רב סמל ראשון מחיל הים בסין מתאר כיצד המשטר רודף אותו 14 שנה משום שהוא מתרגל פאלון גונג

(Minghui.org)

שמי ג'אנג שנג-צ'י, אני בן 45 מלאי-יאנג בפרובינציית שאן-דונג. הייתי רס"ר ביחידת האוויר של חיל הים. מאחר שתרגלתי פאלון גונגנעצרתי ונכלאתי, איבדתי את מקום עבודתי, ונאלצתי לעזוב את ביתי. נעצרתי, עברתי עינויים, נשלחתי למחנות עבודה בכפייה שם גם עברתי שטיפת מוח. רכושי הוחרם ונאסר עלי לצאת מסין.

באביב 1997, כשהתחלתי לתרגל פאלון גונג. עשרות חיילים ביחידה שלי תרגלו פאלון גונג. כולם חיו על-פי העקרונות של "אמת-חמלה-סובלנות", השתחררו מההרגלים הישנים שלהם ועבדו בחריצות כדי להתנהג כאנשים טובים. כל הקצינים והחיילים שהכרתי שיבחו את הפאלון גונג. הם אמרו שהמדינה תהיה בשלום ושלווה אם כל אחד יתרגל פאלון גונג, יעריך את המוסר ויתנהג בחמלה.

בשיטפון הגדול בסין ב-1998, הצבא גייס תרומות בהתאמה למשכורת. היו בינינו מתרגלים שתרמו פי כמה מהנדרש.

לאחר שמשטרו של ג'יאנג דזה-מין החל ביולי 1999 ברדיפת הפאלון גונג, כל אחד נאלץ להביע את עמדתו בעניין הפאלון גונג כדי "לעבור את המבחן".  מתרגלי פאלון גונג סבלו מרדיפה מסוגים שונים. להלן חלק ממה שסבלתי במהלך 14 השנים האחרונות.

1. לאחר מאסר נאלצתי לעבוד בעבודה אזרחית

ב-25 באפריל 1999, אחרי העתירה השקטה בג'ונג-נאן-האי, האווירה ביחידה שלנו הפכה מתוחה. בכירים שונים ניהלו איתנו שיחות. כשהיינו יוצאים מהמחנה מישהו "נלווה" אלינו.

 

הצבא השהה את הבונוסים שלנו ולא אפשר לנו לעבוד בעמדות חשובות. במאי 2000 העבירו אותי ואת שמונת החיילים שהיו עצורים איתי לעבודה אזרחית.

תעודת הדרגה שלי

הייתי כלוא במחנה עבודה בכפייה במשך 3 שנים. שניים מהמתרגלים שהיו עצורים איתי נשלחו פעמיים למחנות עבודה בכפייה לתקופות של 3 שנים בכל פעם. אשתו של אחד המתרגלים נכלאה גם היא במחנה עבודה והם כיום מחוסרי עבודה. טייס מצטיין נענש משום שאשתו תרגלה פאלון גונג: הוא קורקע והועבר לעבודה אזרחית.

2. הפכתי לחסר בית וחסר כל

באוקטובר 2000 הפכתי חסר בית וחסר כל עקב הטרדות מצד בכירי מפלגה מקומיים. באותו זמן כל המדינה הייתה במצב של טרור ושוטרים עצרו בכל מקום מתרגלי פאלון גונג. פגשנו מתרגלים שנאלצו לחיות כחסרי בית. הרדיפה שהם סבלו הייתה איומה. אחרי שבני משפחתה של אחותי השלישית, שהיו מתרגלי פאלון גונג, נסעו לבייג'ינג לעתור למען הפאלון גונג, קשרו אותם השוטרים המקומיים לעמודים ושפכו עליהם מים קרים באמצע החורף. השוטרים החרימו את כל התבואה שלהם, את משק החי, הציוד ודברי ערך רבים.

אני זוכר תקרית מסוימת בכיכר טיאננמן. הגיעה לשם משפחה שמנתה יותר מ-10 אנשים לעתור למען הפאלון גונג. קבוצת בלשים הכו אותם ובעטו בהם עד שנפלו לרצפה. אישה כבת 80 שישבה בכיסא גלגלים מפוחדת חגה במעגלים סביב. המראה הזה נותר חי בזיכרוני גם שנים לאחר מכן.

3. עצור ומעונה

ביוני 2001 נעצרתי על ידי שוטרים. הם כפתו את ידי חזק כל כך שהאזיקים חתכו בבשרי ופרקי ידיי היו חבולים. נשלחתי ישירות למרכז מעצרים, שם קשרו אותי למיטת המוות ועינו אותי במשך כ-20 יום. במהלך ימים אלה חקרו אותי, חישמלו אותי בבטן ובפנים באלות מחשמלות וסטרו על פני בנעלי עור. כשסירבתי לאכול, "האכילו" אותי בכוח ובאכזריות (ראו למטה).

