בין העינויים שהופעלו על מתרגל הפאלון גונג ליאנג שן-שינג עד מותו בכלא הסיני: קיסמי שיניים ננעצו בעפעפיו למנוע שינה

(Minghui.org)

מתרגל הפאלון גונג מר ליאנג שן-שינג ועמיתיו התחברו ב-5 במארס 2002 לטלוויזיית הכבלים בעיר צ'אנג-צ'ון והעלו לשידור קטעי וידיאו הנוגעים לעובדות האמיתיות על הפאלון גונג (בניגוד לתעמולה שהמשטר הפיץ כדי להצדיק את פעולותיו כמו האירוע המבוים של "ההצתה העצמית בכיכר טיאננמן") ולרדיפה שהמשטר מנהל נגדו. בעקבות זאת נעצר ונגזרו עליו 19 שנות מאסר בכלא. מאז שהה בכלא ג'י-לין, כלא טיה-ביי, כלא שי-לינג, וכלא גונג-ג'ו-לינג. בכל מקום עונה באכזריות במכות כל יום, חשמול באלות מחשמלות, מניעת שינה באמצעות קיסמי שיניים שהחזיקו את עפעפיו פתוחים. אחרי 8 שנות מאסר ועינויים אכזריים הגיע לכלא גונג-ג'ו-לינג שם עונה למוות. הוא מת בבית חולים של הכלא באחד במאי 2010 והוא רק בן 46.

להלן עדותו של מתרגל פאלון גונג שהיה כלוא עם מר ליאנג:

אחרי שנגזר עלי עונש כליאה, הועברתי ב-2007 לכלא שי-לינג. זו הייתה התקופה האכזרית ביותר ברדיפת מתרגלי פאלון גונג. הכניסו אותי למחלקה השלישית שם עבד הסוהר הידוע לשמצה יאנג טיה-ג'ון. הסוהרים נהגו לבעוט בי ולהכות אותי באכזריות וכך איבדתי את שיניי והיו לי קשיי אכילה.

בזמן שהותי שם הייתי עד לעינויים שעבר מר ליאנג. אפילו כעת קשה לי לתאר את מלוא האכזריות בה עונה וסבל.

יום יום, בה בעת שכפו על האסירים לעבוד בעבודת עבדים, מר ליאנג עמד מול הקיר כשרגליו כבולות למיטה מבלי יכולת לזוז אפילו קצת. ארבעה אסירים מונו לפקח עליו בקביעות ואפילו לאסירים ששהו עימו בחדר אסור היה ליצור עמו קשר. יום אחד כשניסיתי לקרוא את שמו על הכרטיס שעל מיטתו, אסיר שפיקח עליו חבט בי וקילל אותי. הוא כעס ואמר שאסור לי להביט לעברו של מר ליאנג, לא משנה מה קורה. רק אז הבנתי שזהו ליאנג שן-שינג.

ליאנג שן-שינג, רצה לפקוח את עיניי האזרחים בסין לשקרי התעמולה של המשטר ושילם בחירותו, בסבל אדיר, ובסופו של דבר בחייו

מאחר ולא ביצע כל פשע, סירב מר ליאנג להשתתף בעבודה בכפייה, כך שהסוהרים השתמשו בכל מיני טקטיקות נבזיות לנסות לכפות עליו לוותר על אמונתו, אולם מאמציהם היו לשווא. הסוהרים בכל הכלא תיאמו ביניהם כיצד לרדוף ולענות אותו. ברמה הנמוכה ביותר הציבו את האסירים הפליליים האלימים ביותר לענות אותו, והם אלה שגרמו למותו.

בתחילה הם קשרו אותו למיטה עם חור שדרכו יכול היה לעשות את צרכיו. אבל לאחר מכן הוציאו אותה. כדי להימנע מלעשות צרכיו שתה מר ליאנג לעתים רחוקות. בכל פעם שהאסירים הפליליים היו במצב רוח רע, הם בעטו בו והכו אותו בזעם עד שהרגישו מרוצים. במהלך היום יצאנו לעבודה ולא יכולנו לראות כיצד מענים אותו. כשחזרנו בערב יכולנו לראות רק קצת ממה שסבל.

פעם אחת סירב מר ליאנג להסתפר (ראשם של האסירים גולח אחת לחודש). כדי לכפות עליו לציית האסירים ששמרו עליו חבטו באברי המין שלו. כתוצאה מכך הזיע מאוד ולא יכול היה ללכת. לאחר מכן הכו ובעטו בו עד שהתעייפו. פניו של מר ליאנג דממו. כך נהגו מדי חודש טרם גילחו את ראשו. עקב הרדיפה הארוכה שעבר, שיער ראשו התדלדל, פניו היו חיוורות קולו ניחר והוא היה חלש מאוד. הוא נראה כמו זקן.

לאחר מכן התחלף אחד האסירים השומרים עליו. הוא היה מרושע מאוד ובמקום להצליף במר יאנג פעם ביום, הכה אותו עשרות פעמים ביום.

באפריל 2009 כשסירב ללבוש את מדי הכלא זימנו את כל האסירים השומרים, חבטו בו והכו בו בסוליות נעליהם. סימני סוליה כיסו את גופו מלפנים ומאחור. לאחר מכן גופו התנפח וחבורות גדולות כיסו את גופו. לא היה בכוחי לראות זאת. אחרי כמה ימים של עינויים כאלה להם הייתי עד, לא יכולתי לישון בלילה.

שחזור עינויים: חשמול באלות מחשמלות

הסוהר יאן טיה-ג'ון השתמש באלות מחשמלות לחשמל את מר ליאנג עד שנפל. אחרי זה גררו אותו פנימה וקשרו אותו למיטה ושוב החלה סדרת עינויים. לילה אחד כשיצאתי לשירותים, ראיתי את אחד האסירים השומרים משתמש בקיסמי שיניים כדי לפתוח את עפעפיו של מר ליאנג ולמנוע ממנו שינה. אם היה מנמנם במשך היום, היו חובטים בו. אינני יודע כמה פעמים זה קרה, אחרי שנוכחתי כמה נורא התייחסו אליו כל יום, ידעתי שהוא עבר עוד עינויים כאלה גם כשלא יכולתי לראות.

שחזור עינויים: שימוש בקסמי שיניים לפתוח את העפעפיים כדי למנוע שינה

פעם אחת כשצעק "פאלון דאפא הוא טוב" האסירים ששמרו עליו אחזו בראשו והכו בגרונו בכפות ידיהם ואז בעטו בחזהו באכזריות כשהם פוגעים חמורות בריאותיו. רק כשהיה על סף מוות לקחו אותו לבית החולים. חודש לאחר מכן יצא מכלל סכנה.

ב-2009 מר ליאנג היה נחוש למחות נגד הרדיפה. הסוהרים השתמשו בשיטות שונות כדי לענות אותו ושוב התדרדר מצבו הפיזי. כשחשבו שהוא הולך למות העבירו אותו לכלא ג'י-לין. חודשיים לאחר מכן הגיעו לאוזנינו שמועות שהוא עונה למוות בכלא גונג ג'ו-לינג.

מה שתיעדתי הן רק דוגמאות מעטות למה שמר ליאנג עבר וסבל. דיווחים רבים על עינויים והתעללות במתרגלים אינם ידועים, אבל יום אחד הם ייחשפו במלואם. פעמים רבות כשהייתי עד לסבלו וראיתי את דמעותיו של מר ליאנג גם לבי בכה למענו.

---