קוראת להציל את בעלה ואת בתה מהתעללות ושטיפת מוח

(Minghui.org)

במקור חששתי לדבר או לכתוב על המקרה קורע הלב של רדיפת המשפחה שלי. פקידים מ"משרד 610" איימו עליי: "אם תפרסמי את השיחה בינינו באתר האינטרנט מינג-הוויי, אנחנו נעצור אותך מיד". דו גין-ניו המנהל המחוזי ב"משרד 610" חקר אותי, "מי פרסם את המאמרים במינג-הוויי? אם לא תספרי לנו, לא ניתן לך ללכת הביתה".

מצבם של בעלי ובתי הוא קורע לב. כשבעלי נלקח בגלל היותו מתרגל פאלון דאפא, ראיתי בפניו את האכזבה ואת העצב. לבי כואב כשאני נזכרת במחזה. בתי סבלה מצוקה כה גדולה עד שהחלה ליטול מדי יום תרופה. אבל הייתה זו רק ההתחלה. המצב הפך להיות יותר ויותר גרוע עבורנו.

אני כבר לא יכולה לשאת זאת מבלי לדבר. תחילה פחדתי ואז שאלתי את עצמי, "איפה חוש המוסר שלי?" עלי לחשוף את האמת ולפנות לאנשים רחומים בבקשת עזרה בהצלת בתי ובעלי. אלו שני אנשים ישרי דרך ומאוד אדיבים. מדוע אני מפחדת לדבר בגלוי?

שמי הוא שיה צ'נג-שין. אני גרה בבית מספר 8 ברחוב יונג-טונג בעיר צ'נג-דו, במחוז סי-צ'ואן. לפנים היה בעלי, ג'יאנג דזונג-לין, מנהל מכון מינג-יואן לחקר האדריכלות בעיר צ'נג-דו. בעלי ובתי, ג'יאנג ג'ו-גיון, עצורים במשך למעלה משישה חודשים במרכז לשטיפת מוח שין-ג'ין, והיו נתונים לסבל בלתי אנושי. אני קוראת לכל האנשים הטובים לסייע כדי להציל אותם!

תמונה: שיה צ'נג-שן עם בעלה, ג'אנג דזונג-לין העצור כעת במרכז לשטיפת מוח יחד עם בתם

 

אחרי סיום ריצוי מאסרו הבעל לא שוחרר, רעייתו והבת נעצרו כשבאו לבקר אותו

אחרי שהסתיימה תקופת המאסר שנקצבה באופן לא חוקי לג'יאנג דזונג-לי ב-15 באוקטובר, 2012, תקופה של 5 שנים, לא שחררו אותו. קציני משטרה בשיתוף פעולה עם "משרד 610" העבירו אותו ישירות מכלא דה-יאנג למרכז לשטיפת מוח שין-ג'ין. עד עצם היום הזה לא הגיעה שום הודעה משפטית למשפחה על העברתו.

המרכז לשטיפת המוח שין-ג'ין משמש לרדוף, לענות ולשטוף את מוחם של מתרגלי פאלון גונג. שבעה מתרגלים נרדפו למוות במרכז הזה לשטיפת המוח. כדי להשיג את מטרת מה שמכונה "שינוי" של מתרגלי הפאלון גונג ["חינוך מחדש" שלהם כדי שיוותרו על אמונתם], במרכז נוקטים באמצעים נתעבים שונים כולל שקרים, איומים, הרעלה, קללות, ווליום חזק בעת שידור שטיפות המוח, אלימות וכו' באופן המקסימלי. מה שמכונה "שינוי" של מתרגלי פאלון גונג הוא סוג של שליטה רעה על הנפש והמחשבה של האדם.

בתי ואני ניגשנו למרכז לשטיפת מוח בליווי מספר קרובי משפחה וחברים ב-22 בדצמבר 2012, כדי לבקש את שחרורו של בעלי, אבל המרכז לשטיפת המוח סירב לאפשר לנו לראות את בעלי. מנהל המרכז לשטיפת המוח, אמר שהוא מוכן לאפשר לנו לבקר אותו, אך זו הייתה תחבולה כי אחרי שהגענו כלאו את כל אחת מאתנו בחדרים נפרדים. בתי ואני הופרדנו בכוח ונעצרנו. כאשר השוטר הפריד ממני את בתי, ראיתי אותו דוחף אותה בגסות לקרקע.

כל שלושת בני המשפחה שהיו איתי נכלאו אף הם במרכז לשטיפת המוח, וכולנו בילינו את חג שנת הירח 2013 החדשה כלואים שם.

