תקשורת, מוניטין וחובת ההוכחה לגבי הידיעות המזעזעות מסין

(Minghui.org)

[הערת מערכת פאלון ניוז: מאמר זה פורסם במרץ 2006 בעקבות הידיעות הראשונות על קצירת איברים ממתרגלי פאלון גונג חיים, כאשר אנשי תקשורת חששו לפרסם את הידיעות מבלי שיהיו מוכחות. על כך עונה המאמר הבא. יצוין כי מאז פרסום מאמר זה יצא דו"ח קנדי בלתי תלוי המאמת את ההאשמות, אולם מאמר זה עדיין מנתח את העניין העקרוני]:

הפירוש הפופולרי ל"חובת ההוכחה" הוא, שעל האדם המייצג עמדה מסוימת, להציג הוכחה התומכת בעמדתו. אם קבוצה מאשימה קבוצה אחרת במשהו, על המאשימים לספק עובדה לאמת את ההאשמה. בחברות מתורבתות, מודרניות, בנסיבות מיוחדות, האחריות להציג הוכחה היא הפוכה. אם למאשים ישנה הוכחה נסיבתית, ואפילו עקבות של הוכחה, הוא יכול להציע את כתב האישום. בעוד שעל הנאשם החובה לספק הוכחה מוחשית כדי להוכיח את חפותו. אם הוא נכשל בזה, ישנה סיבה להאמין שהוא אכן אשם.

חובת ההוכחה ההפוכה מיושמת, כאשר ההוכחה ברשותו של הנאשם או שיש לו החזקה עליה. דוגמא אחת היא תאונות רפואיות. הפציינט אולי חסר הוכחה וידע רפואי, אך אם הוא טופל בבית חולים וניזוק, הוא יכול להגיש תביעה נגד ביה"ח, בעוד ביה"ח חייב בחובת ההוכחה ועליו להוכיח שאינו אחראי לנזק שנגרם לפציינט.

דוגמא אחרת היא הרשות לביטחון ניירות ערך האמריקאי ועמלת הרווח הכספית של שוק המניות. אם לרשות יש רק הוכחה נסיבתית לאמת מקרה שחברה הפרה את החוק, היא יכולה להגיש כתב אישום נגד החברה ועל החברה להמציא הוכחה שלא ביצעה זיוף במניות שלה ולא רימתה את בעלי המניות שאיבדו את כספם.

חובת ההוכחה ההפוכה, מתקיימת בשני המצבים הללו על בסיס עקרונות הצדק והמוסר. חברה מתורבתת מונעת את בעלי הכוח, מלהזיק לקבוצות חלשות יותר כמו פציינט ובעל מנייה ממוצע.

מאחר והמק"ס היא ממשל טוטליטרי אלים שמתנהג באלימות לאנשיו וחוסם אינפורמציה, חובת ההוכחה ההפוכה הופכת לנחיצות הכרחית כדי לקיים את הצדק.

אתר מינג-הווי, מדווח במהירות ובדיוק את דברי העדים בחשיפת מחנה הריכוז בסו- ג'יא –טון, ועדות זאת מהווה הוכחה נסיבתית חזקה. על כן חובת ההוכחה אינה מוטלת יותר על האתר. אם אנשים מבקשים הוכחה ישירה כמו תמונות או הוכחה פיסית, עליהם לכוון את בקשתם לממשל המק"ס במקום לאתר מינג-הווי. המק"ס שולטת על כל מקורות האינפורמציה ומשתדלת בכל יכולתה לכסות על האמת, לחסום ערוצי אינפורמציה ולעתים קרובות רודפת אנשים המספקים מידע לתקשורת בחו"ל, ע"י האשמתם בהדלפת מידע סודי. בשל כך יהיה לא הגיוני וחסר מוסר, לבקש את אתר מינג-הווי לשאת את חובת ההוכחה.

אתר מינג-הווי שומר על המוניטין שלו בחייו ועושה הכל כדי לאמת את מאמריו המתפרסמים. העד שחשף את מחנה הריכוז בסו-ג'יא-טון, טען שאנשים רבים עדיין עומדים בפני רצח ודאי. אם האתר יחכה עד אשר ישיג את ההוכחה הפיסית לדווח החדשות הללו, אנשים אלה שבסכנה עלולים לאבד את חייהם בזמן הזה. בהתחשב במצב מיוחד זה, אתר מינג-הווי צריך לדווח במהירות ובדיוק רב את דברי העדים ולבקש מן הקהילה הבינלאומית לערוך חקירה מיידית. זוהי פעולה של תקשורת אחראית.

מישהו שאל: "מה אם חדשות אלה אינן מדויקות במיוחד? האם זה לא ישפיע על המוניטין של האתר?" אני רוצה לשאול, "מה אם זה לגמרי מדויק?" אם אתר מינג-הווי יפסיד זמן והזדמנות להציל חיים רק כדי להגן על המוניטין שלו, מה יהיה על אותם אנשים העומדים בפני הסכנה ומאבדים את חייהם? האם זה לא מוסרי לתקשורת להתעלם מחיי בני אדם בגלל פחד למוניטין שלה? איך לתקשורת ללא מוסר יהיה מוניטין טוב?"

מתרגלי פאלון גונג וידידיהם האוהבים ודואגים לאתר מינג-הווי, בבקשה אל תדאגו כל כך למוניטין של האתר. אתר מינג-הווי תמיד הצליח להוביל את עצמו על פי עקרון אמת-חמלה-סובלנות, למרות מקורות מוגבלים מאד בכסף ובכוח אדם. אין לאתר כל התחשבות באינטרסים מעשיים כאלה או ברדיפה אחר מוניטין, אלא רצון תמידי למצפון נקי. הצדק שוכן בלבם ובמחשבתם של בני האדם.

שום דבר אינו חשוב אלא החיים עצמם. ברגע קריטי זה של חיים ומוות, לתקשורת אחראית אסור לחכות להוכחה שלא ניתן להפריכה ותוך כדי כך להפסיד את ההזדמנות להציל חיים. בזמן מלחמת עולם שניה, התקשורת והממשלות המערביות, לא דווחו או חקרו את הזוועות בתוך מחנות ריכוז נאציים, והתקשורת והממשלות של היום, פונות עורף לאותם פשעים. עלינו להיות אחראיים להעיר את מצפונם.