לא ראינו, לא שמענו, לא ידענו

הכותרת הזו שייכת לכתבה המרכזית בת כ-3,000 מילים שהופיעה בעלון בתי הכנסת 'עולם קטן' שחולק בסוף השבוע של ה-3 ביולי 2009 לבאי מאות בתי כנסת בארץ. מצורף צילום המאמר המלא.

בכתבה צוינו שניים מרבנים רבים שהרימו קולם כנגד הרדיפה, וכן הסנהדרין החדשה שדנה בנושא. כמו כן מופיע בכתבה ראיון בלעדי בישראל עם מתרגל פאלון גונג שנמלט מסין לארה"ב לאחר שעבר עינויים במחנה עבודה בכפייה בסין.

על פי כותב הכתבה, חלק מהקוראים ייחשפו אולי לראשונה לזוועות. להלן מובאות מהכתבה:

לא ראינו, לא שמענו לא ידענו

מה אתם יודעים באמת על הסחר באיברים ועל מחנות המוות של אנשי פאלון גונג תחת חסותה של ממשלת סין? מי אחראי על רצח העם בחבל דרפור שבסודן? אפשר לומר שאדישות העולם כלפי פשעי האנושות המודרניים המתבצעים ממש בשעה זו, נובעת אולי מכך שהתיאורים המזעזעים אינם נתפסים כאפשריים בעידן המודרני שלנו. מה שבטוח הוא שכשקוראים על המציאות הלא תיאמן הזו אי אפשר להמשיך הלאה....

[...]

ספורו של דונג ווי בו- מתפרסם לראשונה- בלעדי לקוראי עולם קטן

לאחר קריאה על זוועות קשות כל כך החלטתי לברר בעצמי את אמיתות הסיפורים והשגתי מספר של פעיל ב'פאלון גונג' שברח מסין לארה"ב לאחר עינויים קשים.

דונג עמו דברתי סיפר כי נחשף ל'פאלון גונג' בשנת 1996 שנתיים לפני שהוצאה התנועה אל מחוץ לחוק. לדבריו המשטר הקומוניסטי מנסה להחדיר לעם כי אין אלוקים ואין רוחניות. תנועת הפאלון גונג, אומר דונג מוכיחה אחרת. המשטר בסין אשר חותר לשלטון מוחלט לא יכל לסבול את התנועה וחפש עילה להתנכל אליה. הפאלון גונג שיפר את המצב הפיזי של המון אנשים והזניק אותם קדימה, אומר דונג "הפאלון גונג אינו כוח פוליטי. הוא עובר מפה לאוזן. כשנחשפתי לשיטה רציתי להודיע על כך לחבריי הטובים ביותר ולמשפחתי כדי שגם הם יקבלו מהשיטה. כל אחד מספר לחבריו וכך זה מתפשט".

בשנת 1999 כשמסע הרדיפה התחיל ירדו דונג וחבריו למחתרת "נמנענו מלתרגל בפארקים, אך המשכנו לתרגל בבתים. קראנו ספרים של פאלון גונג בהחבא" מספר דונג.

בשנת 2000 שלחו דונג ואשתו מכתב לנשיא סין ובו קריאה שיחקור את הפאלון גונג "באותה תקופה עוד האמנו שהרדיפה נבעה מאי הבנה של הממשלה" אמר דונג.

חודשיים אחרי שליחת המכתב נעצר דונג על ידי המשטרה ונלקח למחנה 'חינוך מחדש' שמה שהה כמה חודשים "האוכל היה נוראי" מתאר דונג "ובחדשי הקור היינו צריכים לאכול מהר כדי שהאוכל לא ייהפך לקרח". משם הועבר דונג למחנה עבודה שמה עונה למשך שנה: "לקחו אותי למחנה בלי שום הסבר, סתם כך. חוויתי המון דברים שאני מעדיף שלא לדבר עליהם. כל המתרגלים במחנה הוגדרו כ'עצירים פוליטיים' היינו שלושים אנשים בחדר קטן של פחות מעשרים על עשרים מטר, לא היה מקום לישון והכריחו אותנו לעמוד לתקופות ארוכות עד שלא הרגשנו את הרגליים. המשטרה השתמשה במכות חשמל כל הזמן ללא סיבה, והרעיבו אותנו. הכריחו אותנו לעבוד בעבודה קשה ביותר. היינו צריכים להכין למעלה משבעת אלפים מקלות אוכל ביום. הכל נעשה ברצפה מזוהמת ובתנאים שקשה לתאר. אמרו לנו שעד שלא נסיים את העבודה לא נוכל לישון. היינו עובדים שעות ארוכות עד שסיימנו. כשסיימנו להכין את המקלות היו שולחים אותם למסעדות".

דונג מספר כי בסין איש לא יודע על האמת הנוראית של מחנות העבודה והמוות. האינטרנט חסום למידע כזה, וגם לאימייל יש צנזורה, אומר דונג. שני חברים טובים של דונג נרצחו במחנה בעינויים קשים, מלבד בעל ואישה אחרים שהוא הכיר.

לאחר שהשתחרר מהמחנה, חזר דונג לעבודתו, אך נאלץ לעזוב והלך ללמוד בהונג קונג למשך שנתיים. לאחר שחזר לבייג'ין פשטו המשטרה על ביתו וחפשו את הספר 'תשעה דיונים אודות המפלגה הקומוניסטית' של האפוק טיימס. “על אף שקראתי את הספר לא היה לי אותו, אך הם מצאו חומרים אחרים שקשורים לפאלון גונג" מספר דונג. לאחר החיפוש לקחו אותו שנית למחנה עבודה.