בתי סבלה התעללות לא אנושית

לפני שעזבתי את המרכז לשטיפת המוח שבו הוחזקתי, ניתן לי לפגוש בחטף את בתי שלוש פעמים בלבד. בפעם הראשונה, היא לא יכלה להפסיק לבכות. שפתיה היו אפורות, וכששאלתי מדוע שפתיה נראות כך, היא השיבה שלא אכלה במשך כמה ימים.

בפעם השנייה, צווארה היה נוקשה והיא יכלה בקושי לעשות עמו תנועה קטנה מאוד. אני בטוחה שזה היה כתוצאה מעינויים.

ימים ספורים לפני שעזבתי את המרכז לשטיפת המוח, ראיתי את בתי בפעם השלישית. היא סיפרה לי שהיא סבלה מאותם עינויים אכזריים ממנה סבלה מתרגלת הפאלון גונג גב' ג'אנג מין.

על פי הדיווחים באתר האינטרנט מינג-הווי, הגב' ג'אנג סבלה מעינויים נפשיים ופיזיים הכוללים עינוי "הלעטה בכפייה" כשהיא קשורה ל"מיטת מוות". גופה לא יכול היה לזוז כלל: ידיה, שוקיה ורגליה היו קשורים ללוח עץ. צינור הוכנס לתוך הבטן שלה. בגופה גם הוכנס צינור לאיסוף שתן. הלעטה ברוטלית זו נמשכה כמה ימים וכמה לילות. תרופות לא ידועות הוזרקו לתוך הוריד וגרמו לבריאותה של גב' ג'אן להתדרדר עוד יותר מהר, עד למצב בו הגב' ג'אן הפכה בסוף ממש נכה נפשית.

תמונה: שחזור עינוי: האכלה אכזרית בכפייה

איומים והונאה - אמצעי מקובל לשטיפת המוח

במהלך מעצרי, הסוהרים שם האיצו בי שוב ושוב לכתוב את מה שמכונה "הצהרת חרטה" וניצלו את מצבי הנפשי, ודאגתי וגעגועיי לבתי. הם אמרו לי שברגע שאכתוב את הצהרת החרטה יאפשרו לי לראות את בתי. אבל אחרי שכתבתי אותה, הם האשימו אותי שההצהרה אינה תואמת את הדרישות שלהם, ועדיין לא נתנו לי לראות אותה.

ב-15 בינואר 2013, וואנג שיו-צ'ין וחבורתו הכריחו אותי להעתיק בכתב ידי את ארבעת "ההצהרות" המגנות את הפאלון גונג ולוודא שאכתוב "אוותר על תרגול פאלון גונג". אחרי כן נדרשתי לשכנע את בתי "להשתנות" אף היא.

במהלך תקופת שטיפת המוח, שיה לה-ג'יה (הידוע גם כמנהל דו) מ"משרד 610", יחד עם צוות המרכז, הזהירו אותי שוב ושוב שלא ליצור קשר עם כל מי שמתרגל פאלון גונג ושלא לפרסם שום הצהרות חגיגיות באתר האינטרנט מינג-הוויי.

סוהרים מהמרכז לשטיפת המוח ליוו אותי לביתי ב-7 בפברואר 2013 רק כדי לקחת איתם למרכז לשטיפת המוח את כל הכסף המזומן שהיה לי בבית.

צוות המרכז לשטיפת המוח, בשיתוף עם שישה אנשים, כולל וו ווי מ"משרד 610" חקרו אותי בתחילת מרץ 2013, ואיימו שלא ישחררו אותי אם לא אשתף עימם פעולה באופן מלא. אדם אחד רשם הערות, ואדם אחר צילם צילום וידאו של הפגישה בטלפון סלולרי. מטרת החקירה הייתה להשיג ממני מידע על מי שסייעו, כולל שמות וכתובות. ומי קרובי המשפחה שליוו אותי למרכז לשטיפת המוח כדי לבקש את שחרור בעלי ובתי. אחרי החקירה לקחו אותי הביתה.

איומים והפחדה

ב-4 במאי 2013 התקשרתי ל מנהל המרכז לשטיפת המוח ושאלתי אותו: "מתי תשחרר את בעלי ואת בתי?" היין שון-יאו אמר, "שחרור? את החרפת את המצב שלך. קרובי משפחה שלך ותומכים הציגו את המקרה שלך למשרד המקומי של הקונגרס הלאומי העממי והתלוננו נגדי. ככל שאת מפרסמת את המקרה שלך, כך תיענשי יותר. עכשיו המקרה הזה לא בהחלטתי. אנחנו רוצים עכשיו לעצור את קרובת המשפחה שלך שיזמה את העניין הזה. האם גם היא מתרגלת פאלון גונג?" הוא כעס מאוד כשדיבר איתי. אני לא יודעת היכן הקרובה הזו ואיני מעודכנת לגבי מצבה.

