(Minghui.org)

המורה בא בכבודו ובעצמו ללוס אנג'לס ללמד את הפא

ב- 25 בפברואר, 2006, התקיימה באופן חגיגי במרכז הכנסים של לוס אנג'לס, הועידה הבינלאומית של מערב ארצות הברית לשיתוף התנסויות של פאלון דאפא, בהשתתפותם של כ-2,400 תלמידי דאפא מכל רחבי העולם.  בשעה שתיים אחר הצהריים, כאשר המורה הרחום והדגול הגיע לכנס, כל הקהל כיבד אותו במחיאות כפיים ארוכות ורועמות. המורה הנכבד לימד את הפא לתלמידים במשך כ- 50 דקות, והסביר את הפא באמצעות שאלות ותשובות במשך כשלוש שעות ועשר דקות.

אולם ועידת הפא

 תלמידי הדאפא שהשתתפו בכנס היו מצפון אמריקה, אירופה, יפן , טייוואן ואסיה הדרומית. ועידת הפא נפתחה בשעה תשע בבוקר וכעשרה תלמידים סיניים ומערביים שיתפו בהבנותיהם ובהתנסויותיהם בטיפוח האישי, אימות הפא, הבהרת העובדות והתנגדות לרדיפה.

הדובר הראשון היה תלמיד דאפא מטייוואן. הוא סיפר שבמקור הוא היה מאד קפדן עם עצמו בטיפוח בעקבו אחרי המורה בתיקון הפא, אך בשנה האחרונה, הוא החל להרפות; לדוגמה, בתחילת הטיפוח שלו, הוא בהחלט היה מסיים את חמשת הסטים של התרגילים כל יום, כאשר בשנתיים האחרונות, הוא לעיתים קרובות לא הלך לאתר התרגול לעשות את תרגול הבוקר, משתמש בתירוץ שהוא נשאר ער עד מאוחר בלילה הקודם בעודו מבהיר את האמת. לפעמים הוא היה מפסיד את תרגול הבוקר ואת הזמן הקבוע העולמי לשליחת מחשבות נכונות של תלמידי הדאפא בגלל שישן יותר מדי. בנוסף, בילה זמן ארוך בעבודת דאפא של הבהרת האמת מול המחשב שלו, כאשר הגיע הזמן לשליחת מחשבות נכונות, במיוחד חמש הדקות הראשונות,לעיתים קרובות הוא לא יכול היה להפסיק  את עבודתו מיד, ולא היה מסוגל להירגע כאשר למד את הפא.

מאוחר יותר, לאחר שקרא מאמרים של שיתוף התנסויות של מטפחים עמיתים מסין שהתפרסמו באתר קלירוויסדום, הוא ראה את הפער בינו ובין התלמידים השקדנים. דרך לימוד פא מאומץ, הוא זיהה את מצבו המדוכדך ונעשה יותר נחוש. הוא נוכח שלימוד הפא וטיפוח השין-שינג הם הכרחיים, כפי שהישיבה במדיטציה דורשת מהאדם להיות עם לב שקט, לא רק לשבת עם שתי הרגליים משולבות בתנוחת לוטוס מלא. עבודת דאפא היא טיפוח השין שינג ואנו לא יכולים פשוט לעשות דברים רק באופן רשמי.  יש אינספור פרוייקטים לאימות הפא , ולכל תלמיד יש הרבה דברים לעשות. התהליך של עשיית דברים למעשה בוחן את השין שינג של המטפח בכל ההיבטים. האם אנו יכולים להתבונן פנימה כאשר נתקלים בקונפליקטים? האם אנו יכולים לוותר על האגו ולהקשיב לדעות של מטפחים עמיתים? האם אנו יכולים באמת לטפח את עצמנו להיות חומלים ולהתייחס להצלת יצורים חיים כעדיפות ראשונה שלנו? המטפח הצהיר שבמהלך שש השנים האחרונות, נראה שעשה הרבה עבודה של הבהרת האמת אבל השיפור בשין-שינג שלו היה מוגבל. הוא עשה הרבה, אבל טיפח פחות, והיה רחוק מהדרישות של הדאפא.

