עצה למתרגלים מתחומי האמנויות

(Minghui.org)

כיצד לאזן היטב בין הזמן שמושקע בהתמחות המקצועית לבין לימוד הפא ותרגול התרגילים

רמז ממורנו הרחום הביאני לכתיבת מאמר זה. אני מקווה שמתרגלי הדאפא מתחומי האמנויות והמוסיקה יוכלו להיעזר בו על מנת להיטיב להבין כיצד לאזן בין הזמן שמושקע בהתמחות המקצועית לבין לימוד הפא ותרגול התרגילים. דבר זה יאפשר להם להשתפר בעשיית שלושת הדברים.

כמה מהמתרגלים באזורנו הם מוסיקאים ואמנים מקצועיים. אקח לדוגמא את שני המתרגלים הקרובים אלי ביותר. תלמיד א הוא תלמיד המתמחה בנגינה על פסנתר, ותלמיד ב מתמחה באמנות. היות שהדרישות הם מאוד מיוחדות בחוגי התמחותם, עליהם להקדיש זמן רב לאימון כדי לשפר את כישוריהם האמנותיים והמוסיקליים. כתוצאה מכך, שלא כדרכם של מתרגלים אחרים, לעיתים מאוד רחוקות עולה בידם להקדיש זמן רב לעשיית שלושת הדברים שדורש המאסטר.

כמובן שאין אני אומר שהם עסוקים מדי מכדי ללמוד את הפא ולטפח את עצמם. פשוט, הם עוד לא הגיעו לרמה שבה הם מטפחים את עצמם בחריצות, והם לא מיקמו היטב את היחס בין לימודיהם המקצועיים לבין לימוד הפא ותרגול התרגילים. בסופו של יום לא נותר להם מספיק זמן עבור תרגול התרגילים ולימוד הפא מכל הלב.

דנתי בסוגיה הזו עם מתרגלים א וְ ב. הם אמרו:"המורה אמר שבטיפוח שלנו, עלינו להתאים את עצמנו כמה שיותר למצב החברה של האנשים הרגילים. על התלמידים לשים בעדיפות ראשונה את חוג ההתמחות הראשי שלהם, ועליהם להצטיין בו. תחום התמחותם שווה ערך בחשיבותו לטיפוח-תרגול, קל וחומר שהאמנויות והמוסיקה הם גם כן דברים שנמסרו מידיהם של אלים של מערכות קוסמיות מסוימות". כמובן שאין זה מוטעה להבין את הדברים כך ברמה הזאת.

אני מכיר גם את מתרגלת ג שמתמחה בנגינה על גוּ-ג'נג - כלי נגינה סיני עתיק. מדוע לה יש יותר זמן לעשיית שלושת הדברים?

הבה נלמד שוב את הפא הזה של המורה:

שאלה: כסטודנט לתואר שלישי, כדי לעשות היטב את המחקר אני צריך להקדיש את כולי, אבל אני צריך גם ללמוד את הפא, לספר את האמת ולתרגל, אני כל הזמן מרגיש שהזמן לא מספיק.

המורה: "עדיין מעלים את השאלה הזאת, המורה כבר מזמן ענה על כך פעמים רבות. אני חושב שכמטפחים, אתם צריכים לשים את הדאפא במקום הראשון. אבל אתם צריכים גם לעשות היטב את העבודה שלכם, לעשות אותה היטב כמיטב יכולתכם. באשר לארגון של זה, אתה צריך לתכנן את הדברים בעצמך. אם אתה אומר: "אני עסוק מדי אז אני לא אקרא את הספר" אז זה שווה לכך שאתה לא מטפח. אם תגיד: "אז אני אקדיש את כולי לעבודה" אז תהיה אדם רגיל. האם זה רק עניין שאתה לא יכול לאזן את היחסים האלה? אז תכנן כראוי את הדברים. זה עניין די פשוט. למעשה כבר דיברתי על כך די בבירור ב"ג'ואן פאלון". לימוד טוב של הפא לא יפריע לשום דבר במהלך הטיפוח-תרגול, להפך, כשאתה עובד או לומד, תשיג פי שתיים תוצאות עם חצי המאמץ". (" ביאור הפא בחג הפנסים בשנת 2003 בועידת הפא במערב ארה"ב")

זה פשוט בגלל שמתרגלת ג מיקמה נכון את היחס בין לימודיה המקצועיים לבין לימוד הפא ותרגול התרגילים, וכך, לא רק שהיא מצטיינת בלימוד הפא אלא גם בעשיית שלושת הדברים. יתר על כן, היא משפרת את כישוריה כפל כפליים עם חצי מאמץ. כל עוד שהאדם מתייצב היטב על מקומו עם פניו אל הכיוון הנכון, הוא יסבול פחות ממצוקות. המורה גם אמר לאחרונה:

"אתה צריך לעשות הכל היטב, אבל אתה לא יכול להגזים; כשאתם מגזימים זו החזקה אחרת. בנוסף, צריכה להיות לך הגישה הנכונה כלפי הדאפא ובאמת להתייחס אל עצמך כמטפח. איך אתה מנסה להיות חרוץ, איך אתה מתייחס לפא, ואיך אתה מטפח – כולל האורך והעדיפות של לימוד הפא שלך – אתה לא יכול להזניח אף אחד מהדברים האלה, והם למעשה יותר חשובים, משום שזה הנתיב שלך, הנתיב שעליך לקחת." (ללמד את הפא בקנדה בשנת 2006)

בדברי הבאים, אשתף את השקפותיי מנקודת המבט של הפא, ואני מקווה שזה יהיה לעזר למתרגלים אשר מתמודדים עם אותה בעיה.

