(Minghui.org)

כמה מתרגלים מרוצים מההתקדמות בנושא החקירות בנוגע לרדיפת הפאלון גונג על ידי קבוצות הנמצאות מחוץ לסין. כמה אפילו ממתינים למידע מדי יום ואומדים לפיו את מסלול תיקון הפא. נראה כי ישנם כמה מתרגלים שרק מחכים לכוח העצום של תיקון הפא. הם מחכים שמשהו יקרה. זוהי התנהלות אנוכית. לדוגמא, אם יש לך בית מלא בלכלוך ומישהו אומר לך שהמורה יגיע לביקור, מה תעשה? האם תחכה שהמורה ינקה את הבית עבורך, תחכה למישהו אחר שינקה אותו או שהבית ינקה את עצמו?

המורה אמר בג'ואן פאלון:

"אתן לכם דוגמא: היה סיפור על שאקיאמוני בתקופה המוקדמת שלו. יום אחד שאקיאמוני רצה להתרחץ. הוא אמר ביער לתלמידו לנקות לו את האמבטיה. התלמיד הגיע לאמבטיה וגילה שבאמבטיה היו הרבה חרקים. כדי לנקות את האמבטיה הוא היה צריך להרוג את החרקים. התלמיד חזר ואמר לשאקיאמוני: "האמבטיה מלאה חרקים." שאקיאמוני לא הסתכל אליו ואמר: "לך תנקה את האמבטיה." התלמיד הלך לאמבטיה ולא ידע מה לעשות, כי אם הוא יזיז יד החרקים ימותו. הוא הסתובב וחזר שוב לשאקיאמוני: "מורי היקר, האמבטיה מלאה חרקים. אם אני אנקה אותה, אהרוג את החרקים." שאקיאמוני הסתכל אליו ואמר: "זו האמבטיה שביקשתי ממך לנקות." התלמיד הבין לפתע וניקה מיד את האמבטיה."

זה דומה להתנהגות של כמה מהמתרגלים בתיקון הפא. הייתה זו פעם המשאלה הרצינית שלנו להציל יצורים חיים. עלינו להבין את הדחיפות ולהתמיד יותר. אין עלינו להיות תלמידים שמהססים אם לנקות את האמבטיה או אפילו שתהיה לנו הארה נחותה מזו של אותו נזיר.

כבר למדנו לקחים רבים מכך שתלינו את תקוותינו באנשים רגילים. לולא המורה שמגן על כל סביבת הטיפוח, קשה לדמיין באיזה מצב היינו היום.

מי הם היצורים החיים שאנו מצילים? האם הם תלמידי דאפא או אנשים רגילים שתומכים בתלמידי דאפא? כמה מושגים של מתרגלים מתייחסים לדברים השטחיים וזונחים את הדברים המהותיים, שמשפיעים באופן רציני על תיקון הפא ועל מסלול ההצלה של היצורים החיים. זה יוצר למורה בעיה נוספת מעבר למה שצריך. האם הרדיפה נמשכת כיוון שאנחנו משלימים במרומז עם התכנונים של הכוחות הישנים, וכך הם יכולים לצבור כוח כדי להרעיל את אנשי העולם? כשנרדפנו כלכלית, האם הסקנו כי הדברים יהיו קשים עבורנו מעתה ואילך? כשהרודפים החרימו את הרכוש שלנו והרגישו עם זה בנוח וכי זה מוצדק, התירוץ שלהם היה: "מתרגלי הדאפא אפשרו לנו לעשות זאת!"

היום אנחנו הולכים על פי תיקון הפא של המורה, ועדיין במספר אזורים אנחנו אפילו גרועים יותר מהתלמיד של שאקיאמוני המצוין לעיל. המורה לימד אותנו את כל הפא ופתח את כל היכולות שלנו, אך אנחנו עדיין אוחזים במושגים השונים שלנו מבלי להבין זאת. ובאותו הזמן, הרדיפה משתוללת באזורים מסוימים, ומשפיעה בצורה חמורה על היכולת שלנו להציל את אנשי העולם.

עלינו לבחון את עצמנו: באילו מן מושגים אנו מחזיקים שגורמים לסביבה של הרדיפה הזו? יהיו מתרגלים שיאמרו שהצרה הזו הייתה קיימת מלכתחילה – אך המורה אמר לנו לתקן את זה לפני זמן רב. עד כמה עשינו זאת בצורה טובה? באיזו מידה טיפחנו את עצמנו היטב?

המורה יתקן את הפא. הוא נותן לנו את ההזדמנות להקים מוסריות אדירה. עלינו ללכת אחר המורה ולסיים היטב את שלושת הדברים שהמורה נתן לנו לעשות. המורה לא מכיר בקיום הרדיפה, לכן עלינו כמובן להתכחש לה גם כן. גם אם בעבר ירדנו ברמות בשל השפעת הכוחות הישנים, וגם אם יצרנו כמה מושגים משתנים – הרי כשהמורה פתח לנו את החכמה עם הפא זה היה צריך להספיק לסלק כל רוע.