בזכות לחצים בינלאומיים שהופעלו על סין שוחרר דונג לאחר שנתיים וחצי קשים מנשוא "אני קורא לכל מי שיכול להמשיך וללחוץ בכל דרך אפשרית על סין" אומר דונג שניצל בזכות לחצים שהועילו "לחצים מתמשכים בסופו של דבר עוזרים"

[...]

רבנים למען הפאלון גונג

ישנם ממנהיגי הציבור הדתי לאומי מי מעדיפים לשתוק, אך ישנם גם אחרים שדואגים למחות וליידע את הציבור על העוולות והזוועה המתחוללת בסין.

הרב אבינר מזכיר כי קצירת האיברים היא רק חלק משורה ארוכה של עוולות אותם מבצע המשטר הסיני מאז עלייתו לשלטון בסין "עקירת מיליונים של אנשים מביתם באכזריות ללא שום פיצוי מהיום למחר, רציחת מתנגדי המשטר. מעריכים שכ-80 מליון אנשים נרצחו מאז שהמפלגה הקומוניסטית עלתה לשלטון. ובתוך מסכת הרשע הזו, תופסת מקום נורא אותה קצירת איברים לשם סחר איברים להשתלה, מפני שהיא נעשית בשותפות אנשים מן המערב שבאים לקנות אותם איברים ועושים את עצמם כאילו לא יודעים וכאילו לא רואים".

גם הרב מדן לא שומר על שתיקה ומעיד על עצמו כי עליו אף להגביר את פעילותו למען הפסקת רצח הפאלון גונג. כשנשאל הרב האם יש למחות נגד רציחת הפאלון גונג גם אם הם עובדי ע"ז לא הבין הרב את השאלה. מבחינתו אין הדבר מצדיק התעללות באנשים אלו, מה עוד שלא ברור האם הם אכן עובדי ע"ז ובאיזה אופן. כבר כמה פעמים דבר הרב בישיבת הר עציון בה הוא מכהן כראש ישיבה, על הצורך למחות נגד עוולות מוסריות הקורות בעולם "בסין אין 'הפרת זכויות אדם" מבהיר הרב "כשקוצרים לבן אדם איברים זה הרבה יותר חמור מהפרת זכויות אדם".

לגבי הטענה כי עלינו לדאוג לצרות של עצמנו טרם עיסוק בצרות של אחרים אומר הרב כי הטוענים טענה זו "בעצם אומרים שלא צריך לעזור לאף אחד לעולם. הרי תמיד יש עוד מה לתקן אצלנו".

מלבד הרב אבינר והרב מדן, עוסקים בנושא גם הרב שרלו ואנשי מנהיגות יהודית, אשר דואגים להופיע בהפגנות למען אנשי הפאלון גונג ואף לשאת בהם דברים.

"חבל שהעולם בגלל שיקולים כלכליים מוותר על הצד המוסרי שלו. הסיפור על סדום היא אולי הדוגמה לכך שהתפתחות כלכלית לא עוזרת כשהקו המוסרי מעוות". אומר מיכאל פואה מראשי מנהיגות יהודית. ואליו נוסף הרב שרקי אשר מזכיר כי "חזרנו לארץ הזאת כי יש לנו מסר מוסרי לאנושות". לא סתם עוד עם אלא אור לגויים.

גם הסנהדרין בראשות הרב שטיינזלץ יצאו בפסק שהצליח להרגיז את שלטונות בסין, ואף שודר ברשת הטלוויזיה הסינית NTDTV  חברי הסנהדרין חקרו את טענות הפאלון גונג והגיעו למסקנה "כי על פי העדויות המצטברות הנסיבתיות הרבות, אכן יש תופעה חמורה של רציחת אנשי פאלון גונג חפים מפשע, בין השאר לפי שיקולים כלכליים לניצול מסחרי של איבריהם. גם אילו היו הללו (הפאלון גונג- מ"מ) מתנגדי משטר אין עדיין שום צידוק לרציחתם היזומה ובוודאי לא לפיתוח תרבות אכזרית המעודדת סחר אברים של אנשים חיים שנידונים מראש למוות". ולא שוכחים להזכיר כי "העם היהודי חווה שואה מידם הקשה של הגרמנים בתקופת המשטר הנאצי שטבחו מיליוני יהודים ולכן עליו להיות רגיש במיוחד לשוועת נרדפים".

הסינים בעקבותינו

כשהחלו הסנהדרין לחקור את טענות הפאלון גונג הם זכו לקבל איומים מצד שגרירות סין שלא יעסקו בנושא אם יעסקו בנושא הדבר יפגע "ביחסים הטובים של העם הסיני והיהודי". גם כתב מעריב, אסף חיים, אשר הכין כתבה, שפורסמה לבסוף, על קצירת האברים בסין, שמע איומים מאת קון, קונסול סין בתל אביב שלא יפרסם את הכתבה. "זה נושא רגיש מאוד" נאמר לו, ואם יפרסם, "זה עלול לגרום לך לבעיות קשות. אני מציע לך להיות זהיר". מסתבר שידה הארוכה של סין מאיימת לצנזר גם את העיתונות בארץ. מי יודע? אולי יושב כעת נשיא סין וקורא 'עולם קטן' בזעם....

[...]