ב "לימוד הפא בסן פרנסיסקו בשנת 2005", המורה דיבר על סוגיית כיצד צורת הטיפוח נבחרה על ידי הדאפא. מדוע המורה לא בחר בדרך טיפוח מקרב כל אותם צורות טיפוח המשתייכות ליצורים מתוך היקום. זה מפני ש "לדרך הגדולה אין צורה". זה מפני שהדאפא עצום, וזה מפני שזהו החוק של כל היקום שמציל את מתרגלי הדאפא באופן ישיר. בעבור כל היצורים וכל הדברים שביקום, יהיו הם בעלי צורה או לא, כל זמן שהם בתוך היקום, הכל נברא על ידי הדאפא. לכן כל דבר, כולל מוסיקה ואמנות, כלול בתוך הפא.

על פני השטח, עושה רושם שמתרגלת ג משתפרת יותר ויותר בנגינת הגו-ג'נג. לכן, אדם רגיל עשוי לראות את הדברים כך: "היא מוכשרת מאוד וזה כתוצאה מאימונים מפרכים. על מנת לנגן ברמה גבוהה יש להקדיש זמן רב לאימונים. שלא כן, הכיצד זה ייתכן שהיא כה השתפרה? רק על ידי התמדה באימונים ניתן להשיג תוצאות טובות". האין זו בדיוק תפיסת העולם הרגילה שעלינו לשחרר באמצעות הטיפוח-תרגול?

מתרגלים שמבססים את השקפתם על הפא יראו את הדברים אחרת. כלומר, היא "מוכשרת" משום שהיא אדם טוב, למדה היטב את הפא, שיפרה את השין-שינג שלה, את המוסריות שלה, ואת הרמה שלה. האלים הגבוהים יותר אשר נמצאים במערכת היקומית שלה פתחו את חכמתה ואפשרו לה להתרומם, להשיג השגות או ליצור יצירות. הכיצד יוכלו אנשים רגילים לדעת זאת? אך על מתרגלים שכמונו לדעת את הדבר הזה!

על מנת שאדם באמת ובתמים ישפר את המיומנויות שלו, עליו לשים את לימוד הפא והטיפוח-תרגול בראש סדר העדיפויות. רק מתוך לימוד הגון של הפא יוכל האדם לאמת את הפא כהלכה. אין על האדם לשאוף לאמת את הפא מתוך לימוד מעמיק של רזי מקצועו. כמובן שאינני טוען שעליך להתרשל בלימוד המקצוע שלך. אם תנהג כך אז אתה למעשה הולך לקיצוניות אחרת ומפתח החזקה חדשה. אדם צריך ללמוד את מקצועו וגם ללכת בדרך שמיועדת לו. עם זאת, על האדם להיטיב לדעת את החשיבות שבלימוד הפא ועשיית התרגילים. לכן על האדם להפריש זמן מתוך לימוד הפא ועשיית התרגילים לטובת לימוד מקצועו, ולא להפריש זמן מתוך לימוד מקצועו לטובת לימוד הפא ועשיית התרגילים.

אם אדם לא מסוגל להבין את הפא מתוך הפא והוא שרוי זמן רב במצב זה, אז הכוחות הישנים ינצלו את הפרצה הזו לטובתם. בגלל שאתה מאמין שעליך להקדיש זמן רב לאימון, כדרכם של אנשים רגילים, על מנת לשפר את המיומנויות שלך, הכוחות הקוסמיים הישנים יתעתעו בך ויגרמו לך לבזבז אף יותר זמן באימון. התוצאה הסופית תהיה רחוקה מלהיות משביעת רצון, משום שתגיע למצב שלא למדת היטב את הפא, לא שיפרת את הרמה שלך, והאלים הגבוהים יותר אשר במערכת הקוסמית שלך לא יפתחו את החכמה שלך ולא יאפשרו לך להתרומם, להשיג השגות או ליצור יצירות. בסופו של דבר אתה תמצא את עצמך "מתנדב" להקדיש יותר זמן להתמקצעות שלך תוך כדי הזנחה של לימוד הפא ותרגול התרגילים. וכך למעשה נופלים לתוך המלכודת של הכוחות הישנים!

הבה ונזכר בפא של המורה:

"לימוד טוב של הפא לא יפריע לשום דבר במהלך הטיפוח-תרגול, להפך, כשאתה עובד או לומד, תשיג פי שתיים תוצאות עם חצי המאמץ". ("ביאור הפא בחג הפנסים בשנת 2003 בועידת הפא במערב ארה"ב")

זו הבנתי ברמה בה אני נמצא. אנא הצביעו על דברים שגויים.