(Minghui.org)

מקריאת מאמרי שיתוף התנסויות של עמיתיי המתרגלים באתר האינטרנט מינג-הווי (בסינית) [אתר קלירוויסדום (באנגלית)], גיליתי שאף על פי שכל המתרגלים יודעים שעלינו לשלוח מחשבות נכונות כשצצות הפרעות של הרוע והרדיפה מתאפשרת, השפעתן של המחשבות הנכונות שונה במידה רבה. לדוגמא, כשהשוטרים היו מחוץ לדלתותיהם, המחשבות הנכונות של מתרגלים מסוימים הצליחו להרחיק את השוטרים, בו בזמן שאחרים הצליחו להסיח את דעתם של השוטרים באמצעות שינוי הסביבה, למשל כשגרמו לטלפונים הניידים שלהם לצלצל כך שהמתרגל הצליח להימלט. עם זאת, מחשבותיהם הנכונות של חלק מהמתרגלים לא הצליחו לעשות הרבה והמתרגל בכל זאת נלקח על ידי המשטרה ונכלא.

חלק ממקרי רדיפה הם בצורה של "קארמת מחלה" חמורה. מחשבותיהם הנכונות של חלק מהמטפחים יכולות לגרום לתסמינים להיעלם מיד, ואילו אחרים צריכים לחזור על מחשבות נכונות במשך תקופה מסוימת לפני שהם מצליחים להתגבר עליה. לאחרים אין שום השפעה מיוחדת, ולכן היה עליהם ללכת לבית חולים או שהם נאלצו לוותר על גופם האנושי היקר.

כולנו תלמידים של המורה וכולנו לומדים את אותו פא, אז מדוע המחשבות הנכונות שלנו שונות במידה כה רבה? להבנתי האישית, כשמצוקות מופיעות, הסיבה לשליחת המחשבות הנכונות חייבת להשתלב עם הפא, מה שקובע את יעילותן. בדיוק כפי שהמורה אמר :

"אמרנו שטוב או רע באים מהמחשבה הספונטנית של האדם והמחשבה באותו רגע יכולה להביא תוצאות שונות." ("ג'ואן פאלון", הרצאה רביעית)

וכדי להמחיש זאת, אם הבסיס של מחשבותינו הוא אנוכי ואנחנו מנסים להיטיב עם עצמנו, כמו למשל לשמור על רצף בטיפוח-תרגול או לחסוך מעצמנו סבל, סביר להניח שהמחשבות הנכונות שלנו יהיו נטולות עוצמה, מאחר ומחשבות האלה יהיו בצורה של "רדיפה אחר משהו" במקום מחשבות נכונות אמיתיות. מצב אחר הוא אם אנחנו מאמינים שהרוע בעל עוצמה ואנחנו מפחדים ממנו, או כשהמחשבות שלנו הופכות לבלתי יציבות, או אם אנחנו מודאגים ממידת יעילותן של המחשבות הנכונות שלנו, אז השפעה של המחשבות הנכונות שלנו אכן תהיינה עלובה. מחשבות אלו אינן מחשבות של אלוהות אלא של אדם רגיל. אם המתרגל יכול להאמין במורה ובפא באמת ובלב שלם, והוא מחזיק בדעה שהמחשבות הנכונות הן לשם הצלת יצורים חיים והוא שולל לחלוטין את ההפרעות של הכוחות הישנים, אז המחשבות הנכונות שלנו בוודאי ישמידו את הרוע בממדים אחרים, דבר שבאופן טבעי יבוא לידי ביטוי בממד הזה והרדיפה ותסמיני מחלה ייעלמו.

פעם, מתרגלת עמיתה נפגעה מקארמת מחלה. בתוך כאביה החזקים, כל מה שיכלה לחשוב עליו היה לבחון אילו החזקות היא עדיין לא שיחררה והן מנוצלות על ידי הרוע. כתוצאה מכך, לקח לה יותר מחודש להתגבר על המצוקה. זה היה די שונה ממקרה של מתרגלת אחרת שגם היא נפגעה מקארמת מחלה ולפתע לא יכלה לזוז. שעתיים לאחר מכן היא הגיעה להבנה: "יש כל כך הרבה דברים שמחכים שאעשה אותם, אינני יכולה לשכב סתם בלי לעשות דבר. לא משנה מהן ההחזקות שלא שחררתי, לבטח אסלק אותן! ואז היא קמה והיא הצליחה לעמוד כאילו שום דבר לא קרה. מאוחר יותר היא ספרה לי שהמחשבות של שלילת הכוחות הישנים חייבות להיות מאוד חזקות, כאילו שהן יכולות לחדור דרך הר.

כל מטפח יודע שעליו לשלוח מחשבות נכונות, כדי לסלק את הכוחות הישנים, כשהוא נפגע על ידי קארמת מחלה. אבל איך אנחנו יכולים להשיג מחשבות חזקות? להבנתי הצנועה, על המטפח להיטמע כל כולו בתיקון הפא ובהצלת היצורים החיים, במקום להיטמע בטיפוח האישי, וכך הוא יכול לשלול את הכוחות הישנים באופן לא אנוכי.