיות לא במסגרת חוות או במקומות המשמשים לגידול חיות, אלא שיש להם חיות מחמד, אולי כדאי שנשקול עמוק יותר את הבעיה, מתוך פרספקטיבה של מתרגל, ונראה אם הסיבה למה יש לנו חיית מחמד, אולי הסיבה היא רדיפה אחר חיבה או רגש.

ב"הוראת הפא בוועידה באירופה - פרנקפורט   1998"

שאלה: איך עליי להתייחס ל"צ'וֹנְג-ווּ" (חיות מחמד) בביתי?

המורה: "צ'ונג" פירושו לאהוב, לחבב מאוד. אתה אוהב אותו, אתה מחבב אותו ואתה קשור אליו, נכון? האין זה מה שזה אומר? אז כאשר שאלת את השאלה, ההחזקה שלך כבר בוטאה בבהירות. אין זה מוטעה שאנחנו נטפל היטב ביצורים חיים ובכל דבר בטבע הקיים עבור בני אדם. אבל לא צריך להפריז בשום דבר. אתם באמת לא צריכים להפריז. בני אדם הם צורת החיים הגבוהה והמושלמת ביותר על כדור הארץ – וגם אלוהויות רואות זאת כך – בעוד שכל החיות (ולא משנה אם קטנות או גדולות) וכל הצמחים, וכל היצורים החיים, נוצרו עבור האדם. הדברים האלו לא היו נוצרים אם בני אדם לא היו קיימים. באזורים מסוימים ובמדינות מסוימות בימינו ההערצה כלפי חיות הגיעה לקיצוניות. יש אנשים שאוהבים ודואגים לחיות יותר מאשר לבני אדם.

"זה עתה אמרתי שאלוהויות יצרו את בני האדם; הן יצרו את כדור הארץ הזה למען הקיום של האדם. היצורים החיים האלה נוצרו כדי שאנשים ייהנו מהם, ישחקו איתם, יתפרנסו מתוצרתם ויאכלו אותם. ובמקביל הם גורמים לכדור הארץ לשגשג. כל הדברים נוצרו עבור האדם, אבל אם האדם נעשה נחות מהחיות, אז זה שווה-ערך להפרת חוקי השמים. כמובן, אנו המטפחים לא צריכים להיות כאלה. אנחנו מיישמים חמלה, ואנחנו חומלים כלפי כל הישויות. אבל לחלוטין אין עלינו לעבור מעבר לחמלה הזאת, ולפתח החזקה נוספת: לדאוג לדברים האלה יותר מדי. להדגיש כל דבר יתר על המידה – אינו נכון. בזמנים המודרניים, במיוחד באירופה, אנשים מחבבים כלבים יתר על המידה; גיליתי שזה אותו דבר בארה"ב. אומר לכם שאלוהויות יצרו את הכלבים כדי לשמור על בתיהם של אנשים, ולחלוטין לא כדי שיהפכו לילדים שלכם או לחברים שלכם, כאילו שהם באותה רמה כמו בני אדם. אף פעם אין להשוות בני אדם לכלבים. אז אף פעם אין עליכם להרחיק לכת מדי. זיכרו את זה: בני אדם יכולים לטפח לבודהות, בעוד שאף חיה לא יכולה; בני אדם יכולים לטפח לאלוהויות, בעוד שאף חיה לא יכולה; ובני אדם יכולים ללכת לגני עדן שמימיים, בעוד שאף חיה לא יכולה. אם חיה רוצה ללכת, אז היא צריכה להתגלגל מחדש כאדם בחיים הבאים שלה, ולטפח לפני שהיא יכולה לעשות זאת. אני חושב שהסברתי את זה בבירור."

 

ישנם כאלה שעלולים לחשוב: "כל עוד אין לי החזקות כל שהן כלפי חיית המחמד שלי, זה בסדר שתהיה לי אחת". המורה אמר (שאלה ותשובה מתוך "ללמד את הפא ולענות על שאלות בגואנג-ג'ואוּ " - תרגום חופשי):

שאלה: אם יש לי כלב בבית, האם אני יכול לתרגל את התרגילים בבית?

המורה: "יצורים אלה עשויים ליצור קשרים רוחניים וברגע שהם יהיו מקושרים רוחנית, הם יזיקו לבני אדם. הייתה אמירה בבודהיזם: "אל תהרוג ואל תגדל חיות מחמד או צמחים". אבל אל תקצין בכך גם כן. זה רק עניין של איך אנחנו מטפלים בכך כהלכה".

שאלה: האם אלה שלומדים פאלון דאפא יכולים לגדל חיות קטנות?

המורה: "באסכולת הבודהה לא הורגים חיות ולא מגדלים אותם, ואולי באסכולת הטאו חושבים באותה הדרך גם כן. אך ישנם מאפיינים באסכולת הטאו, היכן שיש להם חיות עם יכולות, צבים וכדומה. ברמות מאוד גבוהות , יש להם אחד או שניים כדי להגן על הפא, אבל עליהם לבחור טובים באופן יוצא מן הכלל. מאחר ודברים אלה נמצאים עם אדם כשהוא מתרגל, כשרמתו של האדם עולה, קל להם להשיג יכולות מיוחדות. ברגע שהם משיגים יכולות מיוחדות, כיוון שאינם דואגים לשין-שינג, הם יעשו דברים רעים ויהפכו לשדים". ("ללמד את הפא ולענות על שאלות בג'נג-ג'ואוּ ") (תרגום חופשי)

ומתוך ("ללמד את הפא בוועידת הפא ביוסטון") (תרגום חופשי):

שאלה: אם אני מכניס לביתי חיות עזובות, קטנות, האם זה ייצור קארמה?

המורה: "זה למעשה לא ייצור קארמה. כבן אדם רגיל הוא עושה מעשה טוב, אך בעבר הבודהיזם דיבר על לא להרוג ולא לגדל דברים. ללא להרוג או לגדל ישנה סיבה. בנוגע ל"לא תהרוג", לכל המטפחים הנושא ברור. ל"לא לגדל", יש שתי סיבות. אחת היא, כשבן אדם מטפח, קל לאותם חיות להשיג אינטליגנציה. אם הם משיגים אותה ברגע, יכול להיות שיעשו הרבה דברים רעים. בסין ישנו מושג עתיק הנקרא "להפוך לרוח". לחיות עצמן אסור לטפח. הדבר השני הוא, שגידול בעלי חיים אלה דורש הרבה דאגה. זו תהיה הסחת הדעת ולחשוב על כך, זו גם כן החזקה, שתשפיע על הטיפוח. מובן מאליו שלמטפחים, לחבב מאד חיות זוהי גם כן החזקה".