הבנותיי בעניין ההגנה על הפא

(Minghui.org)

בתחילת חודש מרץ, אחרי הגילוי של זוועות מחנה הריכוז סו-ג'יא-טון, הרגשתי נרגש מספר שעות, בגלל שאשתי, שאף היא מתרגלת, עצורה במרכז מעצר. אבל מיד שיניתי את הלך הרוח שלי.

המורה אמר:

"רק אם תוותרו על הרגש תהיו מסוגלים לפעול נכון בכל מצב" (הרצאת הפא בועידת המערב בארה"ב – תרגום לא רשמי)

נוכחתי שרבות מן ההחזקות שלי יכולות לגרום לכך שיענו את אשתי אף יותר. נוכחתי גם שהכוחות הישנים רוצים להשמיד אותי באמצעות הרגשות שלי. לא הרשיתי לעצמי להיגרר לזה, והמשכתי לעשות היטב את שלושת הדברים עם ראש שקט.

בסוף חודש מרץ קראתי את "הרצאת הפא בלוס אנג'לס" מה- 25 בפברואר 2006. שוב הייתי לא רגוע, אבל הצלחתי לחזור למסגרת של שקט נפשי מספר שעות לאחר מכן. כיום, מתרגלים רבים עדיין אינם יכולים להגיע להבנה נכונה של העניין. אחדים מתלוננים מדוע המורה לא עשה דבר כדי להציל מתרגלי דאפא. מתרגלים אחרים מאמינים ששיגעון הרוע מגיע לקיצו, ומתרגלים רבים בטוחים שהם ימותו.

"המורה כבר הסביר לנו בהרצאותיו איך עלינו להבין את הנושא של "הוצאת" איברים ממתרגלי פאלון דאפא כשעודם בחיים. אולי יש מתרגלים שלא קראו את החלק הזה של הפא בראש שקט. הוצאתי חלק מהתוכן של הרצאות המורא כדי לשתף את כולם."

המורה אמר:

"באותם ימים רציתי שהטרנספורמציה (שינוי) של הגוף שעל פני השטח ייעשה בו זמנית עם הצד שכבר טופח היטב. רציתי שהגוף יתנתק מהמצב האנושי במשך הטיפוח, ורציתי שהתלמידים המטפחים ישתמשו במחשבתם העצמית הנכונה כדי לקיים מצב שהוא בדיוק כמו זה של בני אדם. לגבי עניינים אלו הייתי אתם במצב של דרך ללא מוצא במשך שנה". (הרצאת הפא בועידת המערב בארה"ב – תרגום לא רשמי)

הגעתי להבנה שהכוחות הישנים מונעים ממחשבות אלוהיות לשלוט באופן ישיר על הגוף הפיזי של המטפחים. זוהי הסיבה מדוע כשהמוח האנושי שלנו עסוק, המחשבות האלוהיות שלנו מוגבלות. זה כשהכוחות הישנים מנצלים את הפרצות שלנו, וכתוצאה מכך מגיעים למצבים בהם חלק מתלמידי הדאפא נרמסים.

יש עוד שתי נקודות רלוונטיות בפרק הזה. ההבנה שלי היא זו: הכוחות הישנים מתעקשים להתערב. כשהמורה תכנן את דרכי הטיפוח של תלמידי הדאפא להגעה לשלמות, היה עליו לקחת בחשבון את האלמנטים שהכוחות הישנים ארגנו, והיה צריך לתכנן אפילו בצורה מדוקדקת יותר על בסיס זה. לכן כל עוד אנחנו מתנהגים על פי דרישת המאסטר, בסוף נשיג את השלמות. לכן, אני מאמין שכל מחשבה כאילו בשגעונה שלפני יום-הדין המפלגה הקומוניסטית הסינית חייבת להרוג כמה שיותר תלמידי דאפא - היא שגויה לחלוטין! אם לכל הגוף האחד של תלמידי הדאפא תהיה החשיבה הזו, זה יביא לתופעה בה תלמידי דאפא רבים יהיו בסכנה גדולה ביותר.

למעשה הרוע הוא בדרך להישמד והוא אינו יכול יותר לקיים את הדברים בדרך הרעה שלו. מספר גדול של פקידי ממשל ושוטרים התעוררו, והם מסרבים להוציא לפועל את פקודות הרדיפה. חלק מהשפה (הניסוח) בה משתמשים ב"שבועון מינגהוי" ובתקשורת, מכוון שאנשים הרגילים יקראו, ויתעוררו כדי שיוכלו למקם את עצמם. אנו, כתלמידי דאפא לא נושפע מזה, ואנו חייבים לשמור על ראש בהיר. אין עלינו לחשוב תמיד שעלינו לעצור את הרדיפה בכך שנסמוך על מקרה זה או אחר או על ארגון זה או אחר, במקום זאת עלינו להתמקד כיצד לאפשר לאנשים בחברה המערבית לבחור את עתידם ולהינצל.