צ'ארלס לי הוחזק במאסר באופן בלתי חוקי על ידי המשטר הקומוניסטי הסיני במהלך שלוש השנים האחרונות ושב לאמריקה רק בחודש שעבר. הוא אמר שהצליח לעבור דרך הקשיים בעיקר על ידי הסתמכות על שלושת הדברים שהמורה דרש מאתנו.


צ'ארלס לי מדבר

דובר בועידת הפא

הוא אמר שהמפלגה הקומוניסטית הסינית הקימה במיוחד קבוצה מיוחדת של אנשים במטרה לרדוף ו"לשנות" אותו. הם גם שיגרו שלושה "אלופים" מנוסים ברדיפת הפאלון גונג מאזורים אחרים במדינה כדי לשנות אותו. שיטות הרדיפה כללו הלעטה בכפיה (עינוי מסוכן), והשארת שפופרת עבה וקשה בתוך אפו ל- 30 עד 40 שעות. השומרים בעלי מידות המוסר המושחתות אפילו ניסו את התחבולה של להציע לו לבקר את אמו החולה מאד.

בעמדו מול הרדיפה, צ'ארלס לי גילה שבהיותו מסוגל לעבור דרכה הוא בעיקר הסתמך על שלושת הדברים שהמורה הדגיש. הוא שינן את הפא בעל פה ועל כן היה מסוגל לשחזר במוחו את כל ה"ג'ואן פאלון" טיפין טיפין ולכתוב אותו מהזיכרון. הוא גילה שאם מישהו מסוגל באמת להבין את הפא מתוך הפא, באמת להשתפר בתוך עקרונות הפא, "שינוי" לא בא בחשבון. הוא הבין את העיקרון שהמפתח בטיפוח הוא התעוררות. עם זאת, זו חייבת להיות התעוררות המבוססת על הפא.

תלמיד בן 52 מוייטנאם שיתף בהתנסותו בשפה הוייטנאמית איך הפך לבריא פיזית ומנטאלית לאחר שהחל לטפח פאלון דאפא. הוא אמר שלפני שטיפח פאלון גונג, בריאותו לא היתה טובה. הוא סבל מקטרקט בהיותו בן 40 אבל בדרך כלל אדם עלול לסבול מזה בשנות ה- 60 שלו. למרות מגוון של טיפולים רפואיים, וגם כאשר נשלח לטיפול חירום ומאוחר יותר אושפז לקבלת טיפול, מחלתו לא נרפאה. בעודו מאושפז בבית החולים הרופא גילה כי יש לו דלקת פרקים ואמר לו שבעוד מספר שנים לא יוכל ללכת. בשנת 2002 התמזל מזלו והתאפשר לו לקרוא את ספרי הפאלון גונג, ואז למד לתרגל את חמשת הסטים של התרגילים. הוא ישן די טוב ביום בו תרגל את התרגילים בפעם הראשונה, בדיוק כמו אדם שבריאותו תקינה. לאחר שתרגל את התרגילים במשך שבוע, כל מחלותיו נעלמו. באמצעות הטיפוח תרגול הוא הפך לאדם חדש לגמרי.

מטפחת מערבית מסן דיאגו שקיבלה את הפא רק בשנה שעברה חלקה את התנסותה עם הקהל. היא אמרה שהשיגה את הפא בשנת 2005, וכתוצאה מכך הסוכרת שהציקה לה קודם לכן נרפאה. היא גילתה שרצתה לטפח לא בגלל שבריאותה השתפרה, אלא בכדי לשפר את השין-שינג שלה. היא אמרה שדרך הטיפוח הבינה שאלות רבות. היא נוכחה בכך שרק על ידי ויתור על אנוכיות והחזקות יכול אדם לחזור למקור האמיתי שלו.

בועידת הפא מטפחת ממוצא תאילנדי, ומטפח מערבי שאך זה השיג את הפא לפני מספר חודשים שיתפו את הנוכחים בהתנסויות הטיפוח שלהם. ועידת הפא הסתיימה בשעה שש וחצי בערב.