(Minghui.org)

התנסות מוועידת פאלון דאפא לשיתוף התנסויות בואשינגטון די.סי 2011

ברכות, מאסטר! ברכות, מתרגלים עמיתים!

לאחר ש"שן יון" סיימו את ההופעות ב-Royal Festival Hall ב-2008, היו כמה סוגיות שהשתמשכו בעקבות זה שכמה מתרגלים הזמינו כתבים מתקשורת של אנשים רגילים. מאז, היה די קשה למצוא בלונדון אולם ממדרגה ראשונה ל"שן יון", וזה בהדרגה הוביל לסיבוך שקשה לפתרו בלבבות מתרגלי הדאפא. על פני השטח, זה בא לידי ביטוי כהחזקה לדיווח המשוחד של חברת התקשורת של האנשים הרגילים. במבט לאחור, זהו בעצם עניין של התנדנדות באמונה שלנו במאסטר ובדאפא.

נראה שלקח הרבה זמן עד שפרצנו את זה. ב-2009, האולם שמצאנו היה קטן מדי והתנאים שם פחות ממספקים. ב-2010, "שן יון" הופיע בקארדיף שבוולס, ואף שהאולם שם ברמה גבוהה מאוד, ההשפעה שם לא יכלה להיות גדולה כמו אם הם היו מופיעים בלונדון.

ואז הגיעה שנת 2011, והאסטרטגיה להשגת אולם הפכה לעניין שבעדיפות ראשונה. צוות תיאום ה"שן יון" באנגליה צריך היה להחליט האם להציג את "שן יון" בלונדון או במקום אחר, ולהשיג אולם בלונדון היה אתגר אמיתי. בשנים הקודמות לא הצלחנו לפרוץ דרך.

בלונדון יש יותר ממאה אולמות תיאטרון בגדלים שונים, והאולם London's West End מפורסם כהיכל לאמניות הבמה כמו "ברודווי". אך רק חמישה או שישה אולמות עומדים בדרישות ה"שן יון", והאולמות האלו בדרך כלל מציגים רק מופעים קבועים. אין להם עניין רב בהופעות קצרות-טווח ממקום אחר. יתרה מזאת, הם בדרך כלל מוזמנים שנים מראש. לא קבלנו מהם שום תגובה לפניות שלנו.

ב-2011, היינו צריכים להציג את "שן יון" בערים הגדולות למשך תקופות זמן ארוכות יותר. צוות התיאום האנגלי שכלל יותר מעשרה מתרגלים, סינים ומערביים, התחיל לקיים לימוד פא ושיתוף קבועים, והגענו להבנה כללית שנתמקד רק בלונדון ורק באולמות ממדרגה ראשונה.

לא הייתה שום דרך אחרת ולא התכוונו להתפשר מבחינה המאמץ. כשהמטרה הוגדרה בבהירות, ניתחנו את הסיבות לכישלונות העבר שלנו: 1. לצוות התיאום לא היה מספיק בטחון שיוכל להשיג אולם ממדרגה ראשונה בלונדון; 2. עדיין היו לנו פחדים מתמשכים מהדיווח המשוחד של חברת התקשורת ב-2008; 3. ההבנה שלנו על "שן יון" לא הייתה מספקת. שלוש הנקודות האלו ללא ספק שיקפו את הבעיות בטיפוח שלנו – המחשבות הנכונות שלנו לא היו חזקות מספיק והייתה חסרה לנו האמונה הישרה.

כשמצאנו את ההחסרות שלנו, התחלנו להתמודד מולן יחד. הבנו שלעשות את שלושת הדברים היטב זה דבר קריטי לכל תלמיד דאפא כשעוזרים למאסטר בתיקון הפא. באשר לצוות התיאום שלנו, עלינו גם לעשות מאמצים בלעשות היטב את שלושת הדברים.

ללמוד את הפא היטב; משפרים את השין שינג ומחזקים את המחשבות הנכונות

המאסטר אמר לנו במסר שלו "לוועידת הפא בברזיל":

"רק על ידי כך שתלמדו את הפא יותר המחשבות הנכונות יוכלו להיות מספקות, רק על ידי לימוד טוב של הפא תוכלו להשלים את המשימה ההיסטורית של תלמידי הדאפא."

