כל מחשבה קובעת, כל מחשבה היא טיפוח

התנסות לגבי מופע ה-Shen Yun 

בשנה שעברה לא הייתי מעורבת בשום רמה או פעולה שקשורה להבאת המופע או קידומו במקום מגוריי.

קניתי כרטיסים לי ולבני משפחתי. בהגיעי לאולם המופע (המופע היה בשעות היום) הייתה התרגשות, ושמחה, ואז החלו לעלות בי מחשבות ביקורת שונות, קטנות כאלה, על דברים קטנים, למה שלטי ההכוונה לאולם המופע לא מספיק ברורים, אחר כך על המתרגלות ששמשו כסדרניות שכל אחת מהן לבשה שמלה מפוארת אחרת בלי התאמה, אחר-כך על התזזיתיות, ואי-השקט שהפגינו המתרגלים שקשורים בארגון המופע באולם, על האיחור שבהתחלת המופע, על כך שאין שמרטפית לילדים הקטנים שאינם מורשים להיכנס למופע, על כך שניידו את האורחים ממקום מושבם למקום אחר באולם כדי שהאולם יראה מלא יותר בצילומים, אלה הן המחשבות שאני זוכרת היום שנה אחרי. בטח היו עוד מחשבות ששכחתי מהן.

בזמן שישבתי באולם וחיכיתי להתחלת המופע, זרמו להן המחשבות הללו. נראה שהן היו כולן מוצדקות, והן היו תגובות למה שעיני ראו באותה מציאות, אך המהירות והעוצמה שהן הופיעו אצלי בדקות ספורות ממש כמו זרם של נהר קולח. זיהיתי שהן לא טובות, וגם אם המצב הוא באמת כך (למשל שהמתרגלים הסדרנים ומארגנים- התרוצצו בהתרגשות באולם ואיחרו בהתחלת המופע, עוד, ועוד, למרות הקהל היושב וממתין) המחשבות שהיו לי, מחשבות בקורת, לא יכולות לעזור לשפר את המצב.

ניסיתי לא להיסחף אחרי מחשבות הביקורת, במקום זאת ניסיתי לשלוח מחשבות נכונות. אינני בטוחה כמה הצלחתי בכך. כל פעם שבאה מחשבה כזו, בשנייה הראשונה הייתי בטוחה שהיא באמת מחשבה שלי, לקח לי שנייה או שתיים לעצור את ההיסחפות שלי אחריהן, ובמודע להחליף אותן במחשבות של תמיכה, כלפי אותם מתרגלים שכלפיהם הופיעו מחשבות הביקורת. הבנתי שאלו ניסיונות להפרעת שדה המופע הזה, דרך המחשבה שלי, ניסיתי להיות חזקה ולא ללכת אחריהן. ניסיתי להיות אני זו שמחליטה איזו מחשבה תשתקף במוחי. הגעתי להבנה מאוחרת שהמחשבות הופיעו בדיוק בשביל שאנקה אותן לגמרי מהממדים שלי שקשורים לממדים של כל המתרגלים. כל זמן ההמתנה, וגם בזמן המופע עצמו ובהפסקה, הרגשתי שאני במאבק שמירה על מחשבות נכונות ותומכות ובניסיון לא לתת למחשבות ביקורת לקבל ביטוי ומקום במחשבות שלי. הרגשתי אי-נוחות, אינני יודעת באמת, כמה הצלחתי באותה פעם לא להוות גורם מעכב או מפריע.

אבל למדתי מכך, שבאמת יש לנו -א-ח-ר-י-ו-ת על המחשבות שלנו בכל רגע נתון, במיוחד כשזה קשור בדברים שמתרגלים עושים למען הצלת אנשים. אני חושבת שאם נשים לב לכל מחשבת ביקורת קטנה שיש לנו על איך נעשים הדברים שקשורים להבאת המופע, ונבין שאלו מחשבות שבאות להפריד את הכוח של הגוף האחד, ושבאות להפעיל לחץ ולהכשיל את המתרגלים שעוסקים בדבר. אם נחליט להחליף כל מחשבה כזו במחשבה של תמיכה ללא תנאי ושיפוט במתרגלים ובעשייה שלהם למען העניין, נוכל באמת להוות כוח תורם ומחזק להצלחת העניין.

אני חושבת שמחשבה של תמיכה יכולה לעזור למתרגלים האחראים או המבצעים בשטח, להתיישר ולעשות את הדבר הנכון. אני חושבת שאם אחרי שהחלפנו את כל מחשבות הביקורת שלנו במחשבות של תמיכה ועדיין יש לנו הצעות ייעול,הערות והארות למתרגלים שידם בעשייה הן יתקבלו בברכה.

אלה הן הבנותיי ברמתי הנוכחית, אנא הצביעו על כל מה שאינו לפי הפא.