(Minghui.org)

המורה בחר בנו, הציל אותנו מן הגהנום וארגן עבורנו דרך טיפוח. אבל האם בחרנו בדרך שהמורה ארגן עבורנו? האם אנחנו רוצים ללכת בדרך זאת היטב? האם אנו רוצים לסיים את המסע? איך נלך בדרך זו? איך נדע שהדרך בה אנו הולכים היא הדרך שהמורה ארגן עבורנו? איך נדע שהבחירה שלנו היא הנכונה? כשאיננו בטוחים מה לעשות, אנחנו צריכים רק להרגיע את עצמנו וללמוד את הפא בכוונה שלמה, ואז נהיה מסוגלים "לראות" את הדרך שהמורה ארגן לנו. בהביטי לאחור על הבעיות והבחירות שעשיתי מאז התחלתי את הטיפוח, שום דבר לא נשמט מ"ג'ואן פאלון". הבעיה היא שרמת הטיפוח שלי הייתה יותר מדי נמוכה ולא יכולתי לזהות את העובדה הזאת.

בני אדם אומרים שהחיים הם סדרות של בחירות. בדרך אותה המורה ארגן לנו עלינו לבחור אם אנחנו רוצים ללכת כל צעד היטב, או להיכשל מדי פעם. אם למתרגל אין רצון חזק ומחשבות נכונות מלאות כוח, הוא לא יהיה מסוגל לעשות את הבחירות הנכונות בצורה יציבה. לנוכח קשיים או קונפליקטים, התוצאה תהיה שונה, כיוון שהיא תלויה בבחירות שאדם עושה במחשבתו. המחשבה הזאת, ברגע הבחירה, היא לעתים המחשבה הכי קריטית.

"אמרנו שטוב או רע באים מהמחשבה הספונטאנית של האדם והמחשבה באותו רגע יכולה להביא תוצאות שונות" ('גואן פאלון – הרצאה רביעית)

מחשבות נכונות יציבות אלה מבוססות על לימוד פא סדיר וטוב שלנו, כך שאדם יכיר את הדרך לפיה המורה רוצה שנלך.

האם "מחלה" היא באמת מחלה או לא – תלויה בבחירה במחשבתו של אדם האם זו "מחלה" או לא. הבנתי שלמרות ש"מחלה" מתייחסת לקארמה של אדם, אותה צבר בעבר, "למטפח אין מחלות". גם אם למתרגל יש קארמה, זה לא ישפיע על עיסוקו באימות הדאפא. כך ש"מחלה" מנוצלת ע"י הכוחות הישנים כדי להפריע לאמונה ולמחשבות הנכונות של המתרגל. על פי אותה הכוונה, מחשבתו של אדם יכולה לקבוע, האם הוא יקבל באופן פסיבי את הרדיפה או יסרב להכיר בסידורים של הכוחות הישנים. הבחירה שנעשית במחשבה אחת זאת, היא ההחלטה האם אדם יוכל ללכת היטב בדרך שאורגנה עבורנו, ואם אנחנו רוצים להיטמע בתוך הדאפא.

הבנתי שההחלטה אם מטפח הוא אלוהי או אנושי, יכולה להיקבע ע"י מחשבה אחת בלבד. הכוחות הישנים בחרו להפריע בתיקון הפא, ולכן הם יושמדו. בזמן שאני מספר את העובדות לאנשים, המחשבה של אדם סיני אם לבחור לעזוב את המק"ס (המפלגה הקומוניסטית הסינית) והארגונים המסונפים אליה, תשפיע ישירות אם הוא ימות עם המפלגה המרושעת בעתיד. המחשבות הנכונות שאנו שולחים לאדם שאנו מבהירים לו את האמת, משפיעות גם כן על אותו אדם. האם זה לא ישפיע גם ישירות על עתידו? האם המחשבות הטובות של מתרגל יעזרו למורה להציל עוד יצורים חיים?

לכן כיום, המחשבות שלי הן תמיד לחשוב על אחרים כל הזמן, ולהיות אחראי על היצורים החיים, ולא רק לחשוב באנוכיות על הטיפוח שלי עצמי. הבנתי שאם אדם חושב רק על הטיפוח שלו, זה לא עונה על דרישות המורה מן התלמידים של תקופת תיקון הפא. לדאוג רק לטיפוח האישי, כשאנו שוכחים את האחריות והמשימה של תלמיד דאפא בתקופת תיקון הפא, היא גם אחת הצורות של אנוכיות. המורה רוצה שהתלמיד יעשה את שלושת הדברים הנדרשים בתיקון הפא היטב. אני מרגיש שדאגה רק לטיפוח האישי של אדם - שווה בערכה לדאגה רק לעצמו. החיים הופכים לא טהורים ומושחתים בגלל היותם אנוכיים. איך יכולנו ליפול שוב לתוך אנוכיות ולא לרצות לטפח ולחזור לביתנו בשמים? הבנתי שאיני יכול להיות מודאג רק לעלייה העצמית שלי ולא לחשוב על עצמי כחלקיק של דאפא. עלי להשלים את המשימה שהדאפא העניק לי.

הדברים שנכתבו למעלה הם ההבנות שלי. אנא ציינו את ההחסרות שלי כפי שאתם רואים אותם.