מורה בגמלאות חושפת פשעים ועינויים במחנה העבודה בכפייה צ'יאן-ג'ין

(Minghui.org)

הגב' פאנג גווי-לנג, בת ה-60, מורה בגמלאות מהעיר שואנג-צ'ן בפרובינציית היי-לונג-ג'יאנג. היא נעצרה באופן בלתי חוקי בשנת 2011 בגלל שהיא מתרגלת פאלון גונג והיא נידונה לשנה וחצי של עבודה בכפייה. היא נשלחה למעצר במחנה העבודה בכפייה צ'יאן-ג'ין שבעיר בחרבין, בו סבלה מעינויים אכזריים, כמו פגיעה באלות חשמליות, חשיפה לקור קיצוני, מכות אכזריות והלעטה בכפייה. היא בקושי נותרה בחיים.

מחנה העבודה בכפייה צ'יאן-ג'ין נקרא עכשיו מרכז גמילה, אבל עדיין מבוצעים את אותם הפשעים.

להלן סיפורה של הגב' פאנג על הרדיפה האכזרית ממנה סבלה במחנה העבודה בכפייה צ'יאן-ג'ין:

"שמי פאנג גווי-לנג. אני בת 60 ומורה בגמלאות מהמרכז לחינוך המקצועי שואנג-צ'ן. נעצרתי ב-13 בנובמבר 2011 בעת בקרתי בביתו של חבר. נשלחתי לבית המעצר השני בחרבין. שלושים ושבעה ימים לאחר מכן, ב-20 בדצמבר 2011, העבירו אותי למחנה העבודה בכפייה צ'יאן-ג'ין.

צעקות מחדר החקירות

תחילה צירפו אותי לצוות האימון המרוכז. שבעה עשר מאתנו עמדו בשורה. נחקרנו בזו אחר זו והופעל עלינו לחץ לוותר על הפאלון גונג. שמענו מחדר החקירות את הצרחות של אלו שעונו.

ביום השני, ראש צוות ואנג מין הביאה אותי למשרד הסוהרות, שבו נכחו גם סגן ראש הצוות ליו צ'אנג והסוהרת קונג ג'י-שיו. ואנג החזיקה בידה אלה חשמלית וניסתה להכריח אותי לכתוב מכתב ויתור על הפאלון גונג. סירבתי. אמרתי להן שפאלון גונג הוא טוב ושהוא מיטיב עם משפחות ועם החברה.

וואנג סטרה לי יותר מ-20 פעם. ואז היא פגעה עם אלה חשמלית בצווארי, בידיי ובפניי. קונג ג'י-שיו וליו צ'אנג דחפו אותי למטה אל הקרקע. קונג עיוותה את פרק כף היד שלי והתיישבה על הפנים שלי. הרגשתי שאני נחנקת ונאלצתי להשתמש בכל כוחי כדי להורידה ממני. יו עיקמה את הקרסול שלי. וואנג בעטה בי בבטן כל כך חזק שלא יכולתי לנשום בשל הכאב הקיצוני. ואז היא בעטה שוב ברגלי הימנית והורתה לליו קונג להפשיט אותי מבגדיי. הרגשתי כל כך מושפלת שלא יכולתי לסבול את זה יותר. בניגוד למצפוני, כתבתי את ההצהרה.

למחרת בבוקר, התחרטתי על מה שעשיתי ואמרתי לליו: "כל מה שכתבתי, מבוטל. פאלון גונג הוא טוב. "ליו סיפרה לוואנג את מה שאמרתי. בשעות אחר הצהריים של ה-27 בדצמבר 2011, ואנג קראה לי למשרדה וזימנה גם שלוש אסירות פליליות – ג'או באו-שיאנג, יו היי-פינג וג'ואו צ'נג-רונג – היא אמרה לי לחזור על מה שאמרתי לליו, ואני חזרתי על כך. וואנג התפרצה בזעם וסטרה לי יותר מ-20 פעם. היא חישמלה אותי עם אלה חשמלית על פניי, על הגבות שלי ועל צווארי. שלוש האסירות החלו להכות אותי ולבעוט בי. הרגשתי סחרחורת ושמעתי רעשים בראשי, פי היה נפוח.

וואנג הורתה להם להפשיט אותי מבגדיי, השאירו עלי רק את בגדיי התחתונים. הן משכו אותי לשירותים וזרקו אותי על רצפת הבטון, שפכו מים קרים על ראשי ועל כל גופי ופתחו את החלונות כדי שאקפא. ואנג היכתה אותי באלה החשמלית בגבי בזמן שכל גופי היה רטוב. היא המשיכה כך יותר מ-20 דקות, כשהיא מקללת אותי. כשחזרתי וניסיתי ללבוש את בגדיי, כל גופי רעד ולא הייתי מסוגלת לעמוד על הרגליים. הפינה הפנימית של בעיני השמאלית דיממה והשפתיים שלי התהפכו. כפות רגליי נפצעו ולא הייתי מסוגלת ללכת כראוי. ידיי היו מכוסות חבורות.

