כמה מחשבות אודות התהליך של ההתקרבות לרגע ההגעה לשלמות המלאה

(Minghui.org)

המורה החל ללמד את הדאפא לפני קצת יותר משתיים-עשרה שנים. תחת לחצים מצד הרוע, מתרגלים רבים מסרבים להרפות מהחזקות אנושיות ברמות שונות, והם לא מבינים בבהירות את עקרונות התהליך של ההגעה לשלמות המלאה, וכיצד לעשות את שלושת הדברים כהלכה ומתוך הרמוניה הדדית. יש מתרגלים שמזדנבים מאחור, וישנם כמה שאפילו מרגישים שאין יותר ביכולתם להשתפר. ברוח הדברים הללו, הייתי רוצה לשתף מתרגלים-עמיתים באחדות מהבנותיי, מניסיוני האישי.

אני מטפח בדאפא מזה תשע שנים, ובמהלך תקופה זו העין השמימית שלי הייתה פקוחה באופן חלקי. במהלך הטיפוח, תמיד יכולתי לעקוב אחר תהליך הטיפוח שלי והטרנספורמציה של הגונג, והמחשבה שלי הייתה די בהירה. למעשה, כבר מן ההתחלה, עבור כל אדם שבאמת מטפח, המורה כיוונן את הגופים שלו, נתן לו פאלון (המנגנון שמייצר ומפתח את הגונג), וגם מנגנונים אחרים.

בשעה שאנו קוראים את הספר ולומדים את הפא, אינספור החומרים העל-טבעיים והמיקרו קוסמיים שבתוכו נספגים על-ידי המחשבה שלנו. בהרצאותיו, המורה חזר פעמים רבות על כך שעלינו ללמוד את הפא. כל זמן שנלמד את הפא נמשיך להשתנות, ואילו כל הדברים נובעים מן הפא.

כמובן, על שיפור השין שינג להיות מושא ההתמקדות בעת עשייה נכונה של שלושת הדברים. המורה לוקח בחשבון רק את ליבו ויחסו של האדם לתיקון הפא. לעיתים תכופות אני מבחין בכך שבשעת קריאה שלוה של הפא או עשיית התרגילים במצב רגוע, יצורים רבים ממימדים מיקרוסקופיים אחרים מתרוממים ומגיעים לשלמות המלאה. למרות זאת, השינויים שמתחוללים על פני הגוף החיצוני הם די קטנים. כאשר כל התאים שלנו כבר יהיו מטופחים כהלכה, אז נגיע לשלמות באופן טבעי. לעיתים קרובות אני מבחין בדמויות של הרבה בודהות קטנות בתוך התאים שלי. כמובן, שבכל יום אנו מייצרים קארמה בלי להיות מודעים לכך. בני האדם אינם מסוגלים להגיע לרמת השלמות בכוחות עצמם. המורה בלבד, ורק הוא, מסוגל לטהר אותנו במהלך השלב האחרון ולהעלות אותנו למעלה. באופן כללי, עלינו להגיע או לפחות להתקרב לסטנדרט של השלמות המלאה, אחרת ההישגים בטיפוח לא יהיו שלנו. אם הטיפוח יסתיים בשלב הנוכחי, היצורים הקוסמיים המקבילים לאותו חלק בגופנו שטופח היטב - יינצלו, ואילו אלו שלא טופחו היטב ושאינם עומדים בסטנדרטים של הקוסמוס החדש, לא יוכלו להתרומם במחיצתנו. כל כך הרבה יצורים קוסמיים יִרדו לטמיון! המורה ממתין שנשתפר! המורה נושא על גבו קשיים בשעה שהוא ממתין לנו, והאם לא התגלגלנו במשך מספר אינסופי של שנים בדיוק למען המטרה של הטיפוח של היום?

כשהטיפוח שלנו יגיע לשלב האחרון, הרף יוצב גבוה יותר, והרוע יקפוץ על כל הזדמנות על מנת לנצל כל פרצה בזמנים שבהם מחשבותינו אינן נכונות, ויגביר את קושי המצוקות וגובה המכשולים במסלול הטיפוח שלנו. עלינו לשמור על ראש צלול ותשומת לב, ולא לשתף פעולה עם התכניות של הכוחות הישנים. יהיה אשר יהיה, עיניהם של הישויות השמימיות צופות בכל אחד ואחד מאיתנו. האם במהלך חיי היום-יום אנו באמת מאמינים שהמורה איתנו בכל רגע ורגע?