מכיוון שחברי הצוות הם ממקומות שונים, למדנו את הפא און ליין 3-2 פעמים בשבוע; בנוסף, אחת לשבועיים נפגשנו בלונדון ללמוד את הפא יחד. דרך לימוד הפא, העמקנו את הבנתנו על תיקון הפא של המאסטר ועל ההצלה של ישויות חיות באמצעות ה"שן יון". המאסטר אמר לנו ב"ג'ואן פאלון",

"אלו הן שתי הסיבות שבגללן הגונג אינו צומח כשמתרגלים גונג; לא ניתן לטפח בלי לדעת את הפא של הרמות הגבוהות; בלי לטפח כלפי פנים ובלי לטפח את השין-שינג, הגונג לא צומח. אלו הן שתי הסיבות."

הבנו שאם אנו רוצים לעשות פריצת דרך בהשגת אולם, צוות התיאום חייב להסתכל פנימה כגוף אחד ולשפר את השין שינג שלנו יחד. בצוות המתאם היו גם מתרגלים סינים וגם מערביים, ובמשך תקופה ארוכה, בגלל שכל אחד פיתח דעות מסוימות על האחרים, כולם למדו להיות קצת זהירים בהתמודדות אחד עם השני. בכל אופן, ההרמוניה השטחית הייתה רחוקה מלהיות שיתוף פעולה הרמוני אמיתי, אז זה נהייה הכרחי שצוות התיאום ישפר את מצב הטיפוח שלנו ויעלה את סטנדרט השין שינג שלנו.

כשהגענו להבנה כללית על חשיבות הטיפוח של צוות התיאום עצמו, והתייחסנו לעבודה למען ה"שן יון" כהזדמנות יקרת ערך בטיפוח, הייתה השתפרות ברורה בשיתוף הפעולה שלנו באופן כללי. מתרגלת מערבית אחת הייתה בסכסוך עם מתרגלת סינית לגבי האופן שבו היא מדברת. בזמן השיתוף היא הייתה אסירת תודה מאוד על אווירת הטיפוח הטובה בצוות המתאם ואמרה שהיא יותר לא לוקחת ללב את הדרך בה מתרגלים אחרים מדברים, ושיהיא מתייחסת לכל הזדמנות לעבוד עם אחרים כהזדמנות טובה מאוד לטיפוח.

באמצעות לימוד הפא השגנו הבנה בהירה על הדיווח המשוחד של חברת התקשורת של האנשים הרגילים. מה שהתקשורת של האנשים הרגילים אמרה לא יכול להשפיע במידה רבה, ואלו היו הדאגות שלנו וההחזקה לעניין הזה שבאמת הפריעו באימות הפא שלנו.

המאסטר אמר ב"לימוד הפא בפגישת "האפוק טיימס",

"כשאני אומר "הביטוי בשטח נובע מתוך המחשבה", אני מתכוון גם שהקושי נובע מכך שאתם מייחסים חשיבות יתר לעניין עצמו ורואים את עצמכם באור פחוּת יותר. אל תתייחסו לשום דבר כזה כאל משהו גדול, בגלל שבמשהו משמעותי כמו הצלת ישויות חיות, עליכם לעשות בדיוק מה שאתם אמורים לעשות, לנהל אותו בצורה רגועה. כשאתם נתקלים בדברים שלא נשמעים כל כך טוב, או שאינם מה שאתם מצפים שיהיו, אל תיקחו אותם ללב ורק עשו בצורה אצילית ובביטחון את מה שאתם אמורים לעשות. אם לא תיתנו להפרעה של הרוע לסחוף אתכם, גורמים מרושעים לא ינבעו מכם, הרוע יהפוך משהו פעוט, אתם תיעשו ענקיים וחזקים והמחשבות הנכונות שלכם יהיו שופעות. זה באמת כך."

דרך הרבה לימוד פא ושיתוף, נפטרנו מהדאגות שלנו ומההחזקה לדיווחים של המדיה של אנשים רגילים והחלפנו אותן במחשבות נכונות ואמונה ישרה במאסטר ובדאפא.

