ההתנסויות שלי בטיפוח בעבודה כתובע צבאי

(Minghui.org)

ברכות מאסטר! ברכות מתרגלים עמיתים!

אני תובע צבאי בדרגת קולונל (אלוף משנה) המשרת כמנהל המחלקה המשפטית ביחידה המסונפת למשרד ההגנה הלאומי. הייתי רוצה לשתף את ההתנסויות שלי בטיפוח בעבודה.

1. קבלת הפא

כשהייתי בחטיבת הביניים סבלתי מבעיות כרוניות בקיבה. פעם אחת עקב כאב חמור בקיבה לא יכולתי לעמוד והייתי רתוק למיטה במשך יומיים. ב-1990 התנהלתי בחוסר זהירות כשעסקתי בספורט אתגרי של גלישה תוך דאייה באוויר ונתקלתי בהר תוך צלילה לוליינית. רגלי נשברו במקומות רבים ומיתר הקרסול השמאלי נקרע. אחרי שלושה ניתוחים לקח לי יותר משנה להבריא. אולם עצמותיי כאבו עדיין כל הזמן והיה לי כאב ראש בכל פעם שהשתמשתי במאוורר או מזגן. בקיץ היה עלי ללבוש ז'קט עבה וכובע בחדר ממוזג. בחורף, ידיי ורגליי היו קרים כקרח. אף על פי שטופלתי ברפואה סינית ומערבית בריאותי המשיכה להתדרדר. באותו הזמן הייתי אמור להיות מאושר היות שרק חזרתי מלימודים בחו"ל, הקריירה שלי פרחה והייתה לי אישה טובה ובת חמודה. אולם כל יום הרגשתי מותש וחשתי מרירות לגבי חיי.

בחודש מארס 2001 רופא לרפואה סינית שטיפל בי נתן לי את הספר "ג'ואן פאלון". אחרי שקראתי אותו הייתי מלא יראת כבוד למאסטר שיכול לתאר את האמת של היקום בבירור כל כך ובשפה פשוטה כל כך. קראתי בהתרגשות את הספר מספר פעמים, לפעמים עד מאוחר בלילה.  בראשון במאי התחלתי את סדרת תשעה ימי הרצאות הפא בשין-דיאן שבטאי-פיי. לאחר השיעורים של היום השני כשצעדתי בערב הביתה, הרגשתי שגופי נינוח לחלוטין וכל הכאבים נעלמו. הבנתי שהמאסטר שחרר אותי מזה. הבטתי לשמים והודיתי בשקט למאסטר מעומק לבי.

2. התנסויות בטיפוח בעבודה

לאחר שהשגתי את הפא השתוקקתי לספר לאחרים על השיטה הטובה כל כך. נוסף להצגת הדאפא והבהרת האמת לאנשים, הייתי מתרגל במהלך הפסקת הצהריים במגרש הכדור-סל שהיה בדרך למסעדה, כך שרוב עמיתיי לעבודה הכירו את הדאפא. כתובע צבאי סיפרתי פעם לאדם אחד שנתבע לדין ותרגל דאואיזם על הפאלון גונג ונתתי לו עותק של הספר "ג'ואן פאלון" כשהיה במעצר. בשנה שעברה הוא ביקש מאחד מעמיתיי לספר לי כמה אסיר תודה הוא היה על מה שעשיתי. הוא המשיך לתרגל בכלא.

אחרי שהתחלתי לתרגל את השיטה הפכתי לסובלני יותר במהלך החקירות. פעם חקרתי אלוף משנה אחד שהיה חשוד בדיווחים כוזבים על הוצאות נסיעה ובקבלת שוחד. שמעתי אותו בתשומת לב ורשמתי את ההצהרות שלו. ייתכן שעקב היותו לחוץ מדי מאוחר יותר הוא התאבד, תלה את עצמו באולם השינה. במכתב ההתאבדות שלו ציין שהייתי תובע ישר ביותר.

לפני עשור שתיית אלכוהול בצבא הייתה נפוצה. כשהיו שותים לכבודך, במיוחד הממונים עליך, היה עליך לשתות גם כן. אחרת זה היה נחשב לחוסר נימוס. אני שתיתי לפני שהתחלתי לתרגל ושתייה הפכה למבחן הראשון שלי.

המאסטר אמר ב"גואן פאלון" (הרצאה שביעית):

"אסכולת הבודהא לא מרשה שתיית אלכוהול. האם ראית בודהא מחזיק כד יין? לא. אני אמרתי שאדם לא יוכל לאכול בשר, אבל אחרי שהוא יוותר על ההחזקה בזמן הטיפוח בין אנשים רגילים, זו לא בעיה שהוא יאכל שוב. אבל אחרי שמפסיקים לשתות אלכוהול, על האדם לא לשתות שוב. האם אין גונג בגופם של המתרגלים? גונג בצורות שונות ויכולות על-טבעיות מופיעים על פני גופך וכולם טהורים. ברגע שאתה שותה אלכוהול כולם יעזבו את גופך בבת אחת, "ווּש", באותו רגע לא יישאר בגופך דבר, כי כולם מפחדים מהריח ההוא".