סוהרת: "אנחנו נאפשר לך להישאר בחיים כדי לגרום לך לעוד יותר סבל"

ב-19 בינואר, 2012העבירו אותי למחלקה השנייה. ראש המחלקה וואנג שיאו-וויי ניסתה להכריח אותי לדקלם את כללי מחנה עבודה. כשסירבתי, וואנג והסוהרת וו באו-יון קראו לי לחדר של הסוהרות ולחצו עליי כדי שאשמיץ את הפאלון גונג. סירבתי. לאחר מכן הם החלו לבעוט בי ולהכות אותי. הם בכוונה בעטו ברגל הפצועה שלי. הן סטרו לי בפנים יותר מתריסר פעמים. הם איימו לענות אותי עם מכשירי עינויים שונים. הייתי על סף התמוטטות נפשית.

בסביבות ה-30 במרס 2012, הסוהרת קונג ג'ילי הביאה אותי לחדר הסוהרות שם המתינו הסוהרות וואנג שיאו-וויי, וו באו-יון, ג'או שו-אנג, לי פיי-הואי, לו שו-בין וואנג מיי-יינג. הם לחצו עליי לוותר על הפאלון גונג. כשסירבתי, הם כולן קפצו עליי ודחפו אותי לקרקע. הם קשרו את ידי ולאחר מכן תלו אותי לחלקו העליון של מיטה. ואנג תקעה אלה חשמלית מתחת לחולצה שלי שפגעה בבטני. היא משכה את המכנסיים שלי עד לברכיים ופגעב בי עם האלה בברכיים. לאחר מכן היא חלצה ממני את הנעליים ואת הגרביים כדי לחשמל את כפות רגליי עם האלה החשמלית. מאוחר יותר הם אילצו אותי להישאר במצב של כריעה ואחר כך קשרו אותי לרדיאטור.

כאשר הסוהרות קונג ג'י-לי ווו או-יון היו בתפקיד, הן לא אפשרו לי להשתמש בשירותים. הייתי בשביתת רעב במשך 11 ימים במחאה על ההתעללות. וואנג ביקשה מסגנית ראש המרפאה של מחנה העבודה להלעיט אותי בכפייה בכל יום.

בכל בוקר, הלעיטו אותי בכפייה במשך יותר מ-20 דקות. הן הכניסו צינור דרך אחד מנחיריי לבטני ולאחר מכן הוציאו אותו והכניסו אותו לתוך הנחיר השני. הן כל הזמן החליפו בין הנחיריים. לא יכולתי לנשום. אחר הצהריים, הן הלעיטו אותי בכוח במשך 30 דקות. אחרי שהפסקתי את שביתת הרעב, הן מנעו ממני שינה. הם קשרו אותי לרדיאטור, כך שיכולתי רק לכרוע או לעמוד. לא הרשו לי לישון במשך שמונה ימים רצופים. ואנג שיאו-וויי איימה עלי, "אנחנו לא ניתן לך למות. אנו נאפשר לך להישאר בחיים כדי לגרום לך ליותר סבל".

נשלחתי בחזרה לתא שלי ב-7 במרץ, 2012. יום אחד, הסוהרת הואו פין הורתה לי להתייצב במשרד הסוהרות בגלל שסירבתי לדקלם את כללי מחנה העבודה. היא פגעה בגבי באלה חשמלית והיכתה בזרועותיי עם האלה. לא הייתי מסוגלת להזיז את ידיי אחרי המכות.

יום אחד בסוף מאי, ליו ג'יאן-גוו וואנג מאי-צ'י ממרפאת מחנה העבודה מדדו לי את לחץ הדם. הן אמרו שהמכשיר הראה 220 והסבירו לי שיש לי בעיה בלב ואילצו אותי ליטול מדי יום תרופות לא מוכרות, עד אמצע ספטמבר 2012. במשך השנה וחצי שהייתי במעצר מזוני כלל רק לחמניות מאודות ומרק כרוב. גופי סבל מתת תזונה ושיערי הלבין.

שוחררתי מהמעצר ב-19 במאי 2013. אני מאוד מקווה שכל הסוהרות יידעו להבחין בין טוב לרע ויתחרטו על מעשיהן הרעים".

שמות מבצעות הפשעים מפורטים במאמר בשפה האנגלית: http://en.minghui.org/html/articles/2013/7/12/141019.html