אדם מרוויח כשהוא צנוע ונהרס כשהוא שבע רצון מעצמו

(Minghui.org)

יש פתגם סיני עתיק האומר: " אדם מרוויח כשהוא צנוע ונהרס כשהוא שבע רצון מעצמו". הטאואיסט הסיני הנודע לאו דזה אמר: "אדם יכול להבחין בין ישר למוטעה רק כשאיננו מחשיב את עצמו כיודע כל. אדם יזכה להכרה בהישגיו כשלא יתרברב, ויהיה מסוגל להישגים גדולים אם איננו גאה".

היותו של האדם צנוע או גאוותן קובע את מזלו. אדם צנוע עם אופי נעלה ייעשה ליותר ויותר מוסרי לכן יש לשמור על צניעות.

בתקופת האביב והסתיו בסין העתיקה, דזי לו, תלמיד של קונפוציוס שאל אותו פעם: "מדוע אדם מנוון נוטה להיות מתנשא?" קונפוציוס ענה, "נהר היאנג-צה במקורותיו בהר וון אינו מסוגל אפילו להשיט ספל, אבל כשהוא זורם מטה לנמל, סירות רבות יכולות לעמוד זו לצד זו על הנהר". דזי לו שאל שוב: "למה אתה מתכוון המורה?" קונפוציוס הסביר: "נהר היאנג-צה הוא הנהר הארוך ביותר בסין אבל במקורותיו הוא לא יותר מאשר פלג קטן. הוא הופך לגדול יותר ולרחב יותר כשהוא ממשיך לקבל מים מפלגים ומנהרות רבים ושונים".

אדם שחושב פעמיים לפני שהא מדבר, אינו מתרברב או מבטיח הבטחות ריקות. אדם שחושב פעמיים לפני שהוא פועל, אינו זוקף את הכול לזכותו. ג'נטלמן אמיתי הוא חכם ונדיב. ג'נטלמן אמיתי מכבד אחרים, סובלני וסלחן כלפי אחרים והוא אדם העומד בדבריו. אדם מנוון חושב מעט על מוסריות, וזו הסיבה לכך שהוא רברבן והוא אינו האדם שהוא נראה כלפי חוץ".

יו הגדול, מלך בעל מוסר גבוה שייסד את שושלת שיאָה, מעולם לא התפאר או התגאה. הוא נהג לומר: "שווה ללמוד על מעלותיו של כל אדם". כשניתנה לו עצה, הוא נהג לקוד קידה כדי להביע את תודתו, ולמעשה הוא היה פתוח מאוד לקבל משובים. זוכרים אותו בעיקר כיוון שריסן בהצלחה את השיטפון ואילף את הנהר הצהוב.

הדוכס של ג'ואו היה אדם בעל כישרונות יוצאים מן הכלל, כריזמה והישגים, אבל הוא היה רחוק מלהיות יהיר או צר אופקים. להיפך, הדוכס של ג'ואו התייחס לאנשים מוכשרים באדיבות ובצניעות, וחשש שהממשלה תפספס אנשים מוכשרים בתהליך הגיוס. הוא הלך בעקבות חוק השמים, ייסד את הטקסים הפולחניים של שושלת ג'ואו, ויצר את יא-יואה (המוסיקה האלגנטית) של המוסיקה הסינית הקלאסית.

הקיסר טאי-ג'ונג (649-599 אחרי הספירה) משושלת טאנג השיג את גדולתו בהיותו פתוח לביקורת שלאחרים היה קשה לקבל. הוא ניסה כמיטב יכולתו לא לנצל לרעה את כוחו המוחלט הוא נהג לומר: "שליט הגיוני הופך ליותר ויותר חכם כשהוא מהרהר בפגמים שלו, ואילו שליט בלתי הגיוני נוהג בטיפשות כשהוא מסתיר את הליקויים שלו". הקיסר טאי-ג'ונג לא רק קיבל ביקורת בצניעות, אלא גם עודד ביקורת. הוא שמח באמת לקבל ביקורת. זו הסיבה לכך שראשי מדינות מוכשרים נהגו להביע את דעתם בימי מלכותו בתקופת ג'ן-גואן, ולכך שמערכת השלטון שלו הייתה מהמעטות בהיסטוריה שנודעו בכנות ובחוסר השחיתות שלהן.

שליטים מוסריים בהיסטוריה הסינית כיבדו את השמים, צייתו למוסריות, פעלו בענווה, כיבדו את הזולת, ריסנו את התנהגותם וצידדו בטוב לב. הם היו מודלים לחיקוי של מוסריות. כתוצאה מכך הם היוו ברכה לנתיניהם. אבל לא התפארו אף פעם במוסריות שלהם? אם מלכים מוסריים היו כל כך צנועים, מדוע שלא נלמד מהם?

שי צ'ונג וואנג קאי, היו שני אנשים אמידים בתקופת שושלת ג'ין (420-265 לספירה) שהתחרו זה עם זה בהתפארות בעושרם. כדי להתפאר בעושרו, וואנג קאי הכין וילון משי סגול באורך של כ-64 ק"מ שהקיף את דרך הכניסה לביתו. שי צ'ונג עלה עליו והשתמש בווילון סאטן צבעוני שאורכו כ-80 ק"מ. בשלב הבא וואנג קאי התפאר במניפת אלמוג שאורכה כ-30 ס"מ, מתנה יקרה שקיבל מהקיסר בסעודה. כשכל שאר האורחים התפעלו מגודלה של מניפת האלמוג, שי צ'ונג רמס את המניפה במגרד-גב מברזל. לאחר מכן הוא ייצר מניפות אלמוג רבות שגובהה של כל אחת מהן היה לפחות מטר, ונתן אחת מהן לוואנג קאי כפיצוי על זו שהרס.

אולם בסופו של דבר ביתו של שי צ'ונג כותר על-ידי צבא מורדים. לפני מותו שי צ'ונג נאנח ואמר: "אתם הורגים אותי בגלל העושר שלי". הוא לא התעשת עד שעמד על סף המוות. לו רק היה מגיע להבנה הזאת מוקדם יותר, הוא לא היה מתפאר בעושרו. התפארות עלולה להוביל אדם לגורל אכזר מאוד. חוץ מזה, על עושר ועל כישרון אין מה להתרברב. אם אדם מתרברב או מתפאר בעושרו או בכישרונו, הוא מאבד את המוסריות שלו ואת הבושה אפילו לפני שאסון מגיע.

ברגע שאדם מתנשא הוא יפסיק לטפח את המוסריות שלו. קורת רוח מעצמנו היא מכשול לשיפור. ברגע שאדם מתחיל להתפאר הוא יפסיק לשפר את המוסריות שלו. אין דבר משמעותי יותר מלעשות מאמצים צנועים ויציבים לשיפור מוסריות האדם. אדם יוכל לשאת על כתפיו אחריות גדולה וחשובה רק אם יתמיד ברדיפת האמת וברדיפת עולם מוסרי גבוה יותר. אדם מסוגל ללמד אחרים באדיבות ולפורר את כל האלמנטים המנוונים רק אם הוא יהיה סובלני לכל אחד ולכל דבר. יש פתגם סיני שאומר: "אל תזקוף הכול לזכותך. אדם שאינו זוקף דבר לזכותו, יקבל את כל הקרדיט. לאדם שאינו נלחם אין אויבים".