עדותה של המתרגלת ג'אנג שיו-לי: מכות עד אובדן זיכרון, תקיפה מינית וזרוע שבורה מידי המשטרה בסין

(Minghui.org)

שמי ג'אנג שיו-לינג. התחלתי לתרגל פאלון גונג ב-1998 וכל מחלותיי ובכלל זה מחלת עיניים, בעיות גניקולוגיות וחולשה עצבית נעלמו זמן קצר לאחר מכן. השגתי מחדש בריאות טובה וכל משפחתי חיה חיים מאושרים.

אבל אחרי שג'יאנג דזה-מין פתח ב-1999 ברדיפה מטורפת נגד הפאלון גונג תחת המדיניות של: "להרוס את המוניטין שלהם, לנתק את מקורות ההכנסה הכספית שלהם ולהרוס אותם פיזית", אני בעלי ובתי הצעירה סבלנו רדיפה מייסרת וסבל נפשי רב.

נזק בלתי הפיך כתוצאה מ-5 מעצרים

 אך ורק מפני שסירבתי לוותר על אמונתי בפאלון גונג, נעצרתי 4 פעמים בשנים 2000 עד 2002. במהלך מעצרי הראשון ב-2000, הכו אותי חזק כל כך שסבלתי מאובדן זיכרון זמני. במעצרי השני, כמה חודשים לאחר מכן, אחד השוטרים תקף אותי מינית.

למרות שאחרי מעצרי השלישי ב-פברואר 2002 שוחררתי מהר, שוטרים המשיכו להטריד אותי בביתי בעקביות וניסו ללחוץ עלי לכתוב הצהרות לוויתור על הפאלון גונג. בעלי ובתי סבלו טראומטית מההטרדות התכופות של המשטרה.

במעצרי הרביעי באוגוסט 2002 זרועי נשברה עקב אכזריות המשטרה. כמו כן, בעודי כלואה גזרו על בעלי 4 שנות מאסר ובתי נאלצה לנשור מבית הספר. אבי נפטר מבלי שראה אותי בפעם האחרונה בחייו.

בנובמבר 2014 נעצרתי פעם חמישית, ושוחררתי רק אחרי ששבתי רעב במשך 5 ימים.

להלן אני משתפת בפרטי הסבל שסבלתי מידי המשטרה.

אובדן זיכרון כתוצאה ממכות חמורות בכיכר טיאננמן

בינואר 2000 נסעתי לכיכר טיאננמן לעתור למען הפאלון גונג. עוד לפני שהרמתי שלט, אחד השוטרים הכה על ראשי באלימות מאחור. התעלפתי במקום.

אין לי מושג כמה זמן נותרתי חסרת הכרה. כשהתעוררתי, הבנתי שמתרגלים עזרו לי. הם הניחו על כתפיי מעיל קצר, קנו לי כרטיס לרכבת והכניסו אותי פנימה. איכשהו הצלחתי לחזור הביתה.

שפתיי היו נפוחות מאוד ולא יכולתי לזכור דבר. מוחי היה ריק. לא יכולתי לעשות כלום והייתי מפוחדת מכדי לצאת החוצה.

מאוחר יותר, בעלי עודד אותי לקרוא את "ג'ואן פאלון" ובהדרגה הזיכרון חזר אלי.

מעצרים בלתי חוקיים, קנסות גדולים ועינוי "האכלה בכפייה"

בוקר אחד בקיץ 2001 פרצו שוטרים לביתנו. הם ערכו חיפוש והחרימו את ספרי הפאלון גונג שלי, כמו גם חומרי מידע על הפאלון גונג והרדיפה. שני שוטרים עיקמו את זרועותיי מאחורי גבי ואילצו אותי לשבת על המיטה. שוטר נוסף תפס בידי והידק אותה למבושיו.

מנהל מחלקת הביטחון שנלווה אליהם, החרים ממני את תמונתו של מייסד הפאלון גונג והשוטרים ניסו להקליט אותי בווידיאו. כשסירבתי, הם משכו בשערותיי וסטרו על פניי. באותו זמן בתי עוד לא הייתה בת עשר. היא כל כך פחדה שבכתה כל הזמן. לקחו אותי למרכז המעצרים ביו-שו כשאני בפיג'מה ויחפה.