שערי הפך אפור אחרי 3 שנות רדיפה

צלקות על פרק ידי

ביולי 2001 ללא כל הליך משפטי חוקי, גזרו עלי 3 שנות מאסר במחנה עבודה בכפייה וואנג-צ'ון. לא שיתפתי פעולה בבדיקות הפיזיות ועקב כך גררו אותי למכונית והכו אותי באכזריות. הייתי כבר כלוא אז ומעונה במשך חודש. הייתי חלש מאוד ולא היה לי כוח.

4. רדיפה אכזרית במחנה עבודה בכפייה

עינויים אכזריים בהם התנסיתי והייתי עד להם:

מניעת שינה- המחנה מנע ממתרגלי פאלון גונג לישון. הציבו עלינו שמירה ואם עצמנו עיניים הם תקעו בנו מקלות והעירו אותנו. לפעמים הכינו מעין צופר מנייר וצעקו לתוך אוזנינו, או קללו אותנו.

עונש עמידה- המתרגלים נאלצו לעמוד עם פניהם לקיר ללא תזוזה. הרשו לנו לישון רק שעתיים ביממה.

ישיבה על שרפרף קטן- אם לא הצליחו "לשנות" אותנו, אילצו אותנו לשבת על שרפרף קטן מעץ במשך יותר מ-20 שעות ביממה. לבסוף עורם של המתרגלים נרקב.

שחזור עינויים: האכלה בכפייה

האכלה בכפייה- על מתרגלים שפתחו בשביתת רעב כפו אכילה. הם פתחו את הפה באמצעות פלייר ושיניהם של מתרגלים נשברו כתוצאה מכך והם דיממו. היו מתרגלים שהאכילו אותם בכפייה פעמים רבות.

שחזור עינויים: תלייה בידיים כפותות למעקות ברזל של המיטות

התלייה הגדולה-  תלו אותנו בידיים כפותות ופרושות לצדדים על מעקות הברזל של המיטות. את הרגלים כפתו לרגלי המיטה. היו מתרגלים שעינו אותם עד מוות בעינוי זה.

עבודת עבדים- היה עלינו לעבוד במשך 15 עד 18 שעות כל יום. עבדנו בסביבה עם רעלים. אם סיימנו את מכסת העבודה לא הרשו לנו לישון. היו מתרגלים שמתו כתוצאה מעייפות קיצונית.

שטיפת מוח אכזרית- כפו עלי לכתוב מכתבי "חשיפה וביקורת" על הפאלון גונג. נאלצנו לצפות בתכניות המכפישות את הפאלון גונג ואת המתרגלים.

מניעת זכויות ביקור ותקשורת אחרת עם המשפחה- ממתרגלים שלא עברו שינוי מנעו ביקורי משפחה ולא אפשרו להם צורת תקשורת כלשהי.

5. הטרידו אותנו והחרימו את רכושנו

בסוף 2003 שוחררתי ממחנה העבודה. "משרד 610" לקח אותי למרכז שטיפת מוח וסחט ממני 500 יואן דמי שהייה. מה שהחרימו מאיתנו נכנס לכיסם של השוטרים והסוהרים. הם היו עוצרים לעתים קרובות אנשים מבוגרים ואלצו את משפחתם לשלם בין 2,000 ל-3,000 יואן דמי שהייה במעצר. הם לקחו את הכסף לעצמם ובזבזו אותו על אוכל, אלכוהול, פרוצות והימורים. במאי 2010 "משרד 610" עצר את הנהג שלי משך שבוע והחזיק במכוניתי במשך יותר מחודשיים. מכוניתי לא הוחזרה עד ששכרתי עורך דין והגשתי תביעה. במשך הזמן הזה הפסדתי 50,000 יואן".

6. איסור יציאה מהארץ

בדצמבר 2011 הגשתי בקשה לדרכון לנסיעת עסקים. נאמר לי שלא מנפיקים דרכון למתרגלי פאלון גונג. אם מתרגל זקוק לדרכון עליו לקבל אישור מביטחון הפנים ומ"משרד 610" נגשתי לברר מיהו האדם האחראי על כך וקיבלתי מכות. בכל תקופה שהיו בה אירועים הנחשבים לרגישים מבחינה פוליטית, המשטרה הייתה שולחת אנשים להטריד אותי.

כל מה שתיארתי זה רק חלק ממה שסבלתי בעשור האחרון. אני פונה בקריאה לכל האנשים טובי הלב ובעלי חוש לצדק ולארגוני זכויות אדם בכל המדינות לעזור בעצירת הרדיפה ולסיים את רמיסת זכויות האדם בסין.