הזמנת האולם הטוב ביותר

לאחר שהחלטנו שלונדון היא העיר שתארח את "שן יון" ב-2011, היינו צריכים לבחור תיאטרון. קיים גם שוני בין חמשת או ששת התיאטרונים המתאימים מבחינת המעמד, המפרט והגודל. האם עלינו להתחלק לצוותים שיתקשרו לכל תיאטרון, או שעלינו למקד את כל תשומת ליבנו לתיאטרון הטוב ביותר ולעשות פריצת דרך?

באמצעות לימוד הפא ושיתופים, הסכמנו להתמקד לחלוטין על האולם הטוב ביותר בלונדון. הקולוסאום של לונדון הוא תיאטרון מפורסם במרכז העיר, ובעל היסטוריה של יותר ממאה שנים, הוא מקום אידיאלי ל"שן יון". הפכנו אותו למטרה שלנו

לאחר שהצבנו את המטרה שלנו, התחלנו להתקשר לתיאטרון ושלחנו להם את החומרים החדשים ביותר לגבי ה"שן יון", וחיכינו להזדמנות להביא אותם באופן אישי. אך כמה חודשים חלפו ולא קיבלנו שום תגובה.

הזמן עבר והבנו שאנחנו לא צריכים לחכות בצורה פסיבית; אנו צריכים למצוא את הסיבה שהביאה למצב שכזה. המאסטר אמר ב"הרצאת פא בוועידת הפא הבין-לאומית בוושינגטון די.סי" (2001)

"מהתחלת האירוע הזה ידעתי שהכוחות הישנים יפריעו. הדברים נראים ללא סדר, אך למעשה הם מסודרים מאוד."

הרגשנו שנראה כאילו אלמנטים של הכוחות הישנים ניצלו כמה החזקות אנושיות של תלמידי הדאפא וזה שם רשת מפרידה בינינו לבין התיאטרון שלא ידענו עדיין איך לפרוץ דרכה. אך האמנו באמצעות לימוד פא מתמיד, המאסטר יזרוק לנו רמז.

אז, בהקשר להזמנת האולם, מה היו ההחזקות האנושיות שלנו? דרך לימוד פא הבנו שהיו שני היבטים עיקריים: אחד היה שהשתמשנו במושגים אנושיים לטפל ב"שן יון" ולהבין אותו; השני היה שלפעמים שמנו לב רק למאמצים שלנו בממד שעל פני השטח להשיג אולם, ושכחנו שהבסיס של מאמצינו היה להציל ישויות חיות.

במשך לימוד הפא והשיתופים, גילינו שיש פערים בין חברי צוות התיאום לגבי ההבנה שלנו את "שן יון", ואחד או שניים עדיין לא היו בטוחים לגבי אותם קטעים במופע המציגים את הרדיפה של הפאלון גונג. במקום להימנע מנושאים כאלה, שיתפנו באופן מלא על בסיס הפא. מאחורי ההיסוס לגבי הקטעים הנוגעים לפאלון גונג מצאנו את ההחזקה לפחד, ותיקנו את ההבנה שלנו לגבי מופע ה"שן יון".

להבהיר את האמת פנים מול פנים ולעשות פריצות דרך עם מחשבות נכונות

בזמן שהמשכנו להסתכל פנימה, לוותר על ההחזקות האנושיות ולשפר את מצב הטיפוח שלנו כגוף אחד, ובענווה גם בקשנו עצה מסוכני הופעות מקצועיים איך ליצור קשר עם התיאטרון באופן מקצועי. מומחה אחד שצפה בעבר ב"שן יון" נתן לנו הצעות טובות רבות. אחר כך, תוך כדי התקשורת עם התיאטרון, חשנו לעומק שאנו מתנהגים באופן מקצועי יותר, והיה הרבה יותר קל לקבל את אמון התיאטרון.

כנות מוחלטת יכולה להשפיע אפילו על מתכת ואבן. השיפור במצב הטיפוח של תלמידי הדאפא ובשין-שינג שלנו כגוף אחד הוביל לשינויים בסביבה. לאחר מספר חודשי המתנה, קבלנו לבסוף תגובה מהתיאטרון והם ארגנו תאריך להיפגש איתנו. הצוות המתאם עשה את מלוא ההכנות והתאמן ביום ראשון שלפני הפגישה. מתרגלים עשו סימולציה על הפגישה, ושאלו שאלות שונות את המתרגלים האמורים להשתתף בפגישה, והשתמשנו בחוכמה הקולקטיבית שלנו לשפר לשלמות את התשובות שלא היו טובות מספיק.