באותו ערב שידרה הטלוויזיה המקומית את סרט הווידיאו שצילמו השוטרים, במטרה להכפיש את הפאלון גונג. פתחתי בשביתת רעב למחות על הרדיפה. כמה ימים לאחר מכן, העבירו אותי לבית מעצרים מקומי, שם העבירו אותי את עינוי ה"האכלה בכפייה" בברוטליות. באותו זמן כבר נחלשתי מאוד ולקחו אותי לאחד מבתי החולים.

אחד השוטרים שעצר אותי אילץ את בעלי לשלם 5,000 יואן. לפני ששוחררתי, שוטר אחר אילץ את משפחתי לשלם קנס של 1,000 יואן ועוד 2,000 יואן "תשלום עבור חימום".

בערב ה-8 בפברואר 2002, כשביקרתי קרובי משפחה שגם הם מתרגלים, פרצו שוטרים מקומיים לבית והחרימו עותק של "ג'ואן פאלון" וכרית לישיבה במדיטציה. כשיצאתי משם עצרו אותי ולקחו אותי לתחנת משטרה מקומית. משפחתי פנתה בבקשת עזרה מאנשים שונים כדי לשחרר אותי.

אותם שוטרים המשיכו להטריד אותנו בביתנו. הם ניסו לאלץ אותי לכתוב הצהרה בה אני מוותרת על הפאלון גונג. הם צילמו אותי וערכו חיפוש בחדר השינה שלי. לעתים קרובות נאלצתי לשהות מחוץ לבית כדי להימנע מהטרדות. כל זה גרם לסבל נפשי עצום לבעלי ולבתי.

זרוע שבורה

באוגוסט 2002 שהיתי בבית שכור עם מתרגלת נוספת. השכם בבוקר ה-30 באוגוסט פרצו שוטרים וסוכני ביטחון הפנים לבית וערכו בו חיפוש וביזה. הם הורידו אותנו לקומה למטה. השוטרים קשרו שקית פלסטיק סביב פי כדי להשתיק אותי. לאחר מכן לקחו אותי לחדר קטן, קשרו את זרועותיי מאחורי גבי ומאוחר יותר העבירו אותי למרכז מעצרים.

כפו עלי לשבת בתוך כיסא ברזל ולא יכולתי לזוז כלל. הם רמסו את בהונות רגליי עד שהתנפחו וצבעם הפך סגול כהה, ואז שפכו מים על ראשי ופניי.

הם ניסו לעצור את בתי אבל הם צלצלו בטעות לבית ספר אחר ולא הצליחו בכך. כשלא צלחו להוציא ממני משהו, הם החלו עם העינויים. הם כפתו את ידיי לגבי, קשרו חבל לאזיקים ותלו אותי למעלה ממשקוף הדלת שהייתה בגובה של 2 מטר. לא יכולתי לגעת ברצפה וכל גופי היה תלוי באוויר, מה שגרם לשבר בזרועי הימנית. לאחר מכן הצליפו בחתיכת חבל על גבי.

שלושה או ארבעה ימים לאחר מכן, זרועי נעשתה סגולה כהה והתנפחה פי שניים מגודלה הטבעי. אזקו את רגליי ולקחו אותי לבית החולים בעיר יו-שו. לא הרשו לי לדבר עם אף אחד. הרופאים ביקשו מהשוטרים לחתום על טופס, כדי שיוכלו לנתח את זרועי השבורה, אבל השוטרים סירבו. בסופו של דבר חתמתי על הטופס בידי השמאלית. ברגע שסיימו לנתח אותי, החזירו אותי למרכז המעצרים.

פתחתי בשביתת רעב כדי למחות על הרדיפה. מזג האוויר היה קר מאוד בחודש אוקטובר בצפון מזרח סין. נחלשתי מאוד והשאירו אותי שוכבת על רצפת עץ בבגדים קלים מאוד. מנהל מרכז המעצרים תפס בשערותיי ומשך אותי למעלה. ארבע או חמש אסירות חזקות החזיקו ברגליי ובראשי והתחילו להאכיל אותי בכפייה ובצורה פראית באבקת חלב מהולה במי מלח מרוכזים.

