עוניתי באמצעות סמים רעילים במחנה העבודה בכפייה, שא-יאנג

(Minghui.org)

בפעם הראשונה שהוכנסתי למחנה העבודה בכפייה שא-יאנג, הוחזקתי בדיוויזיה התשיעית של מחנה הנשים. בין מאי ליוני 2001, השומרים הזריקו בכוח למתרגלי הפאלון דאפא זריקות, כשהם משתמשים בתירוץ של "הגנה מפני מחלת טיפוס הבטן". השומרים דאגו שכמה בריונים שכורים יחכו ברכב המשטרה. אם אף אחד לא צעק, לקחו אותו ברכב למקום אחר, והתעללו בו בצורה ברוטאלית בנפרד. הוכרחתי לקבל זריקה.

האסירים שהשגיחו עלינו, לעומת זאת, לא קיבלו זריקות כלל, הוכחה לכך שהשומרים עינו את מתרגלי הפאלון גונג באמצעות סמים.

לאחר מכן נעשיתי כחושה וחסרת אנרגיה, והפכתי איטית בתגובותי ובתנועותי. נוסף לכך הרגשתי לעיתים קרובות מפוחדת.

באביב לאחר מכן שוחררתי. סבלתי עדיין מתגובות איטיות ומחוסר אנרגיה, דבר שגרם לאנשים רבים, שלא ידעו את האמת, לחשוב שזה בגלל שתרגלתי פאלון גונג. האנשים המרושעים עינו את מתרגלי הפאלון גונג באמצעות סמים, והאשימו בכך את הפאלון גונג. הרופא שהיה הכי פעיל ברדיפת מתרגלי הפאלון גונג בדיביזייה התשיעית היה ליו שי-הונג.

כאשר המשטרה המקומית שלחה אותי למחנה העבודה בכפייה שא-יאנג בפעם השניה, שלחו אותי בכוח לבית החולים צ'י-לי-הוּ בשא-יאנג במסווה של בדיקה רפואית. לאחר הבדיקה הרפואית, הודיעו לי שבריאותי תקינה, אךהזריקו לי זריקה נוספת של סמים לא ידועים, שהכינו מראש. התעקשתי בנחישות וצעקתי:"פאלון דאפא נפלא"! כמה רופאים ושוטרים אחזו את גופי והחדירו את הסם לגופי.

לאחר שנשלחתי לדיוויזייה השניה של מחנה העבודה בכפייה שא-יאנג, השומרים החזיקו אותי במעצר בנפרד. מספר אסירים עינו אותי, ולא איפשרו לי להשתמש בשירותים. כאשר לא יכולתי להחזיק מעמד, הם נתנו לי סיר להטלת שתן. ראיתי שהשתן שלי היה כחול.

הם זממו לענות אותי יום ולילה כדי להכריח אותי לוותר על הטיפוח. לא הייתי חופשייה. הארוחות שלי הובאו על ידי אותם האסירים, שאולי שמו דברים במזון. נשלחתי למחנה העבודה בכפייה בפברואר. במרץ, התעללו בי עד שהגעתי למצב שהחלתי להזות. לפעמים, לא יכולתי לזכור מה אמרתי. לעיתים, סבלתי מסיפטומים של סכיזופרניה.

במאי הכריחו אותי לבצע עבודה קשה במהלך היום, ולא הניחו לי לישון בלילה. הוכרחתי לעמוד בכוחות עצמי. אני לא זוכרת אם הלכתי למיטתו של מישהו ודיברתי אליו במהלך שעות הלילה. לפעמים הייתי כל כך מסוממת שכמעט הסרתי את בגדיי. הם הכריחו אותי לקחת נוזלים וסמים מרוסקים בתירוץ של "הגנה מפני מכת שמש". זה הרע את מצבי הנפשי עוד יותר. הרופא המרושע העיקרי שם היה יאן הונג.