אביו של מתרגל עומד באומץ מול הרדיפה של בנו

(Minghui.org)

מתרגל פאלון גונג מפרובינצית שאנדונג נעצר במרכז שטיפות המוח בעיר זיבו. את אביו, שאינו מתרגל, אילצו לבוא גם כן למרכז שטיפות המוח, ולשלם 100 יואן ליום על "הוצאות מחיה" להחזקתו במקום. 100 יואן הם שווי ערך לשכר חמישה-שישה ימי עבודה, ובהתחשב בכך שמחזיקים את העצורים לפעמים חודשים בתנאים לא אנושיים, הרשויות מצאו להם דרך ל"עשות כסף" באמצעות מעצר של חפים מפשע וסחיטת קרוביהם. בזמן שהותם הם קיבלו רק "חביתית" אחת או שתיים כל ארוחה, מה שלא הספיק כלל.

האב הלך לדבר עם הקצין המתאים לבקש צדק. התשובה שקיבל: "מדוע אתה מרשה לבנך לתרגל פאלון גונג?". האיש המבוגר ענה ברוגז: "אתם ממש יודעים להוציא מבנאדם את המיץ! הבן שלי מתרגל פאלון גונג להיות אדם טוב, ואף אחד בכפר לא חושב שהוא בנאדם רע. אתם, לעומת זאת, עוצרים אותו ולא מאפשרים לו להיות אדם טוב. אתם מעדיפים שאנשים יהיו עבריינים ורוצחים?!"

הקצין לא ידע מה לענות לו. העניין משך את תשומת לב מנהל המרכז, שבא אל האב ואמר לו: "אם אינך רוצה להישאר, אתה יכול ללכת הביתה". ענה לו האב: "ללכת הביתה? אם אתם רודפים את הבן שלי כשאני פה, מי יודע כמה קשה תתעללו בו אם אעזוב! אתם עיניתם הרבה מתרגלי גונג עד שמתו. אם משהו יקרה לבני, מי יודע איזה תירוץ תמציאו! אני לא הולך הביתה בלעדיו."

המנהל פחד שהאב יקומם נגדו את בני משפחתו ואת כל שאר המתרגלים במרכז המעצר, ונאלץ לשחרר את שניהם. הם שהו במרכז המעצר חמישים יום ושילמו קנס של 5,000 יואן (שכר עבודה של שנה מינימום). הם נכלאו בזמן קציר החיטה בשדותיהם, ואשתו לא יכלה לעשות את העבודה הקשה בעצמה. לפיכך הגיעו 13 מתרגלים מהסביבה כדי לעזור לה בקציר. כאשר הכפריים ראו זאת, הם נדהמו, ושיבחו את המתרגלים, באומרם ש"מתרגלי הפאלון גונג הם באמת אנשים טובים!".

הערת המערכת:

[בישראל זה ברור שלתמוך בבנך שלך, לעזור בשחרורו כשהוא נכלא באופן בלתי חוקי רק בשל אמונתו הרוחנית, נראה טבעי ואפילו הכרחי. אולם בסין, המשטר הקומוניסטי ביובל שנות קיומו, הצליח להפוך את ערכי המשפחה ולשים מעליהם את החובה למפלגה ורשויותיה. כתוצאה מכך, בני משפחה שאינם משתפים פעולה עם השוטרים הופכים גם הם לקורבנות, מאבדים את מקום עבודתם או קצבותיהם, נרדפים, נכלאים, ונרצחים. כך השיגו הרשויות את שיתוף הפעולה של משפחות רבות כנגד קרוביהן המתרגלים, והמשפחות מוסיפות את הלחץ שלהן על המתרגל, בנוסף ללחץ הרדיפה והעינויים שהמתרגלים עוברים במחנות העבודה בכפיה. כמו כן, במהלך ההיסטוריה של שלטון המפלגה הקומוניסטית הסינית, הלשנה של בן על הוריו או אחיו, והלשנה של עמיתים לעבודה ושכנים קרובים הפכה לנורמה. זה נקרא בסין "מדיניות לאחריות חברתית"].