כמה מחשבות על חיפוש פנימה

(Minghui.org)

לאחר קריאת ההרצאה של המורה "הרצאת הפא במנהטן", הייתי מאושרת והתרגשתי מאד. זה גרם לי להרגיש כמו ילדה אבודה שבדיוק מצאה סימן דרך מוכר. כאילו שכבות של ערפל התבהרו, והבעיות הסבוכות שרצו במוחי נפתרו. הבנתי באיזה נתיב עליי ללכת והכל היה שפיר ומובן. עם זאת, הייתי תקועה בנושא אחד ולא הצלחתי להשיג פריצת דרך לאורך זמן מה. בכל פעם כשהתעוררתי בשומעי את השעון המעורר מצלצל, לא הייתי קמה מיד, והייתי נרדמת שוב בתוך כמה שניות. חשתי גם מנומנמת בעת לימוד הפא. כאשר שמתי לב לזאת, הייתי מרגישה יותר טוב במשך כמה ימים. אולם הייתי חוזרת לדרכיי הישנות לאחר מספר ימים. לפעמים, אפילו לא הייתי שומעת את צלצול השעון המעורר. כאשר שיתפתי את ההתנסות שלי עם מתרגלים אחרים, נראה היה כי למתרגלים רבים ישנן בעיות דומות. חלק מהבעיות שלהם היו חמורות וחלקן לא כל כך חמורות. אולי המצב של כל אחד שונה. תמיד חשתי שזה לא בסדר.

יום אחד, פגשתי במתרגלת א' והופתעתי ממצבה הטוב. היא כמעט ולא ישנה, אך לא חשה רדומה בזמן לימוד הפא או בעת שליחת מחשבות נכונות. כאשר לעיתים הייתה מרגישה רדומה, הייתה תופשת תנומה קצרה. שאלתי אותה, "עם שינה כל כך מועטה, אינך חשה עייפות בלילה?" היא ענתה לי, "אם הרוע עומד מולך, האם תוכלי להירדם? אם את רואה אנשים רבים שעומדים לטבוע בשיטפון, האם את יכול להירדם? אני רואה שמתרגלים רבים לא עושים כל פריצת דרך בהתייחס לשליחת מחשבות נכונות במהלך הלילה, לכן אני שולחת יותר מחשבות נכונות וישנה פחות בלילה".

הסיבה שאני לא התקדמתי הייתה, הטיפוח שלי עדיין לא הגיע לקנה המידה הנדרש. אפילו אדם ממוצע יודע ש- "כסף לא יכול לקנות זמן .. המורה מזכיר לנו מדי פעם שזמן הטיפוח שלנו מוגבל. לאמתו של דבר, כל מתרגל ניצל מהגהינום על ידי המורה. ביקום הישן, אנוכיות היא החזקה עקשת של כל מתרגל. אנחנו לא יכולים רק לדבר על היטמעות ב- אמת-חמלה-סובלנות. רק על ידי עמידה בקריטריונים נוכל להתרומם. ההזדמנות לטפח פתוחה בפני כל מתרגל. זה אך ורק תלוי בנו לתפוס את ההזדמנות. ראיתי את המגרעות שלי. נכנסתי לתוך הרגל מגונה שבו נהנתי למתוח את הגב ואת הרגליים ולהמשיך לישון. ראיתי שזה היה רצון והשתקפות של אנוכיות. פחדתי מקשיים. ולא קפצתי מחוץ ליקום הישן. זה נראה לי כדבר פעוט, אבל למעשה זאת הייתה הזנחה של חוסר אחריות כלפי עצמי, והראתה שלא הערכתי את הזדמנות הזאת לטיפוח. הכוחות הישנים פשוט ניצלו את הפירצה שלי. הרגשתי מנומנמת תוך לימוד הפא ושליחת מחשבות נכונות. מה יכולתי לעשות? כמובן, אני חייבת להשתנות. האם אוכל להשתנות כפי שאמרתי שאעשה? קשה להשתנות אם אדם לא נחוש. הסיבה לכך היא שישויות רעות וגורמים רעים בממדים אחרים אורבים מתחת לפני השטח. היה צריך לסלק אותם בעת ששלחתי מחשבות נכונות. אך הם יחזרו לאחר מכן, והדבר ממש תיסכל אותי. זה בגלל שיש לי עדיין החזקות.

