(Minghui.org)

"כל הדלתות והחלונות היו שבורים, כל החזירים והחמורים נגנבו, אפילו את 11 התרנגולות שהטילו ביצים הרגו ולקחו את ביציהן. כל כלי העבודה של החווה והכלים לשימוש יום יומי נעלמו ואת הפריטים שלא יכלו לקחת הרסו. אפילו גרגר דגן אחד לא נותר..." זה מה שראתה גב' ואנג ג'י-לי כשחזרה לביתה בכפר ג'אי-דזי. הפושעים היו כולם שוטרים ואנשי הרשות המקומיים ששדדו את גב' ואנג משום היותה מתרגלת פאלון גונג.

לגב' ואנג ימלאו השנה 59, אשת כפר טיפוסית. חרף כל האיומים, המעצרים והעינויים היא סירבה לוותר על אמונתה והמשיכה לעתור באופן חוקי לרשויות שיפסיקו את הרדיפה נגד הפאלון גונג. במשך שנים פקידי הרשות והמשטרה הכו אותה, שדדו אותה, כלאו אותה, וסחטו ממשפחתה סכומי כסף.

היא החלה לתרגל פאלון גונג ב-1996 והבריאה פיזית ונפשית מכל מחלותיה, והיו לה יחסים טובים עם בני משפחתה ושכניה.

עם תחילת הרדיפה נגד הפאלון גונג ב-1999, ידעה גב' ואנג שלא יכול להיות שהמתרגלים ביצעו פשעים כלשהם. היא נסעה באפריל 2001 לבייג'ינג עם כמה מתרגלים כדי לעתור למען הפאלון גונג. היא ועמיתיה נאסרו בכיכר טיאננמן ובבעיטות הוכנסו בכוח למכונית משטרה. הם הועברו למרכז מעצרים.

במרכז המעצרים פינג-גו עברה גב' ואנג עינויים חמורים. הסוהרים משכו אותה בשיערה, הטיחו את ראשה בקיר וברצפה, דחפו אותה, הכו אותה ובעטו בה. היא פתחה בשביתת רעב כדי למחות על הרדיפה. הסוהרים כפתו את ידיה מאחורי גבה, משכו בשיערה, רמסו את רגליה ובכוח החדירו צינורית לתוך אפה עד לקיבה. הם שפכו לתוך הצינורית אבקת חלב שפג תוקפה. היא לא יכלה לזוז, הקיאה קצף לבן וכמעט נחנקה. כדי שלא יוכלו להקיא את החומרים שהחדירו להם בכוח היו מאלצים את המתרגלים לצעוד סביב המגרש. גב' ואנג הוכתה שוב משום שחשבו שהיא הולכת לאט מדי.

אחרי 11 יום במרכז המעצרים הועברה גב' ואנג במכונית למרכז לשטיפת מוח, כשהיא  מלווה בשני בכירים מהרשות המחוזית שבעטו בה בכוח בגב התחתון כשיצאה מהמכונית. בכל פעם כשסירבה לשתף פעולה במהלך השיעורים היו מכים אותה. במשך כל הלילה עינו אותה בצורה חמורה כשהם סוטרים לה ובועטים בה. לאחר מכן עינו אותה במשך 3 ימים, הכו אותה במקל עשוי מתכת ושאלו אותה אם היא עדיין רוצה לתרגל פאלון גונג , אם היא עדיין רוצה לנסוע לבייג'ינג. שחררו אותה לביתה רק לאחר שסחטו ממשפחתה 13,000 יואן.

 

שחזור עינויים: מאכילים מתרגלת בכפייה

כשהגיעה הביתה גילתה שביתה נבזז על ידי שוטרי הרשות.  כמו כן אילץ מנהיג הכפר את גב' וואנג ומתרגלים נוספים להגיע כל יום למשרד הסניף של המפלגה בכפר למפגשי "חינוך מחדש" (שטיפת מוח). לאחר מכן הגיעו לביתם אנשים מטעם הרשות להקליט הוכחות שהם אכן עברו שינוי. גב' ואנג סירבה בכל תוקף לשתף פעולה. יו"ר סניף המפלגה בכפר הורה לה לכתוב "הצהרת ערבות" (הצהרת ויתור על הפאלון גונג מכל וכול, השמצתו, הבטחה לא להיפגש עם מתרגלי פאלון גונג, ועוד) ונעל אותה ביחד עם מתרגלים אחרים במתקן לשטיפת מוח למשך זמן רב. כל אחד מהמתרגלים התבקש להמציא 5 אנשים שיערבו למה שנכתב ב"הצהרת הערבות" מה שהיה למעשה לסבך גם אנשים אחרים בעניין.

ב-2002 ביקרה גב' ואנג את בנה בבייג'ינג. בכירי הרשות המקומית במחוז מגוריה עקבו אחריה לשם ואלצו אותה לכתוב הצהרת ערבות לא ללכת לכיכר טיאאנמן לעתור שם. גם בנה סבל מהטרדות זדוניות.

ביוני 2005 שוב ערכו חיפוש בביתה, החרימו ספר של השיטה ושלחו אותה שוב למשך 7 ימים למתקן לשטיפת מוח.

באוקטובר 2007 נעצרה שוב לאחר שהפלילו אותה. היא נלקחה לתחנת המשטרה שם כפתו את ידיה למיטה במשך כל הלילה. לאחר מכן נשלחה למרכז מעצרים במחוז יי. גב' וואנג פתחה בשביתת רעב. יומיים לאחר מכן הועברה למחנה עבודה בכפייה לנשים בעיר שי-ג'יא-הואנג. במחנה סירבו לקבלה בגלל מצבה הגופני הירוד. היא שוחרר רק לאחר שמשפחתה שילמה 7,000 יואן עבורה.

באוקטובר 2009 כשערכו שוב חיפוש בביתה בעלה התעלף מהמתח בו היה שרוי. גב' ואנג לקחה את בעלה לבית החולים ובכך ניצלה ממאסר. אולם בכירי הרשות רדפו אחריה לשם והורו לה לכתוב "הצהרת ערבות".

עקב הטרדות ואיומים התפתחו אצל גב' ואנג תסמיני מחלה. בסבב הבא של הרדיפה נגדה גזרו עליה שנת מאסר. כדי להימנע מהמשך רדיפה, עזבה גב' ואנג את ביתה עם תום תקופת מאסרה. סוכני "משרד 610" ביחד עם המשטרה איימו על המשפחה ולחצו עליהם למצוא אותה. גב' ואנג חזרה הביתה ונעצרה על ידי בכירים ממחוז יי שסחטו 5,000 יואן ממשפחתה וגזרו עליה 5 שנות מאסר במקום מרוחק מחוץ למחוז (להפריד אותה מביקורי משפחה).

לאורך 10 השנים האחרונות מנהיגים ובכירי מפלגה מקומיים באו לביתה של גב' ואנג שוב ושוב והפכו את חייה וחיי משפחתה לגיהינום פיזי ונפשי.