מחנה העבודה בכפייה מא-סאן-ג'יא - גיהינום על פני אדמות – חלק 2

(Minghui.org)

לחלק הראשון: מחנה העבודה בכפייה מא-סאן-ג'יא - גיהינום על פני אדמות – חלק 1

מקרי התעללות במתרגלים

בהמשך מתועדים מקרים ספורים של עינויים והתעללות במתרגלי פאלון גונג במחנה העבודה בכפייה מא-סאן-ג'יא:

1. ג'או פיי מהעיר דא-ליאן: נכלא בחודש ספטמבר 2007 במחלקה 8 במחנה 2 בגלל שצעק ,פאלון דאפא הוא נהדר". הוא עונה באכזריות, והוכה חמורות על-ידי ארבעת האסירים השומרים. הוא פתח בשביתת רעב כמחאה ולפיכך עונה אף יותר מהרגיל, בצורה בלתי אנושית. כשמר ג'או היה בשביתת רעב, הוא היה חלש מדי ללכת. סוהרים ממחלקה 8 הורו לצוות ארבעת האסירים השומרים לאלץ אותו לרדת לאכול. הם גררו אותו מהקומה הרביעית לקפטריה בקומת הקרקע, כשפניו למטה ולאחר מכן כל הדרך חזרה למעלה, כך במשך עשרה ימים. דמו הכתים את המדרגות. ב-15 בנובמבר 2007 הוא נלקח לבית חולים. מאז אף אחד לא יודע מה קרה לו.

2. לי לאי-פנג מבייג'ינג: בשנת 2008 נכלא במחלקה 6 במחנה 2. הוא הוכה כיוון שצעק "פאלון דאפא הוא נהדר" בקפטריה. לאחר מכן הוא שבת רעב כדי למחות על הרדיפה והוכנס בעקבות זאת למאסר מבודד עם עינויים למשך 15 יום. לאחרונה הוא הועבר למחלקה 3 במחנה 1, ומצבו אינו ידוע.

3. צוי דה-ג'ון מפרובינציית ליאו-נינג: הוא ואסיר נוסף ברחו ממחנה העבודה בתקופת אולימפיאדת בייג'ינג. יומיים לאחר מכן הם נעצרו. מר צוי נלקח למחלקה 6, שם נקשר למיטה למשך חודשיים. לאחר מכן נלקח למחלקה 3 במחנה 1 שם עבר עינויים ושטיפת מוח הכוללים הפרדת הרגליים ו-התליה הגדולה.

4. ליו יו, לואו צ'ון-גואו, בן 55, וג'או ליאן-קאי בן 60 מהעיר וו-שון: מיד בהגיעם למחנה העבודה צעקו השניים "פאלון דאפא הוא נהדר". בעקבות זאת הם חושמלו בגופם ועל פיהם בעזרת אלות חשמל. הפה שלהם התנפח כל כך שהם לא יכלו לאכול.

5. סון יי: היא סבלה שטיפת מוח ועינויים, כיוון שסירבה לעבור שינוי. היא נכנסה לשביתת רעב במשך שלושה חודשים. שיטות העינויים שהייתה חשופה להם כללו מתיחה, האכלה בכפייה של שמן חרדל, כשהסוהרים פותחים בכוח את פיה בעזרת מכשיר.

6. צאי צ'או-גאנג: כשהגיע לראשונה למחלקה 3, הסוהרים עינו אותו בשיטות שונות. חשמלו אותו בגבו באלת חשמל עד שעור גבו החל להתקלף. לאחר מכן הפרידו את רגליו בכוח וכבלו את ידיו כשהוא סובל משיטת עינוי בשם מיטת המוות. מתרגלים קודמים שעברו שינוי קיבלו הוראה לערוך לו שטיפת מוח. הוא לא יכול היה להזיז את זרועותיו במשך מספר ימים, אגודלו השמאלית נעשתה חסרת תחושה והוא בקושי יכול היה ללכת. הסוהרים טענו שהוא מזייף ואינו חבול בצורה חמורה.