שמעתי פעם על מתרגלים מערביים המשוחחים על הצטרפות לצוות אח"מים (אנשים חשובים ביותר). כאן הייתי רוצה להזכיר למתרגלים מעבר לים: "אנא, תמיד שימו את נושא הצלת יצורים חיים רבים בראש העדיפויות. כן, אנו נדרשים להציל אנשים ברמה גבוהה, אבל עלינו גם להציל מספר עצום של אנשים. האם נשיא שווה לעשרה מיליון אמריקאים? הנשיא הוא ראש מדינה של אנשים רגילים, לעומת זאת מספר עצום של אנשים יכולים להיות אלוהויות של גופים קוסמים רבים. החמלה שלנו בהצלת יצורים חיים אינה צריכה להיות תלויה במעמד החברתי של האדם. המורה גם הזהיר את התלמידים שמעבר לים להיות ערים כשיעמדו מול אירועים בעתיד. המורה יודע הכל ולימד מראש את הפא לתלמידים שמעבר לים. תלמידי הדאפא בסין אינם אדישים. איך נוכל להתנגד בצורה הטובה ביותר לרדיפה? על ידי עשיית שלושת הדברים היטב, להיות שקדנים, ולעזוב מהר יותר את הלכי המחשבה האנושיים.

בעבר לא הבנתי מדוע תלמידי הדאפא הלכו לכיכר טיאננמן. חשבתי שלא היה צורך להכניס את עצמם למצב כל כך אומלל. למדתי את הפא וקראתי את "המדריך להפלגה". המורה אומר:

"אמרתי: מהו בודהא? טאתאגאטה הוא הכינוי של אנשי העולם למי ש"בא עם האמת והכוח לעשות את מה שהוא רוצה", ואילו בודהא אמיתי הוא מי שמגן על הקוסמוס, והוא אחראי על כל הגורמים החיוביים שבקוסמוס". (הרצאת פא בוועידת הפא באמריקה המערבית - 21 באוקטובר, 2000 בסן-פרנציסקו) 

אני מבין שבודהא אמיתי הוא שומר של היקום. לתלמידי הדאפא יש את האחריות לשמור על הפא. למרות זאת, נדהמתי כשקראתי את הפרק הזה בהרצאה של המורה:

"לפני שהחלה הרדיפה ב-20 ביולי 1999 היו כמה תלמידי דאפא במצב שבו הם היו ברמה גבוהה של הארה הדרגתית. לא הותר להם להיות מעורבים בהתנגדות לרדיפה. אף אחד לא מעז לרדוף אותם והם לא נעשו מעורבים. אם הם היו מאחדים כוחות הם היו יכולים לעצור את הרדיפה הזאת, אבל הם כבר יודעים הכול" (לימוד הפא בעיר לוס אנג'לס - 2006)

חלק מתלמידי הדאפא לא השתתפו כלל בהתנגדות לרדיפה? הפא של היקום נרדף והם אפילו לא מעורבים? באותו זמן הבנתי לעומק של המושג לשמור על היקום.

"עמיתי המתרגלים, תלמידי הדאפא צריכים באמת לשמור על הפא, ולא רק להגן על מתרגלי הדאפא. אנא בססו את שיקול הדעת שלכם על הפא. אנו מטפחים צריכים לוותר על ההחזקות שלנו לרגש. כמה שתעשו את זה לאט יותר, כך אתם מעכבים את התקדמות תיקון הפא. מדוע הרדיפה עדיין לא הסתיימה? המורה אמר שאם אלו ברמה גבוה של הארה מדורגת היו מאחדים כוחות הם היו יכולים לעצור את הרדיפה. אז מדוע איננו יכולים להביא את הרדיפה לסיום, עם כל כך הרבה תלמידים של תיקון הפא המאחדים כוחות? מה הסיבה? המורה כבר הצביע על כך. זה השינג-שינג שלנו שעוד לא טופח לרמה שתאפשר לנו להביא לסיום הרדיפה".

המורה מוציא לפועל את תיקון הפא, ובתקופת תיקון הפא תלמידי הדאפא נושאים באחריות גדולה מאוד לסייע למורה. כתלמידי דאפא אנחנו צריכים לטפח את עצמנו. באותו הזמן אנחנו צריכים גם להשמיד את הרוע ולהציל יצורים חיים. זה יכול להביא לדברים קשים מאוד. המורה סיפר לנו בכל זאת איך לצעוד את דרכנו. אנו חייבים לעשות היטב את שלושת הדברים בו זמנית: "ללמוד את הפא, לשלוח מחשבות נכונות ולהבהיר את האמת". עם הדרכתו של המורה הגענו עד לכאן. אנחנו לא יכולים לפתור את הקשיים אם נאמץ שיטות של אנשים רגילים המבוססים על הלכי רוח אנושיים והתלהבות אנושית. אנחנו חייבים להיפטר מהמבוך הזה!