"

"אם לתלמידים יש שפע של מחשבות נכונות, למאסטר יש הכוח להפוך את הגאות ". ("הקשר מאסטר-תלמיד" מתוך "הונג-יין 2 ).

המחשבות הנכונות הן מחשבותיהן של ישויות שמימיות, ואילו הישויות השמימיות הן נטולות אגו ומחשבותיהן תמיד נתונות תחילה לטובתם של אחרים. עלינו לקפוץ החוצה מתוך המצב של האנשים הרגילים ולשחרר את התהילה, הרדיפה אחר הישגים ואת הסנטימנטאליות. מטרת חיי האדם היא לטפח ולחזור השמיימה, ואילו הזדמנות יקרה שכזו מתרחשת רק פעם אחת. עלינו לנצור אותה בליבנו ולחתור קדימה במרץ. מחשבה אנושית כלשהיא היא בחזקת מכשול. עם עשייה טובה של שלושת הדברים, תוך הקפדה על הימנעות ממחשבות ותשוקות, נהפוך כולנו לחלק מעוצמת הדאפא.

טרנספורמצית התאים בגופנו תלויה בשיפור השין-שינג של כל אחד מאיתנו. אם אדם מתייחס בקלילות לדברים כגון פרסום ורווח, מרחיב את אופקיו ומשפר את השין-שינג שלו תוך כדי עשייה טובה של שלושת הדברים, אז התאים אשר בשכבה החיצונית ישתנו באופן דרמטי. אם רמת השין-שינג שלנו מתמהמהת ברמה מסוימת או שאנו לא מרפים את אחיזתנו מדברים מסוימים (או מזניחים דברים מסוימים), אז קצב הטרנספורמציה של הגוף יואט. הרוע ירדוף אותנו ביתר שאת ויגרום לנו ליפול מהרמה שלנו, או חלילה לסטות מן הדאפא. אם מתוך לימוד הפא ושיתוף חוויות האדם יתעורר להבנת עקרונות הפא ובאמת ישחרר החזקות, המצוקות הללו ישמשו כחומרי בניין למוסריות העצומה שלו. בעמידה מול טרנספורמציית גונג שכזו, נוכל לזהות את המטפחים האמיתיים על-פי אמונתם החזקה, וזה מסייע בעדנו להתעורר אל עקרונות הפא ולחזק את המחשבות הנכונות שלנו. לאחר שאנו רוחשים אמונה זו, חשוב שנתחיל לטפח, נטפס לשלב הבא, ונוותר על האנוכיות. אין הפסד - אין רווח. מה שהלך לאיבוד הוא הפן האנושי, ואילו מה שנרכש זה היופי שבהתמוססות לתוך הדאפא.

כקוטן האמונה - קושי הראייה. אם ההחזקה מסולקת, הגונג והיכולת להישאר במצב השליו מתחזקים. כשליבו של האדם רגוע, הוא יוכל להשיג את השלווה. במצב של שלווה מוחלטת, האדם יבחין בהתגלמותם של מימדים אחרים, ועליו לעשות את ההפרדה בין האמיתיים למזויפים שביניהם, לנהל דברים על-פי עקרונות הפא, ולא לטעות בדרך. בלי החזקה לדבר, האדם לא יתקל בשום בעיות, כי הכול נתון לפיקוחו של המורה.

כשהטיפוח מגיע לשלב האחרון, הרף מוצב גבוה יותר. על המחשבה שלנו במלואה להיות בתוך הפא, ועלינו להישמר מפרצות שדרכן הרוע ינסה לנצל אותנו. עלינו לוותר על האנוכיות ולהתרומם תוך כדי הרפיה מההחזקה של רדיפה אחר דברים. בדיוק כפי שהמורה אמר לנו בג'ואן פאלון:

"הטיפוח תלוי באדם עצמו ואילו הגונג תלוי במאסטר.