7. לי האי-לון ממונגוליה התיכונה: הוא עבר אתעינוי המתיחה במשך חמש שעות וכתוצאה מכך נפגעו זרועותיו ורגליו למשך זמן רב טרם נרפאו. הסוהרים טענו שהוא מזייף את היותו חבול. הם המשיכו לענות אותו כשהם מאלצים אותו שוב ושוב לשבת בישיבה שפופה ולאחר מכן לעמוד.

5. גניבת חפצים אישיים

למספר עצירים היה כסף בחשבונות בית הסוהר. הסוהרים השתמשו בכסף לעצמם. הם החרימו את החפצים האישיים והמוצרים של האסירים, כמו מטאטאים וכלי ניקיון אחרים שהאסירים שילמו עבורם בכספם.

האוכל במחנה העבודה היה תת-תקני. ניתן היה למצוא חול באורז. עוגות האורז המאודות לא בושלו כראוי וטעמן היה חמוץ מדי, או שהיו קטנות מדי.

בסוף שנת 2007, העצירים העמיסו חיטה על משאיות. בכל יום היה צריך להעמיס שלוש משאיות ב-10,000 קילו של חיטה. לאסירים ניתנו רק שתי ארוחות ביום. במחנה 1 האסירים קיבלו אותה ארוחה כרגיל גם בשנה הסינית החדשה, אלא שהיו יותר עלי כרוב רקובים בתבשיל ובמרק תפוחי האדמה. הם לא קיבלו מספיק אוכל ביום החמישי ללוח השנה הסיני והיה עליהם לקנות מזון מחנות המכולת במחנה.

את התנאים הלא היגייניים במטבח קשה לתאר. למי הברז במחלקה 2 היה ריח לכלוך חזק. גם לאחר הרתחתם המים היו עדיין עכורים מאד. כשרחצו פטריות במי הברז, ניתן היה לראות עליהן פסים בצבע כחול ירוק.

המים במקלחות היו קרים בלבד. עצירים רבים פתחו בעיות עור. היו כאלה עם אקזמות, פצעים ולחלק מהם היו כינים.

רק לעתים רחוקות אפשרו הסוהרים לאסירים להתרחץ או לרחוץ את בגדיהם. הזמן למטלות אישיות היה מוגבל ולרבים לא היה זמן לרחוץ את בגדיהם גם אם ניתנה הרשות.

6. ביקורות מפוברקות

לפני הגעת צוות ביקורת רשמית, היו מיידעים בחשאי את המחנה כדי שיוכלו להתכונן לקראתה. על כל אחד היה לזכור בעל-פה את חוקי המחנה. השינון נעשה בערבים מאחר ובמשך היום על האסירים הייתה מוטלת עבודה קשה. יומיים לפני הביקורת, השתפרו תנאי ההיגיינה במחנה בצורה דרמטית, אבל זה לא כלל את הניקיון האישי. כל עוד כולם נראו נקיים על פני השטח, עם שיער מסופר קצר ועם מדי אסיר נקיים, לאף אחד לא היה אכפת מדברים אחרים. הסוהרים במחנה 2 היו עושים תמיד עבודה מצוינת בטיוח התנאים האמיתיים במחנה. הם חילקו וילונות לבנים, סדיני מיטה לבנים, כיורים, מגבות, אבל לא הרשו לאף אחד לגעת בהם. לאחר הביקורת הכול היה מאוכסן שוב עד לביקורת הבאה.

כתוצאה מהתנאים הלא ההיגייניים ומהעינויים האכזריים במחנה הזה אנשים בריאים חלו. כל אחד שחלה והיה מרותק למיטה היה צריך לשלם את ההוצאות הרפואיות שלו.

ניסיונות בריחה הן דבר נפוץ שם. בין חודש אוגוסט לחודש דצמבר 2008, אסירים ברחו בשתי הזדמנויות נפרדות. כששמעו על כך בכירים ברמה גבוהה במפלגה הקומוניסטית הסינית המצב במחנה הורע עבור כל האסירים האחרים.

אני קורא לכל האנשים להסב תשומת לב להתעללות הבלתי אנושית המתבצעת במחנה העבודה בכפייה מא-סאן-ג'יא. אנא עזרו לאנשים הכלואים שם, במיוחד למתרגלי הפאלון גונג שהם קורבנות חפים מפשע של הרדיפה על-ידי המפלגה הקומוניסטית הסינית וקמפיין ההשמצה שלה.