כלא גאנג-ביי מטייח את העובדה שעינו שם את בעלי למוות

(Minghui.org)

---

שמי צ'ן לי-יאן. אני בת 40. התחלתי לתרגל פאלון גונג ב-1995 יחד עם בעלי לי שי-וואנג. בעלי נעצר ב-2010 משום שהוא מתרגל של פאלון גונג ומשום שהוא סיפר לאנשים את האמת לגבי הפאלון גונג [הסותרת את תעמולת השיטנה של המשטר בסין]. זאת חרף העובדה שסעיפים 35 ו-36 בחוקה הסינית מבטיחים את חירות הדיבור והאמונה הרוחנית של האזרחים.

בעלי מת ב-2011, לאחר 10 ימי מאסר בכלא טיאן-ג'ין. רשויות הכלא טוענות שהוא מת בבית חולים, אבל בתחילת 2013 קיבלתי מידע ממקורות מהימנים בתוך הכלא שהיא בעצם עונה למוות בתוך הכלא.

לא מעצר ראשון

לאחר שהמפלגה הקומוניסטית הסינית (מק"ס) החלה בדיכוי הפאלון גונג ביולי 1999, בעלי ואני הבהרנו את העובדות האמיתיות לאנשים וחילקנו חומר שבו עובדות חשובות לגבי הפאלון גונג. בשל כך בעלי נעצר ב-16 במאי 2001 ונידון לשמונה שנות מאסר. אני נעצרתי בנובמבר 2001 וגזרו עליי חמש שנות מאסר. התאחדנו מחדש רק אחרי שבעלי שוחרר ב-16 במאי 2009. שוב יכולנו סוף סוף לקרוא את הספרים של הפאלון גונג ולבצע את התרגילים ביחד. התחלנו להבהיר את העובדות לגבי הפאלון גונג מחדש כדי לעזור לאנשים לצאת מהשקרים שהמק"ס טוותה כדי להצדיק את הדיכוי חסר הרחמים שלה נגד הפאלון גונג.

נעצרנו שוב [באופן בלתי חוקי] ב-21 בדצמבר 2010 כשסיפרנו על הפאלון גונג, והוחזקנו במשך מספר חודשים במרכז מעצרים. למרות שהמשטרה לא יכלה למצוא שום ראיות כדי לתבוע אותנו, נשפטנו וקיבלנו גזרי דין: אני לשנת מאסר במחנה עבודה בכפייה, ובעלה לשמונה שנים בכלא גאנג-ביי בטיאן-ג'ין הידוע גם ככלא בין-האי.

בעלי מת עשרה ימים אחרי שהגיע לכלא. ידעתי שהוא בוודאי עונה בכל מיני צורות עינויים, כי ראיתי על גופתו סימנים רבים לכך. העליתי שאלות רבות לגבי מותו, אך רשויות הכלא לא ענו על אף אחת מהן. הם אמרו לי לחתום על ייפוי כוח כך שאחותו של בעלי תוכל לארגן את סידורי ההלוויה משום שאני הייתי עצורה במחנה עבודה בכפייה. לא רציתי שגופתו תישרף משום שרציתי לחכות עד שאשתחרר כדי לארגן את ההלוויה. אבל הרשויות שרפו את גופתו ללא אישורי. הן גם הגיעו לסידור עם אחותי שישלמו לי 350,000 יואן כפיצוי בתנאי שלא אצור שום קשר עם אף אחד באשר למותו של בעלי.

ב-18 במארס 2013 שמעתי ממקורות מהימנים בכלא שבעלי עונה עד מוות בכלא. אחרי שהרגו אותו, הסוהרים נתנו לאסיר פלילי להזריק לגופה של בעלי חומר מסוים ליצור אשליה שהוא עדיין חי. האסיר התחלחל כשראה את עיני בעלי המת נפתחות לרווחה ואת בשרו נעשה ארגמני.

היו שלושה סוהרים במשמרת בזמן ההוא. אחד פוטר למרות שסיפרו לכולם שהוא התפטר. שני הסוהרים האחרים הועברו למקום אחר. את הגופה אפילו שלחו לבית חולים שין-שנג לכביכול "החייאה". קצין הביטחון ציין על המסמך: "גופה אחת נשלחה מהכלא" אבל הרשויות אמרו לו לשנות את לשון המסמך ל: "אסיר אחד נשלח לבית חולים". דונג, הרופא התורן בבית החולים שין-שנג אפילו ניפק מסמך מזויף הטוען שבעלי מת שעה אחרי ניסיון ההחייאה.

לפני ששוחררתי ממחנה העבודה בכפייה, בכירים מהנהלת הכלא ומהנהלת מחנה העבודה בכפייה ניהלו אתי "שיחות", כשהם מאיימים עליי שלא לעתור לרשויות בעניין מות בעלי, או שאני אשא בתוצאות.

כשאני עוזבת את הבית עוקבים אחריי שוטרים, וגיליתי שקו הטלפון שלי מצותת. עקבו אחריי אפילו כשנסעתי לעיר הולדתי. השוטרים בעיר הולדתי אמרו לי "קיבלנו הודעה ברגע שהגעת לכאן". ברור שהמשטרה פוחדת שאנסה לחשוף את האמת לגבי מות בעלי ולדרוש שייעשה צדק.

אני קוראת לצדק לבעלי. זכותי לדעת איך הוא מת ולשאוף להביא את אלו האחראים למותו לדין צדק.