למה אמא לא מדברת? איפה אבא שלי?

(Minghui.org)

יש שני חדרים בבית אשר בעיר ג'נג-ג'וּ'או, בחבל שאנג-ג'י, בפרובינציית הה-נאן. באחד החדרים שוכבת אישה במצב קריטי, ובחדר השני תלויה תמונה של אחיה שנפטר לאחרונה. ילדה קטנה כבת ארבע שואלת את סבה: "למה אמא שלי לא מדברת? איפה אבא שלי?" לא נותר לאיש הזקן אלא לבכות.

כשמר קואן פּיי-ג'וּן נעצר ב- 11 לינואר 2001, אשתו הייתה בחודש השני להריונה. לאחר חצי שנה התריע בית החולים שמצבה הרפואי הולך ומסתבך. אמו, אישה שגילה מעל שבעים, ציפתה לשובו בכיליון עיניים. חמיו וחמתו פעלו רבות למען שחרורו. הם הציגו את מסמכי בית החולים בפניהם של פקידי הממשל על מנת שישחררוהו והוא יוכל להיות עם אשתו ברגעיה האחרונים. הפקידים דחו את בקשתם. אחד השוטרים אפילו שבר את אצבעו של הגבר, והוא ואשתו נאלצו לשוב לביתם כשהוא סובל ייסורים קשים.

כיצד נהרסה המשפחה כתוצאה מהתנכלות הרשויות ואכזריותן

אשתו של מר קואן לא עמדה בלחצים ומצבה הדרדר והפך לקריטי. עד שנותרה משותקת לחלוטין. גם אחיה, גיסו של קואן, נפל למשכב כתוצאה מהמצב. מפאת המצוקה הכספית שנוצרה בבית עקב כליאתו של גיסו, הוא לא זכה לטיפול ונפטר כעבור כמה ימים.

גם אחיו הבכור של קואן נעצר באופן לא חוקי בעוון סירובו לוותר על אמונתו בפאלון דאפא. למרות מצבה הקשה של המשפחה, פקידי המק"ס (המפלגה הקומוניסטית הסינית)  המשיכו לרדת לחייהם.

מר קואן עצור מזה חמש שנים. בתו כעת בת יותר מארבע. לעיתים קרובות היא שואלת את סבה: "איפה אבא שלי? מדוע אמא לא מדברת איתי?" הזקן לא עונה ורק בוכה. הזוג הזקן מתקשה לגמור את החודש. עורכי דין יעצו להם לבקש את שחרורו של חתנם. הם פנו ל"משרד 610", אך המשרד מתנה את שחרורו בכך שיוותר על אמונתו בעקרונות של "אמת-חמלה-סובלנות".

מר קואן עבד בחברה לייצור מוצרים מאלומיניום. בזכות הפאלון גונג הוא הפך לעובד מסור, לבן נאמן לאמו המזדקנת, ולבעל שמטפל באשתו החולה יומם ולילה. הלשינו עליו שהוא חילק עלונים להבהרת האמת אודות הפאלון גונג. הוא נשלח למחנה העבודה בכפייה באי-מיאאו, והוחזק שם במשך שנה.

ההתעללות שעבר מר קואן במעצרו הקודם

תחת פיקוחם של הסוהרים, 12 איש נקראו לבעוט ולהלום בו, כשהוא קשור בידיו ורגליו. לאחר מכן חשמלו אותו בכל חלקי גופו בו זמנית בעזרת שמונה מכשירים חשמליים. גופו התכסה בכוויות. הופעלה עליו גם שיטת העינויים המכונה "ספסל הנמר", רוטב פלפל חריף הוחדר לקיבתו בכוח באמצעות צינור, ועוד ועוד סוגי עינויים.

לאחר שריצה שנה במחנה העבודה בכפייה, מר קואן הועבר למרכז לשטיפות מוח, על מנת שיעבור "חינוך מחדש". הוא נותר כלוא שם במשך 8 חודשים, ומעבידיו בחברת האלומיניום סרבו לקבלו חזרה לעבודה.

זמן קצר לאחר מכן, שוב גזרו על מר קואן בשרירות ובניגוד לחוק לרצות שנה וחצי במחנה עבודה בכפייה. בתום תקופת המאסר, משפחתו הגיע לאסוף אותו אך מנהלי המחנה דחו אותם על הסף. פקידי הממשל שיקרו להם לגבי מצבו של מר קואן ושלחו אותם להשיג אישורים ולכתת רגליים ממשרד למשרד, ומעיר לעיר, אך מר קואן נותר כלוא. מזה חמש שנים הוא מוחזק במרכז לשטיפות המוח בוואנג-צ'ינג, ג'נג-ג'ואוּ.

מתרגלי פאלון דאפא נוספים כלואים בג'נג-ג'ואו

בנוסף למר קואן ואחיו הבכור, ישנם עוד כמה מתרגלי פאלון דאפא הכלואים ב בעיר ג'נג-ג'וּאו, בחבל שאנג-ג'י. ביניהם שינג פו-שנג, ווואנג צ'יו-ג'וּ, בת 47. היא נעצרה בעוון כך שנסעה לביי-ג'ינג על מנת להבהיר את האמת אודות הפאלון גונג. היא נשלחה לשנה למחנה העבודה בכפייה לנשים שי-בא-לי. הסוהרים שם אסרו עליה לעמוד או לשבת והיא אולצה לרכון כל הזמן. היא עונתה קשות מדי יום ביומו. תקופת מאסרה הוארכה בגלל שהיא סירבה לחתום על "שלושת ההצהרות", ובגלל שהיא צעקה : "פאלון דאפא נפלא". ילדיה בוכים לעיתים קרובות ומתגעגעים אליה מאוד.

מתרגלי הפאלון דאפא בחבל שאנג-ג'י נמצאים במעקב צמוד של זרועות המק"ס המקומיות. עיניהם של סוכני המק"ס צופות בכל תנועה שלהם. הכול נרשם ומדווח. חייהם הופרעו, החופש ניטל מהם, והם מצויים בסכנת מאסר תמידית.

שמותיהם, תפקידיהם ומספרי הטלפון של המשתתפים בעינוי והתעללות במר קואן ומשפחתו מפורטים ברשימה ארוכה במאמר המקורי באנגלית.