כפרי טוב לב מת כתוצאה מעינויים במחנה עבודה בכפייה האן-דאן

(Minghui.org)

מתרגל הפאלון גונג מר וו רווי-שיאנג מהכפר נאן-גואן בפרובינציית הה-ביי נחשב בעיני שכניו כאדם חרוץ, ישר, מעשי וטוב לב. הוא תמיד עזר לאחרים מכל לבו, לא משנה כמה מעייפת הייתה העבודה או מלוכלכת. הוא החל לתרגל פאלון גונג ב-1998 והשתחרר במהירות מהרגלים רעים כמו עישון, שתייה, הימורים והתכתשויות. הוא החמיר עם עצמו והפך לאדם טוב יותר. במשך עשר השנים האחרונות היה אדם בריא.

ב-24 באפריל 2012 נלקח למחנה העבודה בכפייה האן-דאן למשך שנה אחת, אולם לאחר 4 חודשים זימנו הרשויות את המשפחה ודחקו בהם לקחת אותו הביתה. מר וו נפטר ב-18 בינואר 2013.

מר וו רווי-שיאנג

מעצר בלתי חוקי וגזר דין לעבודה בכפייה

ב-23 באפריל 2012 הגיעו לביתו של מר וו שוטרים וסוכני "משרד 610" ועצרו אותו. ביתו עבר חיפוש ווביזה. ביחד איתו נעצרו גם גב' שיה אמאן, מר לי ארגאנג ומר לי באו-הנג.

למחרת נשלח מר וו ביחד עם מר לי למחנה עבודה בכפייה האן-דאן ללא כל הליכים משפטיים חוקיים. גב' שיה נלקחה למחנה עבודה לנשים בפרובינציית הה-ביי.

בדיקות שנערכו לו לפני שנשלח למחנה הראו שהוא בריא לגמרי. כשחקרה אשתו להיכן לקחו אותו שיקר לה מפקד מחלקת ביטחון הפנים המחוזית ואמר שלא הם אלה שעצרו אותו והם אינם יודעים היכן הוא נמצא. אשתו התעקשה תוך בכי, ואמרה שגם אם אינם יודעים היכן הוא ההוראה יצאה מהם. היא סיפרה: "מאז שבעלי החל לתרגל פאלון גונג, הוא לא הימר או התכתש עם אנשים. אבל מאז נלקח אף אחד לא מטפל במטלות משק הבית והעבודה בשדה וגם אמו בת ה-80 זקוקה לטיפולו. אם לא תאמרו לי היכן הוא לא אלך מפה". באי רצון נתנו לה את הצו המורה להעביר את מר וו לעבודה בכפייה, צו שהיה צריך להימסר למשפחה כאשר מר וו נלקח למחנה עבודה.

מעונה במחנה עבודה בכפייה האן-דאן

כדי להשיג "שינוי" ("חינוך מחדש" באמצעות עינויים ושטיפת מוח) בשיעור 100 אחוז, הקים המחנה אגף מיוחד שישתמש בכל אמצעי כדי לכפות על מתרגלים לוותר על אמונתם. מנהל המחנה שכר בריון לענות מתרגלי פאלון גונג ללא הגבלה שאמר למר וו: "הצבא נועד להרוג אנשים ומחנה העבודה נועד לפגוע באנשים. עליך להשתנות לא משנה איך. אם לא, נשתמש עליך בכל מתקן עינויים, כמו 'ספסל הנמר' וקשירה בחבלים. נראה אם תשתנה או לא".

כיוון שסירב לעבור "שינוי" נלקח מר וו לאגף המיוחד. הוא היה נתון כאן לעינויים אכזריים. מנעו ממנו שינה והורו לאסירים לעקוב אחריו מקרוב סביב השעון. מר וו נאלץ לעמוד או לשבת על שרפרף קטן, קיללו אותו ואיימו עליו. אילצו אותו להשתתף ב"שיעורי" שטיפת מוח. אסרו עליו להתקלח, להחליף בגדים או לקבל ביקורים מהמשפחה.

עינויים: ישיבה על שרפרף קטן לפרקי זמן ארוכים

הסוהרים איימו על מר וו באלות מחשמלות והורו לו לכתוב הצהרת חרטה, אבל הוא סירב. הסוהרים כתבו את ההצהרה וניסו להחתים אותו בטביעת אצבע. מר וו לא שיתף פעולה והסוהר תקע את אצבעו של מר וו בשקע החשמל וחשמל אותו.

שחזור עינויים: הזרקה בסמים בלתי ידועים

העינויים על וו התנהלו במשך 10 ימים גם בזריקות בכפייה של סמים בלתי ידועים ובריאותו החלה להתדרדר. מאוחר יותר קראו רשויות המחנה למשפחתו כמה פעמים ודחקו בהם לקחת אותו הביתה.

משפחתו של מר וו הגיעה למחנה למחרת היום כדי לקחת אותו משם. אחד הסוהרים אמר לאחד המתרגלים: "אתה יודע למי מאפשרים להשתחרר לטיפול רפואי? או לאלה שמשלמים סכום גדול של כסף או שלאדם זה יש כשל מערכתי בכל אבריו והם יודעים שהוא הולך למות. מתירים לך לחזור הביתה כדי שלא תמות במחנה. אתה לא תצליח לשרוד גם אם תחזור הביתה".

מר וו חזר לביתו ב-5 בספטמבר 2012 כשגופו הרוס, ומת ב-18 בינואר 2013 כשהוא בשנות ה-50 לחייו. אדם טוב נרצח. חבריו, משפחתו ובני הכפר ביכו אותו כולם.

מר וו לא סיפר הרבה על העינויים שסבל במחנה כדי שמשפחתו לא תסבול, אולם אנו יודעים כמה אכזרית הרדיפה מתך סיפורים של מתרגלים. ידוע על מר יאנג באו-צ'ון שהוזרקו לו סמים שהרסו את המערכת העצבית המרכזית והוא סבל מהתמוטטות נפשית. הוא איבד את רגלו הימנית כתוצאה מעינויים במחנה האם-דאן. מר האו וון-מין נחשף לכל מיני שיטות עינויים כמו האכלה בכפייה, חשמול באלות מחשמלות, מכות תלייה, עמידה לפרקי זמן ארוכים ומניעת שינה. הוא מת ב-2005. למר ג'אנג לי-גואו הוזרקו רעלים, גופו הפך נוקשה והיו לו קשיי הליכה.