חשבתי שאין דבר רציני יותר, אדיר יותר או קדוש יותר מאשר תרגול דאפא, כך שאיני יכול לחלוטין לשתות עוד. כשהממונים עלי שתו לכבודי הסברתי בשקט שעקב תרגול בדאפא איני שותה. הייתי כל כך נחוש שאחרי זמן מה אף אחד לא כפה עלי לשתות.

לאחר כחצי שנה, הועברתי למשרד התובע הצבאי כתובע ראשי, וכיהנתי כמנהל היחידה המנהלית. שמרתי תמיד על העיקרון של "להתחשב קודם כל באחרים" כדי להקצות משאבים מנהליים. פעם אחת נשברה המדפסת ביחידה אחרת. הוריתי לעובד הכפוף לי לקחת את המדפסת שלי למשרד שלהם, מפני שהם היו ממש זקוקים לה בחקירות שלהם. נוסף לכך ניצלתי כל הזדמנות להבהיר את האמת. לדוגמה, אחרי שעמיתיי לעבודה צפו בתכנית חדשות בטלוויזיה ציינתי בפניהם שסעיף 23 בחוק היסוד של הונג קונג הוא למעשה חלק מחקיקה בה משתמשת המפלגה הקומוניסטית המרושעת כדי לדכא את הפאלון גונג ואת זכויות האדם. כמו כן הזמנתי פרופסור אחד לדבר על הנושא. כתלמיד דאפא הוא כלל כמה אמיתות לגבי הדאפא בדבריו.

ב-2003 הועברתי כקצין משפטי ליחידת רכש בוושינגטון די.סי. עקב מחסור באנשי צוות ציפו מאיתנו תמיד לעבוד יותר. עשיתי כפי שכתוב ב"ג'ואן פאלון" (הרצאה רביעית):

"מאז שהם למדו את הפאלון דאפא שלכם העובדים האלה באים לעבודה מוקדם והולכים מאוחר הביתה. הם עובדים בתשומת לב ובחריצות רבה ואינם בררנים לא משנה איזו משימה הבוס נותן. הם גם אינם מתחרים על רווח אישי".

כשהממונה עלי ביקש ממני לסייע ברכש מסחרי ובעוד עבודה רבה נוספת אחרת, אף פעם לא סירבתי. פעם אחת סיפרתי לו על מסיבת ראש השנה של טלוויזיית NTDTV. הוא אמר לי שהוא עסוק אבל הוא מעריץ אותי ואת הגישה שלי לעבודה ולכן נתן לי כסף לתרום ל- NTDTV.

תועלת מיוחדת נוספת בעבודתי בוושינגטון הייתה האפשרות לשלוח מחשבות נכונות מול השגרירות הסינית. בפעם הראשונה שניסיתי לנהוג לשם, כמה מחשבות רעות עברו במוחי בגלל פחד: "האם אתעה? רק הגעתי לכאן ואינני מכיר את הכבישים. תשכח מזה, אל תלך". "האם יהיו שם סוכנים חשאים שיצלמו אותי?" אולם מייד הבנתי שהכול הן הפרעות. באמצעות מחשבות נכונות גיליתי זאת. במשך יותר משנתיים בוושינגטון, כמעט כל שבת אחר-הצהריים הלכתי לשגרירות הסינית לשלוח מחשבות נכונות ולתרגל את תרגילי הפאלון גונג.

דבר רגיש מאוד הוא כקצין צבאי להשתתף בפעילויות הפגנה נגד המפלגה הקומוניסטית, אבל אני חושב שזה צודק וזוהי המשימה שלנו. אחרי שהממונה עלי שמע מה שעשיתי הוא ייעץ לי לא להתערב בפעילויות פוליטיות, כדי שלא אכנס לצרות ואהרוס את העתיד שלי. סיפרתי לו על הפאלון דאפא, על הרדיפה של המק"ס (המפלגה הקומוניסטית הסינית) ומה שעשינו היה רק להגן על זכויות אדם ולהציל אנשים. מאוחר יותר ב-20 באפריל 2006 אנשים צעקו לעברו של הו ג'ינטאו בזמן נאומו בבית הלבן. כשהממונה עלי קרא על כך הוא ידע שהאירוע קשור לפאלון גונג ושאל אותי מה קרה. סיפרתי לו באופן מפורט על קצירת איברים חיים על ידי המק"ס.

תקופת שרותי במשרד הסתיימה ביולי 2006. כפי שעמיתיי לעבודה נוהגים תמיד לעשות קניתי שלושה כרטיסי נסיעה למשפחתי בסוכנות נסיעות סינית בחו"ל ששולמו בכספי הממשלה. סוכן הנסיעות שלח לי בדואר לאחר מכן צ'ק עמלה על הכרטיסים האלה. ב"ג'ואן פאלון" (הרצאה רביעית) כתוב:

"אני מתרגל. איך אני יכול לבקש לעצמי דבר כזה? כמה דה אצטרך לתת אם אקבל משהו שהגיע אלי בדרך לא ראויה?"

