הימנע מאימות עצמי – הייה מלא חמלה למתרגלים עמיתים

(Minghui.org)

בתקופת חגיגות 60 שנה של הרפובליקה העממית של סין ב-1 באוקטובר 2009, הרשויות בסין הגבירו את רדיפתם של מתרגלי הפאלון דאפא. מתרגלים אחדים בעיר שלנו, ואני ביניהם, נעצרנו. הבתים שלנו בוזזו וחלק מאיתנו נידונו לעבודות כפייה. במבט לאחור על אחד עשרה שנות הטיפוח שלי, הבנתי שהנתיב שלי היה רעוע וזרוע תלאות כואבות. תאונת דרכים שהתרחשה לאחרונה וגרמה לשני אסונות אילצה אותי להסתכל פנימה ולשפר את הטיפוח שלי.

מצאתי שחוסר החמלה והבנה שלי כלפי עמיתיי המתרגלים הוא מקור הבעיה החמורה ביותר שלי, והכוחות הישנים רדפו אותי בגלל זה.

מתרגלת "א" ואני התחלנו לטפח ביחד. למדנו את הפא, תרגלנו, והפצנו את הפא ביחד. מאז ה-20 ביולי 1999 היא נרדפה, נאלצה לעזוב את ביתה ולרדת למחתרת. למרות שלפעמים היה מאוד קשה, עדיין נפגשנו ועשינו את שלושת הדבריםיחד.

תיקון הפא של המורה דורש שאתרי ייצור חומרי הבהרת אמת של פאלון דאפא חייבים להיות בכל מקום., רצינו ללמוד את טכנולוגיית האינטרנט על מנת לעבוד באופן עצמאי באזור שלנו. ביקשנו ממתרגלת "א" ליצור קשר עם כמה מתרגלים מנוסים בעלי כישורים טכניים שהיא מכירה שיכולים ללמד אותנו. עם זאת , היא דאגה לשלומם, לכן היא לא ביקשה מהם לפנות אלינו. התלוננתי על זה כי חשבתי שמעשיה לא מבוססים על הפא. ואז חשבתי שזיהתי את החסרות שלה כקנאה והחזקה להתפארות, ואמרתי עליה דברים רעים.

בגלל האנוכיות שלי, לא פעלתי לפי הפא, ולא טפלתי כראוי בנושא עם עמיתיי המתרגלים שהחזיקו בדעות שונות משלי. כתוצאה מכך, הכוחות הישנים ניצלו את הפרצות שלנו והיו לנו עוד יותר חיכוכים. המשכתי לטפח בליבי מחשבות שליליות על מתרגלת "א" שלא יכולתי להרפות מהן. לא יכולתי לסבול שאחרים אפילו יזכירו את שמה. כעסתי מאוד ואיבדתי שליטה. לפעמים חשבתי שאני צריכה לדבר איתה ישירות אבל בסופו של דבר, במקום זאת, כל פעם מצאתי את עצמי חוקרת אותה. ניסיתי ללכוד אותה עם השאלות שלי וציפיתי ממנה שתתנצל.

המורה אמר :

"טון הדיבור וטוב  לב יכולים לשנות את לב האדם." (צלילות דעת – יסודות להתקדמות במרץ)

למרות שקראתי את זה הרבה פעמים, לא פעלתי לפי הדרכת המורה. לא הסתכלתי כלפי פנים. שכחתי לגמרי את הנדרים שלי ואת האחריות שלי כתלמידת דאפא. בדיוק כמו המפלגה הקומוניסטית הסינית (המק"ס), תמיד חשבתי שרק אני היא הצודקת.

יום אחד, חשבתי פתאום על המונח "אימות עצמי", והבנתי שזו הבעיה שלי. שמחתי כל כך על שזיהתי את שורש הבעיות שלי, והדלקתי קטורת עבור המורה, וסיפרתי לו על זה. למחרת בבוקר כשישבתי בתרגיל המדיטציה, חשתי שהקשר נשבר, ושהמורה פתר את הבעיה שלי. שמחתי מאוד על כך.

עם זאת, מאחר ולא למדתי את הפא מספיק, לא הייתי מסוגלת להרפות לחלוטין מההחזקה שלי, ולא הייתי מסוגלת להסתכל פנימה כל פעם. לאחר זמן מה, הבעיה הישנה עם מתרגלת "א" צפה ועלתה שוב. היו לי החזקות לסכסוך, למאבקים, לאימות עצמי, לשנאה ולרצון להיות מתוגמלת. לפעמים ההחזקות שלי היו כה חזקות שהן הפכו למכשולים בדרך הטיפוח שלי, אבל לא הוארתי לכך. הכוחות הישנים ניצלו את זה, דבר שהוביל לנזק לדאפא. זה השפיע באופן שלילי על המשפחה שלי, על החברה, ועל היכולת שלי להציל יצורים חיים. היה לזה גם השפעה רעה על מתרגלת "א". באותה תקופה היא נרדפה וסבלה הפסדים גדולים, אך היא המשיכה לשמור על מחשבות נכונות חזקות.

לאחר שהייתה לי תאונת דרכים, כבר לא יכולתי לדאוג לעצמי. מתרגלת "א" אמרה למשפחתה שהיא תשגיח ותדאג לי. זה כל כך נגע בלבי והתחלתי לבכות. החמלה שלה נגעה בי עמוקות. הבנתי שטעיתי. רציתי להודות לה ולהתנצל על ההתנהגות השגויה שלי. החלטתי להיות נחמדה אליה ולעזור לה. אנחנו נעשה את שלושת הדברים יחד היטב.

העליתי רשימה ארוכה של סיבות מדוע נרדפתי: ראשית, לא התמקדתי בלימוד הפא. שנית, לא הסתכלתי פנימה. ההחזקות שלי חסמו את דרכי להשתפר והשפיעו על הדרך אותה בצעתי את שלושת הדברים. שלישית, שמרתי בלב יותר מדי אלמנטים רעילים של תרבות המק"ס, ואיני רחומה כלפי מתרגלים עמיתים. כשמתעוררות בעיות אין בי חמלה. במקום זאת, אני מחפשת סכסוכים, ורוצה לריב. חשבתי שאני תמיד מכובדת וצודקת. זה משפיע על היחסים שלי עם מתרגלים אחרים ומשפיע על התאום והשיפור שלנו כגוף אחד. רביעית, יש לי החזקה חזקה לעשות דברים. הייתי כל כך להוטה לעבוד על פרויקטים של דאפא עד שכמעט שכחתי לאכול, לשתות ולישון, אבל בצעתי את הדברים כמו אדם רגיל. הדבר החשוב ביותר הוא, כיצד להיטמע בפא, ולעשות את שלושת הדברים היטב.