בבית-החולים המשטרתי של מחוז דונג-צ'נג בבייג'ינג עינו מתרגלת בת 70

(Minghui.org)

אני מתרגלת פאלון גונג מבוגרת, בשנות ה-70 לחיי. באוקטובר 2000, כשחילקתי חומרי הבהרת האמת בבייג'ינג, משמר קציני משטרה עצרו אותי שוטרים. קצבו לי שנה וחצי של עבודה בכפייה והוחזקתי במרכז המעצרים מס' 1 במחוז דונג-צ'נג, שם התפתח אצלי לחץ-דם גבוה בסביבות ה-220. כמו כן התפתחה אצלי הפרעה בקצב הלב ועלייה ברמת הסוכר בדם (13.8) והייתי קרובה למוות. המשטרה לקחה אותי לבית-החולים המשטרתי במחוז, שנקרא כיום המרכז הרפואי של משטרת דונג-צ'נג. טיפול לא קיבלתי שם, אלא עינו אותי.

היה חורף קר מאוד בזמנו. לבשתי רק בגדים דקים ולא יכולתי לסבול את הקור במרתף. הייתי חייבת לעטוף את גופי בשמיכה. הסוהרים חטפו מייד את השמיכה, כשהן חוששים שאנסה לתרגל את התרגילים מתחתיה. הם כבלו את ידיי באכזריות למיטה, כשידיי ורגליי מקובעים לארבע פינות המיטה. שבועיים אחר-כך נלקחתי לעיירת מגוריי ועברתי התעללות נוספת.

באותו זמן שהייתי עצורה שם, בית-החולים הנ"ל החזיק לפחות ב-100 מתרגלות כבולות בידיהן וברגליהן ותחת מעקב אלקטרוני 24 שעות ביממה. הסוהרים "האכילו" אותם בכפייה (עינוי מסוכן ביותר) לעתים קרובות. הם אסרו גם על המתרגלות לתקשר אחת עם השנייה. אלו שהפרו את ההוראות חושמלו באלות חשמל.

מתרגלות שעונו עד כמעט מוות, לא קיבלו כלל טיפול בבית-החולים. האחראים המשיכו לענות אותם פיזית ונפשית. אפילו כשהמתרגלות עונו עד נשימתן האחרונה, הבכירים טיפלו במצב בצורה חסרת אחריות. אחרי שמתרגלת אחת מתה כתוצאה מהעינויים, האחראים אמרו למשפחה שהם נקטו בהרבה אמצעי הצלה, מה שהיה שקר מוחלט.

לפרטים נוספים, שמות וטלפונים בקישור למאמר באנגלית למטה.