מפחד שמא אמות במרכז המעצרים, העבירו אותי השוטרים לבית מעצר. לא היו לי כלי מיטה או כרית ולא נתנו לי לאכול דבר. מתרגלים שהיו גם כן עצורים שם עזרו לי. הם אמרו לשוטרים שאני במצב קריטי, אבל לאף אחד לא היה אכפת. רק בערב צלצלו לאמבולנס שלקח אותי לבית החולים.

חיברו אותי מיד לחמצן. הייתי כל כך חלשה שהרופאים לא יכלו למצוא את הוורידים כדי לחבר אותי לאינפוזיה. השוטרים אמרו שהם מתחרטים שלקחו אותי לבית החולים, שהיה עדיף לתת לי למות.

הם דאגו שמא אמות בבית החולים, כך שכעבור יומיים הם צלצלו לחמותי שתבוא לקחת אותי הביתה. אחד השוטרים העמיד פנים נחמדות ושאל אם יש לי בקשות כלשהן. משום שידעתי שעצרו גם את בעלי, ביקשתי שישחררו אותו. הוא אמר שזה לא תלוי בו ועזב.

געונש בלתי חוקי על בעלי, ואבי נפטר

השוטרים עצרו גם את בעלי באופן בלתי חוקי, לקחו את כל ספרי הפאלון גונג שלי והחרימו תלת-אופן שערכו יותר מ-1,000 יואן. חמותי פנתה למחלקת ביטחון הפנים כדי לקבל זאת חזרה אבל גרשו אותה משם. לאחר מכן גזרו על בעלי 4 וחצי שנות מאסר בלתי חוקי בכלא.

מאחר שאבי סבל מסרטן בשלב מתקדם של המחלה, המשפחה לא סיפרה לו מה שקרה לי. כשלא ביקרנו אותו במשך זמן מה, הוא חשב שאולי עצרו אותנו והוא דאג מאוד. הוא נפטר מבלי שהיה מסוגל לראות אותנו בפעם האחרונה.

החותנת שלי התגעגעה כל כך לבנה עד שראייתה הושפעה והתדרדרה מאוד. בכל פעם שעצרו מתרגלי פאלון גונג, היא לא יכלה לישון ומיהרה לביתי לראות אם אני בטוחה בבית.

באותו זמן בתי הייתה בחטיבת הביניים. היא סבלה מאפליה מצד המורים וחבריה לבית הספר, עקב המעצרים שלנו, מפני שהם רומו על ידי שקרים ותעמולה שקרית בטלוויזיה. הייתה לכך השפעה רעה על יכולתה ללמוד והיה עליה לנשור בסופו של דבר מבית הספר.

רדיפה במרכז לשטיפת מוח

כשעבדתי בחנות לקוסמטיקה ביו-שו, פרצה קבוצת שוטרים לחנות ב-14 בנובמבר 2014. הם אילצו אותנו ללבוש את המעילים וחיפשו בכיסים שלנו, ואז גררו את כל ארבעת העוזרים בחנות למכונית משטרה ולקחו אותנו למרכז לשטיפת מוח.

גם השוטר ממחלקת ביטחון הפנים היה שם. הם כלאו אותנו בחדרים נפרדים ושכרו אנשים לפקח עלינו סביב השעון. סוכן מ"משרד 610" אילץ אותנו לצפות בסרטי וידיאו המכפישים את הפאלון גונג ואת מייסדו.

במשך היום אילצו אותנו לעמוד מבלי לזוז עד השעה 23:00 לפני שנתנו לנו ללכת לישון. סוכן "משרד 610" ביחד עם שני מתרגלים לשעבר שהפכו למשתפי פעולה עם המשטר נגד הפאלון גונג השתתפו גם כן ברדיפה. פתחתי בשביתת רעב ונחלשתי מאוד מבחינה פיזית. שוחררתי משם לאחר 10 ימים.