אני חש הרבה יותר טוב: חופשי מהתמכרות לטלוויזיה ולבידור

(Minghui.org)

ב-23 במארס אתר מינג-הווי פרסם מאמר שנכתב על-ידי מתרגלת בסין ושם המאמר "אודות צפייה בטלוויזיה", אני התחבטתי כיצד לכתוב חלק ממחשבותיי אודות נושא זה בגלל שאני בעצמי נאבקתי בהחזקה זו של צפייה במופעים מועדפים, סרטים, חדשות וכו'.

הייתי רוצה להודות למתרגלת עמיתה זו על ששיתפה את ההתנסות בטיפוח שלה במאמר כתוב.

ההחזקה האנושית להתרגשות מנחה ומובילה אנשים לרצות ללמוד עד כמה שאפשר יותר על כל דבר ועל כל אחד, כמו כן לנצל זאת לטובתם האישית, להקשיב למעשים ועלילות, לצפות בכל החדשות, לצפות בסרטים במופעים וכו'.

בדרך כלל צפיתי בסרטים ישנים ובמופעים ישנים היות וחשתי שהתוכן היה יחסית טהור, והיה בהם דברים שאפשר היה ללמוד מהם.

למרות שהבנתי שלמתרגל פאלון דאפא אין צורך ללמוד מהם או להעריץ גיבורים, המשחקים בסרטים, בספרים וכו'. המשכתי לצפות בסרטים ישנים, מופעים וחדשות. ידעתי שמה שאני עושה אינו מביא לי תועלת כמטפח. חשתי שאינני חש בטוב בגלל הצפייה בטלביזיה, אבל לא הייתי מסוגל לסלק באמת את ההרגל הזה, ההחזקה הזאת.

בספר "ג'ואן פאלון" הרצאה ראשונה המאסטר אמר:

"לכן בטיפוח-תרגול אמיתי דרישת השִין-שִינְג[4] מהתלמידים גם גבוהה יותר. האנשים שיושבים כאן באו בשביל ללמוד את הדאפא, לכן עליכם לשבת כאן כשאתם מתייחסים לעצמכם כאל מתרגלים אמיתיים ועליכם לוותר על החזקות[5]. אם באת ללמוד את שיטת התרגול ואת הדאפא עם כל מיני מטרות של רדיפה אחרי דברים, לא תלמד כלום. אספר לך על עיקרון אמיתי אחד: כל תהליך הטיפוח-תרגול של אדם הוא התהליך התמידי של ויתור על ההחזקות האנושיות." ("באמת להביא אנשים לרמות גבוהות")

כשמתרגלים עושים דברים שאנשים רגילים עושים במונחים של סיפוק הסקרנות על ידי צפייה בתוכניות בידור, חדשות שטחיות, סרטים וכו' זה יפריע להם בטיפוח/תרגול שלהם. ביכולותיהם לעזור למאסטר בהצלת ישויות חיות, ובתיקון הפא. זה איך שאני מבין את הנושא כיום.

מוחי נעשה חד וברור אודות זה שכמתרגל אני רוצה רק בתכנוני המאסטר ולא מכיר בתכנוני הכוחות הישנים. בקשתי עזרה מהמאסטר, ושלחתי מחשבות נכונות חזקות וכך הצלחתי לחסל לגמרי את ההחזקה הזו של צפייה בטלוויזיה כל יום.

הרגשתי הרבה יותר טוב ביום בו הפסקתי לגמרי, ותחושת הכובד הזאת, העייפות בעיניי ובראשי חלפו לחלוטין. זאת תחושה שונה לחלוטין – אני מרגיש שגופי הרבה יותר קל, מחשבותיי יותר חדות וברורות, ותחושת הנמנום נעלמה. זה כמו שאיזה מכסה כבד הורם מעל גופי. זה היה כה מדהים! וכעת אני תוהה: כיצד יכולתי להתמכר כל כך לצפייה בטלוויזיה?

אעשה ככל יכולתי להציל ישויות חיות, להבהיר את האמת ואנהג לפי כל הדרישות שמאסטר לי מבקש מתלמידיו לעשות. בספר "ג'ואן פאלון" הרצאה תשיעית המאסטר אומר:

"אני בעיקר אעלה כמה דרישות: אני מקווה שבטיפוח-תרגול שלכם מעתה ואילך כולכם תתייחסו לעצמכם כמתרגלים ובאמת תמשיכו את הטיפוח-תרגול שלכם. אני מקווה שהמתרגלים החדשים והוותיקים יוכלו לטפח ולתרגל בתוך הדאפא ושכולם יוכלו להצליח בטיפוח ולהגיע לשלמות! אני מקווה שאחרי שתחזרו הביתה, כולכם תנצלו היטב את הזמן לטיפוח-תרגול בפועל." ("אנשים עם טבע מולד גדול")