אחרי שדיברנו עוד קצת, יין שון-יאו הסכים לאפשר לי לקחת עמי בגדים וציוד ולבקר את בעלי ואת בתי בשבוע שלאחר מכן.

ב-7 במאי, 2013 לכתי למרכז לשטיפת מוח שין-ג'ין. באו שיאו-מו קראה לי למשרדה. שו דאנג אף הוא היה שם. שו אמר לי שהתנהגתי כלפיהם בצורה גרועה. הם רצו שאצהיר בכתב שהמאמרים שפורסמו באתר האינטרנט מינג-הווי לא נכתבו על ידי, אלא על ידי מישהו שמשתמש בשמי. הוא התכוון למאמרים: "מר ג'יאנג דזונג-לי נכלא שוב לאחר חמש שנות מאסר, אשתו תובעת את הגורמים אחראים",(24 מרץ 2013),"גב' ג'יאנג ג'ו-ג'ון מהעיר צ'נגדו עונתה במרכז שטיפת המוח שין-ג'ין"(11 באפריל 2013), ו"שיתוף פעולה של 'משרד 610' מג'ין-ניו רובע בצ'נג-דו עם המרכז לשטיפת מוח להמשך רדיפת משפחת ג'יאנג דזונג-לין" (23 באפריל 2013).

עניתי לו שאני לא אכתוב הצהרה כזו, ועוד לפני שסיימתי לדבר, הם איימו עלי, ואמרו לי שהתיק נגד המשפחה שלי הועבר לשלטון המרכזי ושזה זמן מסוכן שבו יש רדיפה חמורה של מתרגלי הפאלון גונג ולכן אני צריכה לשתף פעולה. אוימתי שאחרת לא אורשה לחזור הביתה ואצטרך ללכת למשרד לביטחון הציבור. הוא נתן לי חצי שעה כדי לחשוב על זה. הוא התקשר ללשכה ובקש מהם לאסוף אותי בעוד שלושים דקות.

המחשבה שלי באותו רגע הייתה שהם פועלים בחוסר היגיון והם מסוגלים לאכזריות הגרועה ביותר. נזכרתי איך בתי ואני נעצרנו שם ללא כל סיבה כשבאנו לבקר את בעלי. בתי הייתה אז עדיין במעצר ופחדתי שהם יעצרו אותי שוב במרכז לשטיפת המוח. אז, בניגוד לרצוני כתבתי את ההצהרה שהם רצו. אחרי זה הם אפשרו לי לראות את בעלי ואת בתי.

אני מצהירה בזאת עכשיו: למרות שמאמרים אלו לא נכתבו על ידי, הם מכילים דיווחים אמיתיים של העובדות שחוויתי באופן אישי.

בעלי חלש, מצב גופו מתדרדר ומצבה של בתי אף הוא קורע לב ביותר

כשאני ראיתי את בעלי, ג'יאנג דזונג-לין, לבי צנח. עיניו היו אדומות וכל גופו היה חלש. הוא נראה סנילי ורעוע. הוא בשנות השישים לחייו אבל נראה כמו אדם זקן בשנות התשעים שלו. ביחס למראהו בעת שראיתי אותו בפעם האחרונה בדצמבר 2012, הוא בהחלט כחוש יותר. באו שיאו-מו אמר ללא בושה שמצבו של בעלי טוב יותר מאשר בעת שהועבר מכלא דה-יאנג. בעלי אמר לי שבכלא היה קל יותר מאשר כאן.

כשראיתי את מצבו הירוד של בעלי, לבי נשבר. הייתי בצער עמוק.

לראות את מצבה של בתי היה עוד יותר קורע לב. באו שיאו-מו אמר לי (לא מול בתי), "הבת שלך כנראה סובלת ממחלה קשה. היא לא קבלה את המחזור החודשי מאז ינואר 2013". הוא אמר עוד כי בדיקה בבית החולים גילתה כי רחמה עקר. הוא המשיך לתאר סימפטומים נוספים, אבל אני לא מסוגלת לחזור עליהם. כאם, הסימפטומים האלה הפחידו אותי ולא יכולתי לשמוע זאת יותר. עם זאת, הוא המשיך, ותיאר את הבת שלי כאדם חסר תועלת. בריאותה של הבת שלי הייתה טובה קודם – איך היא התדרדרה לדרגה נוראית כזאת אחרי מעצר של מספר חודשים במרכז לשטיפת מוח? לבי כואב ואני חוששת לשלומה.