הפגישה עם הנהלת התיאטרון התנהלה בצורה חלקה ביותר, והזמן המקורי שהוקצב לשעה אחת הוארך בחצי שעה. הצגנו את האירועים המרהיבים של הסיור העולמי של "שן יון" ונתנו להם סקירה מלאה על העובדות של הפאלון גונג. כל השאלות שהיו למנהל התיאטרון, כולל הדיווח המשוחד, יושבו בקלות. המתרגלים שנכחו בפגישה יכלו להרגיש שחדר הישיבות היה מלא במחשבות נכונות ובהרמוניה.

במשך הפגישה, כל המתרגלים באנגליה תמכו בצוות התיאום באמצעות מחשבות נכונות; כמה מתרגלים מקומיים גם באו לפארק סמוך לשלוח מחשבות נכונות בטווח קצר כדי לסלק כל הפרעה ולהבטיח את הצלחת הפגישה. בסוף הפגישה, המנהל אמר לנו בשמחה, "החלטנו לקבל את בקשתכם וננסה לעזור לכם למצוא תאריכים ב-2011 למופע שלכם. כרגע, מרץ ומאי כבר תפוסים, אבל נבדק כל הזדמנות של ביטול מצד הלהקות שמופיעות, לטובת המופע שלכם".

למרות שעשינו פריצת דרך מסוימת בפגישה הראשונה שלנו, לא הרפינו את ליבנו, כי עדיין הייתה רק תקווה, ואל לנו להרפות את מאמצינו. אך עדיין, פריצת הדרך הראשונה חיזקה את האמונה שלנו: לקחנו את הכיוון הנכון. כל עוד נמשיך בדרך ונמשיך להסתכל פנימה כדי לטהר את עצמנו ולחזק את המחשבות הנכונות שלנו, דברים יתנהלו בצורה חלקה. כמו בשיר של המאסטר "ללא מכשולים" ב"הונג יין 2" (תרגום זמני לא רשמי"):

"כשאין החזקה לדבר הנתיב תחת רגלינו בוודאי יהיה חָלָק."

לאחר הפגישה הראשונה, ביססנו קשר סדיר עם התיאטרון, אך בכל זאת, הדרך לא תמיד הייתה חלקה. המנהל אמר לנו שסוכן של מופע מסוים שהזמין את האולם קודם נתקל בבעיה כלכלית ואולי יבטל את ההזמנה, ומדובר בדיוק בשבוע שרצינו את האולם. אבל מאוחר יותר נודע לנו שאותו סוכן רק רוצה להחליף את המופע במשהו אחר. הסוכן והתיאטרון ניהלו כפי הנראה משא ומתן על כך. התיאטרון גם הבהיר לנו חד משמעית: הם שמחים לארח את "שן יון", אך בגלל שהסוכן ההוא כבר סגר את ההזמנה קודם לכן, התיאטרון לא יכול להכריח אותו לוותר, אלא רק לחכות עד שהצד השני יוותר בעצמו על ההזמנה, לפני שהם יוכלו לתת לנו את התאריכים למופע.

במשך התקופה שבה היו הפרעות בלתי פוסקות מבחוץ, צוות התיאום היה מלא ביטחון בלב, ובאמצעות פריצת הדרך ההתחלתית שלנו, למתרגלים הייתה הבנה עמוקה יותר לגבי האמונה במאסטר ובדאפא. האמנו שכל עוד תלמידי דאפא שומרים על מחשבות נכונות חזקות, הכול יסתדר בצורה הטובה ביותר. לא התנדנדנו גם כשהמשכנו לקבל מסרים משתנים או כשלא קבלנו שום מידע במשך שבועות. מיקדנו את תשומת ליבנו בלימוד הפא ובשיתוף כדי להבטיח שהמחשבות הנכונות שלנו כגוף אחד אינן מושפעות. בשיתוף שלנו הרגשנו לעומק שזה המאסטר שמתקן את הפא ושהכול יוחלט על ידו.

