בני משפחתו של המתרגל וואנג ג'יאן-גו-או שעונה למוות עותרים

(Minghui.org)

המתרגל וואנג ג'יאן-גו-או מהעיר ג'י-לין, נעצר ב-2 במרץ 2006 ע"י שוטרים מתחנת המשטרה נאן-ג'ינג. ארבעים יום אחר כך הוא עונה למוות על ידי אנשי מתקן הכליאה הראשון בעיר ג'י-לין, והוא רק בן 30. הטרגדיה שברה את לבם של בני משפחתו. בנוסף, הם היו מאד מודאגים ממעצרה של אשתו, ג'או צ'יו-מיי, שנעצרה במקביל לבעלה. היא מוחזקת כעת במחנה העבודה בכפייה בהיי-זוו-זי.

בסינית כתוב: "עונה למוות תוך 40 יום, הואשם בכך שניהל עצמו כאדם טוב –זה פשוט בלתי נסבל. זקנים אפורי שיער נאלצו לקבור את הגבר הצעיר שחור השיער. מי יכול להבין את יגוננו וצערנו!"

בני משפחתו של וואנג הלכו למחנה העבודה בכפייה של הנשים בהיי-זווי-זי, בבוקר ה-29 למאי 2006. בגלל שלא הייתה להם הזדמנות לפגוש את מנהל המחנה, הם דיברו עם המפקח של הבריגאדה החמישית על מותו של וואנג, ודרשו לשחרר את אשתו, ג'או צ'יו-מיי כדי שתוכל לנהל את קבורתו. זו תהיה לה ההזדמנות האחרונה לראות את גופתו. המפקח הבטיח שהיא תוכל לחזור הביתה לזמן קצר כדי שתוכל להיפרד ממנו. אולם עליו להשיג עדיין רשות בדרגים הגבוהים שידונו במקרה.

נכון ליום כתיבת המאמר, גופתו של ג'יאן-גו-או עדיין בחדר המתים של ג'י-לין. מחלקת הביטחון הציבורי של ג'י-לין האיצה במשפחה מספר פעמים לקיים את שריפת הגופה ואף ניסו לאלץ את המשפחה לחתום על הסכמה לשריפת הגופה, כדי להשמיד כל עדות. השוטרים שרצחו את ג'יאן-גו-או הרסו בגסות את ההכנות שנעשו לקבורה והכחישו כל מעורבות במעשה. פניותיהם של בני משפחת ג'יאן-גן-או, עלו בתוהו וחוסר צדק שכזה זעזע אנשים רבים. לתקרית הייתה השפעה עצומה על המקומיים. כולם התלוננו על חוסר הצדק בעניין. המשפחה ומקורבים חברו ביחד להתנגדות ומחו על מעשה המשטרה המרושעת והרעה.

צוות מחנה העבודה בכפייה לנשים בהיי-זיו-זו, ניסה בכל כוחו להעלים את דבר מותו של ג'יאן-גו-או מאשתו צ'יו-מיי.

ב-29 במאי, בערך בשעה 3:00 אחה"צ, משפחתו של ג'יאן-גו-או נסעה להתלונן במשרד פניות הציבור של וועדת המק"ס בפרובינציית ג'י-לין. פקיד הקבלה פשוט חתם על התלונה והורה להם לחזור לרשויות המקומיות כדי לפתור את הבעיה.

המשפחה הלכה משם להתלונן במשרד הפניות של הקונגרס העממי בפרובינציית ג'י-לין. פקידה במשרד פעלה באותו אופן גם בפעם הזאת.

המשפחה המשיכה למחלקת ביטחון הציבור בפרובינציית ג'י-לין. פקיד שפגש בהם אמר: "איננו יכולים לטפל במקרה הזה. מאחר ובאתם מרחוק, אפטפט עמכם באופן אישי. אל תתייחסו לזה כאל תשובה רשמית לבקשתכם. חישבו על כך, אנחנו שייכים למחלקה לביטחון הציבור ברמה הפרובינציאלית. אתם רוצים לתבוע את המחלקה המקומית לביטחון הציבור. כולנו למעשה שייכים לאותה מערכת. אתם חושבים שנוכל לעזור לכם? איך נוכל להעניש אנשים בתוכנו?"