לפני זמן מה, מישהו מוועדת השכונה הסמוכה אמר לי שמ"משרד 610" מחפשים אותי כדי לשוחח אתי. הייתי מאד לא רגועה והשבתי, "אני לא אלך. אין לי על מה לדבר איתם". התגובה שלי הייתה נמהרת וללא חמלה. לבסוף, סוכנים מ"משרד 610" הגיעו לביתי. אפשר לדמיין איזה סוג של שיחה הייתה לנו. מצאתי את ההחזקה שלי ללוחמות, שנולדה מתוך השפעתה של תרבות המק"ס (המפלגה הקומוניסטית הסינית). הרגל רע נוסף שהיה לי, לא חשבתי לפני שדיברתי. כאשר שיתפתי את הההתנסויות שלי עם מתרגלים עמיתים ודיברתי על הפאלון גונג עם אנשי ממשל מכל רמות השלטון, לעיתים קרובות דיברתי בלי להפסיק והיתה לי החזקה לשמוע תגובה חיובית. כאשר חיפשתי פנימה, גיליתי גם שיש לי החזקה חזקה מאוד לקנאה, דבר שזיעזע אותי.

טיפחתי במשך למעלה מעשר שנים. נראה לי שרק עכשיו התחלתי לחפש פנימה, למרות שעשיתי זאת לפני כן. לגבי המתרגלת שהזכרתי קודם, מתרגלים אחרים אמרו לעתים קרובות שהיא פעלה היטב בטיפוח. באותה עת החרשתי, אך לא התרשמתי. למרות שלא אמרתי את זה, תמיד הייתי ביקורתית כלפיה. אם אני לא מחפשת באמת פנימה, קשה לגלות שזו אכן קנאה בשילוב עם ההחזקה ללוחמנות. כמו כן גם גיליתי החזקות רבות שקיימות בי, כגון שנאה, ספק, ותאווה. כל ההרגלים האלה שפיתחתי בחברה האנושית נראים לי דברים שטחיים ופעוטים. עם זאת, אני בהחלט צריכה לעשות מאמצים גדולים כדי להיפטר מהם. ועלי לטפח באמצעות לבי.

כאשר כתבתי את המאמר הזה, לא חשתי כל עייפות. אני יודעת שזה היה המורה שעזר לי לסלק את אותן ישויות שגורמות לנו להיות רדומים,

"בגלל שהטיפוח תלוי במאמצים של כל אחד ואילו הטרנספורמציה של הגונג נעשית על-ידי המאסטר." ("ג'ואן פאלון" הרצאה רביעית. "גואן דינג")

כאשר אנו באמת נחושים לטפח, המורה יעזור לנו. כשהסביבה הכוללת טובה יותר, אם הרשע עדיין משתולל כל כך, הסיבה חייבת להיות שיש לנו פרצות שהרוע יכול לנצל. כשנתקלים במצוקות, אנחנו חייבים להירגע ולגלות מהן הפרצות שלנו. עלינו לפעול היטב בכל פעם שיש לנו חלק שעלינו לטפח.

בשל הרמה המוגבלת שלי, ייתכן שמה שהתעוררתי אליו לא כל כך נכון. אני פשוט מרגישה שאני לא יכולה להרפות למרות שאני מתרגלת ותיקה. שלושת הדברים שאנחנו עושים הם הקדושים ביותר ביקום. זוהי ההזדמנות הטובה ביותר שהמורה נתן לנו על מנת לבנות את המוסריות האדירה שלנו.

---