לכן שלחתי את הצ'ק בחזרה ביחד עם מכתב המסביר שכמתרגל אינני יכול לקחת כסף שלא הרווחתי. ביקשתי שאם התשלום היה נמוך מהמצוין בחשבונית, להוציא חשבונית חדשה כדי שהממשלה תשלם פחות. אם זה היה הרווח של הסוכן, אינני יכול לקחת זאת.

אחרי שחזרתי לטייוואן עמיתים רבים לעבודה באמריקה סיפרו לי שמשום שפתרתי קונפליקטים בין אנשי הצוות כשהייתי שם, כולם הסתדרו מצוין ביחד, אבל זה השתנה לאחר שעזבתי. למעשה נהגתי לפי העקרונות של "אמת-חמלה-סובלנות". המאסטר אמר ב"ג'ואן פאלון (הרצאה שלישית):

"אורו של הבודהא זורח בכל מקום ומביא את ההגינות והצדק לשלמות ובהירות".

זו צריכה להיות פעולת השדה האנרגטי של המטפח.

ההחזקה שלי להישגים ותהילה הייתה מבחן גדול. בשנה שהוצבתי באמריקה בני כיתתי בטייוואן החלו בהגשת בקשות לקידום. משמעות הנסיעה שלי לחו"ל הייתה שהפסדתי את ההזדמנות לקידום. שלוש שנים מאוחר יותר כשחזרתי, רוב בני כיתתי קודמו לדרגת קולונל ( אלוף משנה) אבל אני נותרתי עדיין לוטננט קולונל (סגן אלוף). האחרים היו אומרים לי לעתים קרובות: "אתה מומחה ובקי כל כך. אם לא היית בחו"ל התואר היה שלך". כעסתי וקנאתי. ידעתי שזו הייתה ההחזקה שלי לתהילה. כשזה היה קורה הייתי חושב תמיד על הפא. המאסטר אמר ב"ג'ואן פאלון" (הרצאה שביעית):

"אבל כמתרגל אתה בעיקרון נמצא תחת השגחת הפָא-שֶן של המורה. אחרים לא יכולים לקחת ממך את מה ששייך לך גם אם הם רוצים. לכן אנחנו מאמינים בהליכה לפי המהלך הטבעי של הדברים. לפעמים אתה חושב שמשהו שייך לך ואחרים גם אומרים לך שהוא שלך, אבל למעשה הוא לא שלך. אולי אתה מאמין שהוא שלך, אבל לבסוף הוא לא שלך. בדרך זו אפשר לראות אם תוכל להניח אותו. אם לא תוכל להניח אותו אז זאת החזקה וצריך להשתמש בדרך זו כדי לסלק לך את ההחזקה הזאת של אינטרס אישי, זה העניין".

לאחר שלמדתי שוב ושוב את הפא של המאסטר, נטשתי בהדרגה את ההחזקה. ואז הבלתי אפשרי התרחש– קודמתי לדרגת אלוף משנה.

כעת אני מעטר את המשרד האישי שלי כדי לאפשר לאחרים להכיר את הדאפא ואת העובדות. האותיות של "אמת-חמלה-סובלנות" בקליגרפיה נהדרת והציור "קריאת החפים מפשע" מקשטים את הקיר שלי. על השולחן יש חומרי הבהרת אמת ותקליטורים של ה- Shen Yun. לאחרונה ניצלתי את ההזדמנות לתת חינוך משפטי כדי לשלב בהוראה שלי את העקרונות של "אמת-חמלה-סובלנות". זה אִפשר ליותר מ-300 איש ללמוד על הדאפא.

3. סיכום

המאסטר אמר: ב"לימוד הפא בוועידה של 2007 בניו יורק":

"הרגע אמרתי, ודנתי בכך בעבר, שישנם תלמידי דאפא בכל המקצועות ובכל שכבות החברה, ושהם מצילים יצורים חיים, מאמתים את הפא, וממלאים תפקיד של תלמידי דאפא בכל המקצועות המגוונים. ולמעשה, כשאתם מצליחים תוך שאתם בכל מגוון המקצועות לעשות היטב את כל הדברים שעליכם לעשות, אז אתם למעשה מטפחים. המקצועות המגוונים בעולם האנושי הם כולם אתרי טיפוח שמסופקים לכם".

זה ממש הציק לי כשתפקידיי הצבאיים הוחלפו, לפני שקיבלתי את הפא. החלפתי תפקידים 19 פעמים ב-24 שנים. אחרי שקיבלתי את הפא שיניתי תפקידים שונים 9 פעמים ב-11 שנים, אך לא חשבתי יותר שזה מטריד. במקום זאת אני מנצל זאת כהזדמנות לספר לאנשים על הדאפא ועל האמת. אני מתרגל בעבודה שלי, מאמת את הפא, מציל ישויות חיות ואני חש כבוד רב על שאני עושה זאת.

כל הכתוב הם התנסויות שלי בעבודה כתובע צבאי. אם יש משהו בלתי הולם, אנא ציינו זאת. תודה רבה לך מאסטר! תודה לכם עמיתיי המתרגלים!