עומדים במבחן: המחשבות הנכונות מפגינות כוח רב עוצמה

בבוקרו של יום חמישי אחד קיבלנו שיחת טלפון ממנהל התיאטרון שאמר, "אני מצטער מאוד, יש לי חדשות רעות בשבילכם. הסוכן של המופע ההוא מתכונן לחתום על חוזה ביום חמישי הבא והסיכוי שלכם עכשיו נמוך מאוד. למרות זאת, כל עוד החוזה לא נחתם, הכול עשוי להשתנות".

כששמעתי את החדשות, חשבתי: האם זהו מבחן נוסף בשבילנו כגוף אחד לבדוק איך נתייחס למצב הזה? האם עלינו ללכת אחר הסידורים של אנשים רגילים ולא לעשות דבר? או שעלינו להתכחש להפרעה ולמבחן של הכוחות הישנים עם מחשבות נכונות של תלמידי דאפא? גישות שונות יובילו לתוצאות שונות. מדוע המנהל אמר שהכול עלול להשתנות? האם זה לא המאסטר שנותן לנו רמז דרך פיו של המנהל? לא משנה מה, חשבתי שסוף השבוע הקרב הוא חשוב ביותר ואנו חייבים לעשות בו שימוש נכון.

שלחתי הודעה לרשימת האימייל של קבוצת המתרגלים באנגליה, והודעתי להם שנקיים לימוד פא ושיתוף ביום שישי בערב בלונדון, בשבת בערב נעשה לימוד פא ושיתוף און-ליין עם כל מתרגלי הדאפא באנגליה, וביום ראשון נקיים לימוד פא נוסף ושיתוף במשך היום בלונדון, ונשוחח על המצב הנוכחי ועל החשיבות של אמונה במאסטר ובדאפא. בשיתוף השלישי שלנו, בנוסף על לימוד הפא והשיתופים, גם שלחנו יחד מחשבות נכונות לדחות את כל ההפרעות לתיאטרון מאלמנטים מרושעים, ובאותו בזמן שלחנו מחשבה חומלת לסוכן של המופע האחר, כשאנו מבקשים ממנו לפנות דרך ל"שן יון" ומספרים לו שזו הבחירה הטובה ביותר שהוא יכול לעשות למען עתידו.

ההשפעה של שלושת ימי לימוד הפא הייתה טובה, וכל מתרגל הרגיש שהלבבות שלנו התגבשו לאחד ויצרו שדה נכון חזק מאוד. כל מתרגל ששיתף דיבר על המחשבות הנכונות שלו והאמונה המוצקה שלו בפא. מתרגלת מבוגרת מסין אמרה בדמעות, "מאז שבאתי לכאן, זו הפעם הראשונה מזה שנים שהתרגשתי עד דמעות מהמחשבות הנכונות והאחדות של מתרגלי הדאפא באנגליה".

ביום שני עדיין לא קיבלנו שום חדשות מהתיאטרון; ביום שלישי אחר הצהריים התקשר מנהל התיאטרון ואמר שאם עד יום רביעי הם לא ישמעו דבר מהסוכן, התאריכים יהיו שלנו. ביום רביעי בצהריים, מנהל התיאטרון התקשר שוב ואמר: "אני מרוצה מאוד ליידע אתכם, תתכוננו לחתום על החוזה".

סוף סוף השגנו אולם אידיאלי למופע ה"שן יון" בלונדון ב-2011. התהליך הזה השאיר לנו התנסויות בעלות ערך רבות. אך זהו רק חלק אחד מפרויקט ה"שן יון" שלנו. אם אנחנו יכולים לפעול היטב בהקשר ל-"שן יון" תלוי באם אנו יכולים לבסס הכול על הפא, ושיהיו לנו מחשבות נכונות ופעולות נכונות.

בכל פעם שאני נזכר מה קרה במשך התקופה הזו, אני עדיין חש תדהמה מהכוח המדהים של הדאפא. כתלמידי דאפא של תקופת תיקון הפא, כשאנחנו באמת מקשיבים למה שהמאסטר אומר, נסים יקרו אחד אחר השני. זה בגלל שהדאפא יכול להשיג כל דבר והכוח של הדאפא נמצא בכל מקום.

תודה לך מאסטר! תודה לכם מתרגלים עמיתים!